The full text of חוק הרשויות המקומיות (פטור חיילים, נפגעי מלחמה ושוטרים מארנונה), תשי״ג–1953, in 8 sections.

בחוק זה –

”מחזיק“ פירושו – כמשמעותו בפקודת העיריות, 1934, ובצווים על פי פקודת המועצות המקומיות, 1941, הכל לפי הענין;

”ארנונה“ פירושו – ארנונה המוטלת על ידי רשות מקומית על מחזיקים, וכן ארנונת גולגולת המוטלת על פי פקודת המועצות המקומיות, 1941.

אלה יהיו פטורים, בתקופות האמורות להלן, מתשלום כל ארנונה שהיו חייבים בה אלמלא חוק זה:

(1)מי שמשרת שירות סדיר בצבא־הגנה לישראל לפי חוק שירות בטחון, תש״ט–1949 (בסעיף זה – חייל), כל עוד הוא חייל כאמור ועד תום ארבעה חדשים מיום שחרורו;

(2)הורה של חייל המוכיח, להנחת דעתה של הרשות המקומית שבמקום מגוריו, כי פרנסתו היתה על החייל סמוך לפני תחילת שירותו, וכי אין לו, ואין הוא מסוגל להשיג, פרנסה די מחייתו – כל עוד הוא במצב האמור, וכל עוד החייל פטור לפי פסקה (1).

אלה יהיו פטורים, בתקופות האמורות להלן, מתשלום שני שלישים של ארנונה שהיו חייבים בה אלמלא חוק זה:

(1)(בוטלה);

(2)נכה הזכאי לתגמולים או למענק לפי חוק הנכים (תגמולים ושיקום), תש״ט–1949, כל עוד הוא זכאי כאמור;

(3)מי שמוכיח להנחת דעתה של הרשות המקומית שבמקום מגוריו, כי איבד חמישים אחוז או יותר מכשרו לעבודה כתוצאה מחבלה שנחבל בה לאחר יום ט״ז בכסלו תש״ח (29 בנובמבר 1947) עקב פעולות האיבה במלחמת השחרור וכי אין לו, ואין הוא מסוגל להשיג פרנסה די מחייתו – כל עוד הוא במצב האמור;

(4)נכה הזכאי לתגמולים לפי חוק נכי המלחמה בנאצים, תשי״ד–1954 – כל עוד הוא זכאי כאמור;

(5)מי שזכאי לתגמולים לפי חוק המשטרה (נכים ונספים), תשט״ו–1955 – כל עוד הוא זכאי כאמור;

(6)בן משפחה של חייל שנספה במערכה הזכאי לתגמולים לפי חוק משפחות החיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום), תש״י–1950 – כל עוד הוא זכאי כאמור;

(7)מי שהוגדר בתקנות כשארו של אדם שנפטר כתוצאה מחבלה שנחבל בה כאמור בפסקה (3) – כל עוד הוא בגדר ההגדרה האמורה;

(8)(בוטלה);

(9)(בוטלה);

(10)מי שזכאי לתגמולים לפי חוק שירות בתי הסוהר (נכים ונספים), תש״ך–1960 – כל עוד הוא זכאי כאמור;

(11)(בוטלה).

על אף האמור בפקודת העיריות, 1934, ובצווים על פי פקודת המועצות המקומיות, 1941, רואים דייר משנה לצורך הפטור לפי סעיף 2 או סעיף 3, כמחזיק.

היה אדם זכאי לפטור מארנונה, לפי סעיף 2 או לפי סעיף 3, בחלק משנת הכספים הנהוגה ברשות מקומית, לא יהא פטור מארנונה כאמור אלא בשיעור יחסי למספר החדשים שבהם היה זכאי לפטור.

מי שמחזיק בדירה ששטחה עולה על 70 מ״ר לא יהיה זכאי לפטור לפי חוק זה, אלא לגבי 70 מ״ר; אולם אם עלה מספר בני משפחתו של המחזיק והגרים עמו על ארבעה – יהיה זכאי לפטור כאמור לגבי 90 מ״ר.

מי שמחזיק בבנין או בחלק ממנו שאינם משמשים למגורים בלבד – לא יהיה זכאי לפי חוק זה בשנת כספים פלונית לפטור מארנונה על הנכס המוחזק כאמור, אלא אם באותה שנת כספים לא היה חייב בתשלום מקדמה למס הכנסה לפי הסעיפים 174 עד 181 לפקודת מס הכנסה, ופקיד השומה יתן לו לפי בקשתו, תעודה על כך; היה חייב בתשלום המקדמה, אך נקבע בשומה כי אין הוא חייב במס הכנסה לשנת הכספים הנדונה, תחזיר לו הרשות המקומית את הסכום ששילם על אותו נכס כארנונה לאותה שנה.

שר הפנים ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל ענין הנוגע לביצועו.