The full text of חוק הנכים (תגמולים ושיקום), תשי״ט–1959 [נוסח משולב], in 134 sections.

בחוק זה –

”שירות צבאי“ ו”שירות“ –

(1)שירות בצבא־הגנה לישראל;

(2)לגבי התקופה שמיום י״ז בכסלו תש״ח (30 בנובמבר 1947) עד יום כ״ט בכסלו תש״ט (31 בדצמבר 1948) – כל שירות אחר ששר הבטחון הכריז עליו, באכרזה שפורסמה ברשומות, כשירות צבאי לצורך חוק זה;

(3)לגבי התקופה שעד יום י״ז בכסלו תש״ח (30 בנובמבר 1947) – שירות פעיל ביחידה לוחמת של ארגון ההגנה בארץ ישראל וכל שירות אחר בארץ ישראל ששר הבטחון הכריז עליו, באכרזה שפורסמה ברשומות, כשירות צבאי לצורך חוק זה;

”שירות קבע“ – שירות צבאי על פי התחייבות לשירות קבע;

”חייל משוחרר“ – אדם ששירת בשירות צבאי ושוחרר מהשירות; לענין זה – מי ששירת בשירות צבאי שאינו שירות קבע ועבר ברציפות לשרת בשירות קבע, רואים את היום שלפני תחילת שירות הקבע שלו כיום שחרורו מהשירות שאינו שירות קבע;

”חייל בשירות קבע“ – אדם המשרת בשירות קבע;

”נכות“ – איבוד הכושר לפעול פעולה רגילה, גופנית, נפשית או שכלית, לרבות קוגניטיבית, או פחיתתו של כושר זה, שנגרמו לחייל או לחייל משוחרר כתוצאה של אחת מאלה:

(1)חבלה שאירעה בתקופת שירותו ועקב שירותו, ואולם לעניין חייל בשירות קבע – חבלה כאמור שהיא חבלת שירות;

(2)מחלה או החמרת מחלה שאירעו בתקופת שירותו ועקב שירותו, ואולם לעניין חייל בשירות קבע – מחלת שירות או החמרת מחלת שירות שאירעו בתקופת שירותו ועקב שירותו;

”חבלה“ – נזק אנטומי לגוף שנגרם במישרין מגורם פיזי חיצוני באירוע מסוים, לרבות מכת חום, מכת קור, או מוות פתאומי שנמנע על רקע אירוע לבבי תוך כדי האירוע (Aborted Sudden Cardiac Death), וכן הפרעות בתר חבלתיות (Post-Traumatic Stress Disorder);

”חבלת שירות“ – חבלה שנגרמה בפעילות מבצעית או באימון לפעילות כאמור, או באירוע אחר שאופיו, מהותו ונסיבותיו ייחודיים לשירות הצבאי;

”מחלה“ – כל מחלה, ליקוי, מוגבלות, תסמונת או הפרעה, גופנית, נפשית או שכלית, לרבות קוגניטיבית, והכול למעט חבלה;

”מחלת שירות“ – כל אחת מאלה, ובלבד שנגרמה עקב אירוע שאופיו, מהותו ונסיבותיו ייחודיים לשירות הצבאי, או עקב תנאי שירות שאופיים ומהותם ייחודיים לשירות הצבאי:

(1)מחלה כתוצאה מחשיפה לחומר מסוכן שקבע שר הביטחון בצו, לקרינה מייננת או לקרינה אינפרא־אדומה;

פורסם צו הנכים (תגמולים ושיקום) (מחלת שירות כתוצאה מחשיפה לחומר מסוכן), התשע״ח–2018.

(2)הידבקות במחלה כתוצאה מחשיפה למוצרי דם ונוזלי גוף במסגרת טיפול רפואי בתנאי שדה;

(3)פגיעה באיברי השמיעה כתוצאה מאירועי רעש או מחשיפה לרעש, ובלבד שמקור הרעש הוא באמצעי לחימה;

(4)מחלה אחרת שקבע שר הביטחון, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, בצו, בתנאים ובנסיבות שקבע כאמור;

”מיועד לשירות ביטחון“ – כהגדרתו בחוק שירות ביטחון [נוסח משולב], התשמ״ו–1986;

”נכה“ – חייל משוחרר או חייל בשירות קבע, שלקה בנכות;

”בן משפחה“ של נכה –

(1)אשה, ובכלל זה אשה הגרה יחד עם הנכה והידועה בציבור כאשתו;

(2)ילד – ובכלל זה ילד חורג וילד מאומץ – שטרם מלאו לו 21 שנה, או שבהגיעו לגיל 21 לא עמד ברשות עצמו מחמת מום גופני או שכלי, וכל עוד אינו עומד ברשות עצמו מסיבות אלה, אך למעט ילד חורג שאינו סמוך על שולחן הנכה ושמוחזק על ידי קרובו מלידה שאינו בן־זוגו של הנכה;

(3)הורה, ובכלל זה הורה חורג והורה מאמץ, שאין לו זולת הנכה יותר משני ילדים העומדים ברשות עצמם והוא אחד מאלה:

(א)אב נצרך שטרם מלאו לו חמישים שנה;

(ב)אב שמלאו לו חמישים שנה, ואין לו הכנסה מספקת למחייתו;

(ג)אם שאין לה הכנסה מספקת למחייתה;

(4)אח יתום משני הוריו אשר אין לו זולת הנכה אח העומד ברשות עצמו, ומחסורו היה על הנכה ערב התגייסותו של הנכה לשירות והוא אחד מאלה:

(א)טרם מלאו לו 18 שנה ואינו משתכר למחייתו;

(ב)בהגיעו לגיל 18 שנה לא עמד ברשות עצמו מחמת מום גופני או שכלי וכל עוד אינו עומד ברשות עצמו מסיבות אלה;

”אח“ כולל אחות;

”נצרך“ – אדם שאינו מסוגל להשתכר למחייתו ואין לו הכנסה מספקת למחייתו;

”עומד ברשות עצמו“ – אדם שמלאו לו שמונה־עשרה שנה ואיננו נצרך;

”אדם שאינו מסוגל להשתכר למחייתו“ –

(1)כשהוא ”בן־משפחה“ – אדם שאינו מסוגל להשתכר למחייתו מחמת גילו או מחלתו או ליקויו הגופני או השכלי, וכן אדם שהוכר, לפי כללים שייקבעו בתקנות, כבלתי מסוגל להשתכר למחייתו;

(2)(נמחקה);

פורסמו תקנות הנכים (כללים להכרת אדם כאינו מסוגל להשתכר למחייתו ולהכרת הכנסה כדי מחיה), תשי״ג–1953.

”הכנסה מספקת למחיית אדם“ – הכנסה שהוכרה כמספקת למחייתו של אדם והתלויים בו, לפי כללים שייקבעו בתקנות;

פורסמו תקנות הנכים (כללים להכרת אדם כאינו מסוגל להשתכר למחייתו ולהכרת הכנסה כדי מחיה), תשי״ג–1953.

”הענקה“ – (נמחקה);

”השכר הקובע“ – 5,310.47 שקלים חדשים (נכון ליולי 2023);

”אגף שיקום נכים“ או ”האגף“ – אגף שיקום נכים במשרד הביטחון;

”ארגון יציג“ – ארגון ששר הביטחון הכריז עליו כארגון יציג של נכים;

”קצין תגמולים“ – מי ששר הביטחון מינה לקצין תגמולים לפי סעיף 25;

”הכנסה חודשית“ – סך ההכנסה מעבודה או ממשלח יד של הנכה בשנת המס חלקי 12;

”הכנסה מעבודה או ממשלח יד“ – הכנסה כאמור בסעיף 2(1) ו־(2) לפקודת מס הכנסה;

”הלם קרב“, ”תגובת קרב“ – תגובת דחק לאירוע טראומטי שאירע בפעילות מבצעית או באימון לפעילות כאמור, או באירוע אחר שאופיו, מהותו ונסיבותיו ייחודיים לשירות הצבאי

”הפרעה בתר־חבלתית“ (Post-Traumatic Stress Disorder) – תגובת דחק מתמשכת לאירוע טראומטי, לרבות תגובת קרב;

”זכאות נוספת“ – סיוע הניתן לפי פרק שני1, לנכה שמתקיימים בו אמות המידה הקבועות באותו פרק, הוראות חוק זה והתנאים שקבע שר הביטחון;

”חוק הביטוח הלאומי“ – חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ״ה–1995;

”חוק משפחות חיילים שנספו במערכה“ – חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום), התש״י–1950;

”נפגע הלם קרב“ – מי שנקבעה לו דרגת נכות בשל פגימה של הפרעה בתר־חבלתית עקב הלם קרב;

”סיוע“ – סיוע מלא או חלקי, שהוא סיוע כספי או סיוע שניתן בדרך אחרת כפי שקבע שר הביטחון;

”סיוע כספי“ – סיוע הניתן בתשלום, במימון, בהחזר הוצאה שהוצאה בפועל, במענק או במילווה;

”שכר מינימום“, לחודש – כהגדרתו בחוק שכר מינימום, התשמ״ז–1987;

”השכר הממוצע“ – כמשמעותו בסעיף 2 לחוק הביטוח הלאומי.

(א)רואים חבלה שאירעה לחייל או לחייל משוחרר כחבלה שאירעה בתקופת שירותו עקב שירותו גם אם היא נגרמה בדרך אל המחנה או ממנו ובלבד ששהותו מחוץ למחנה היתה כדין ולא חלו בדרך הפסקות או סטיות של ממש שאין להן קשר עם השירות או עם הדרך אל המחנה או ממנו. לגבי חייל השוהה בחופשה, רואים חבלה כאמור רק אם נגרמה בדרכו מן המחנה אל יעד חופשתו או בדרכו אל המחנה מיעד חופשתו.

(ב)לענין סעיף זה –

”מחנה“ – המקום בו שוהה החייל תוך שירותו הצבאי ולגבי איש מילואים – לרבות מקום התייצבותו;

”חייל השוהה בחופשה“ – חייל השוהה כדין מחוץ למחנה שלא במילוי תפקיד בשירות, ולרבות חייל משוחרר בדרכו בחזרה מן השירות.

(ג)לענין סעיף זה, הטוען שהחייל שהה מחוץ למחנה שלא כדין – עליו הראיה.

(א)”נכה ממתנדבי הישוב“, בסעיף זה – מי ששירת ביחידה של צבאות הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה ואירלנד הצפונית על פי קריאת המוסדות הלאומיים בארץ ישראל, והוכיח כי הרשות המוסמכת לכך באותה ממלכה קבעה שהוא לקה בנכות בתקופת שירות זה ועקב שירות זה.

(ב)שירותו של נכה ממתנדבי הישוב רואים אותו לענין חוק זה כשירות צבאי, ולענין חוק זה יהיה דינו, פרט לתגמולים ולהענקה, כדין נכה כמשמעותו בסעיף 1.

(ג)נכה ממתנדבי הישוב יהיה דינו לענין כל חיקוק אחר כדין נכה כמשמעותו בסעיף 1 ואת התגמולים שהוא מקבל מהממלכה האמורה יראו כאילו הם תגמולים המשתלמים לפי חוק זה.

(ד)לענין סעיף זה, תהיה דרגת נכותו של נכה ממתנדבי הישוב כפי שתיקבע לו מדי פעם בפעם על ידי הרשות האמורה בסעיף קטן (א).

(א)לעניין חוק זה, רואים מיועד לשירות ביטחון שהתנדב להשתתף בהכשרה קדם־צבאית או שנקרא למבחנים ליחידת התנדבות, כחייל שאינו חייל בשירות קבע, ורואים את ההכשרה הקדם־צבאית או המבחנים ליחידת ההתנדבות, לפי העניין, כשירות צבאי.

(ב)בסעיף זה –

”הכשרה קדם־צבאית“ – הכשרה שמקיים צבא הגנה לישראל למיועד לשירות ביטחון, לפני תחילת שירותו בצבא הגנה לישראל, ולמעט הכשרה לנהיגה;

”מבחנים ליחידת התנדבות“ – מבחנים שנערכים למיועדים לשירות ביטחון לבחינת כושרם לשירות ביחידת התנדבות של צבא הגנה לישראל.

לשירות החובה לעניין חוק זה, חייל בשירות קבע המשרת בשירות קבע ברציפות לשירות החובה כהגדרתו בחוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות), התשמ״ה–1985, רואים אותו, בששת החודשים הראשונים של שירות הקבע כאמור, כחייל שאינו חייל בשירות קבע.

שר הבטחון רשאי בצו, בהתייעצות עם שר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, להעלות את סכום השכר הקובע ואת סכומי התגמולים המשתלמים לפי חוק זה.

על אף הוראות סעיף 5, נכה שדרגת נכותו אינה פחותה מ־10%, ואינה עולה על 19%, ישולמו לו תגמולים בדרך של מענק חד פעמי, שסכומו ייקבע כלהלן (להלן – מענק):

(1)לנכה שדרגת נכותו 10%, 10% מהשכר הקובע, כפול 108;

(2)לנכה שדרגת נכותו 11%, 11% מהשכר הקובע, כפול 125;

(3)לנכה שדרגת נכותו 12%, 12% מהשכר הקובע, כפול 142;

(4)לנכה שדרגת נכותו 13%, 13% מהשכר הקובע, כפול 155;

(5)לנכה שדרגת נכותו 14%, 14% מהשכר הקובע, כפול 166;

(6)לנכה שדרגת נכותו 15%, 15% מהשכר הקובע, כפול 175;

(7)לנכה שדרגת נכותו 16%, 16% מהשכר הקובע, כפול 185;

(8)לנכה שדרגת נכותו 17%, 17% מהשכר הקובע, כפול 193;

(9)לנכה שדרגת נכותו 18%, 18% מהשכר הקובע, כפול 201;

(10)לנכה שדרגת נכותו 19%, 19% מהשכר הקובע, כפול 215.

(א)נכה שנקבעה לו דרגת נכות שאינה עולה על 19% ושולם לו מענק כאמור בסעיף 4, ולאחר מכן נקבעה לו דרגת נכות העולה על 19%, יהיה זכאי לתגמולים, להטבות ולזכאויות נוספות על פי דרגת הנכות האחרונה שנקבעה לו.

(ב) (1)נקבעה לנכה דרגת נכות העולה על 19% כאמור בסעיף קטן (א), ומועד תחילת תשלום התגמולים, לפי קביעה כאמור, חל לפני שחלפו, מאז היום הקובע, חודשים שמספרם כמספר הקובע ינוכה מהתגמולים שישולמו לו סכום שייקבע לפי פסקה (2).

(2)הסכום שינוכה כאמור בפסקה (1) יחושב כך: סכום המענק ששולם, בהפחתת סכום שהוא המכפלה של התגמול החודשי שהיה משתלם לנכה לפי סעיף 5, לו היה חל עליו הסעיף האמור, במספר החודשים שחלפו מהיום הקובע ועד למועד תחילת תשלום התגמול לפי דרגת הנכות האחרונה שנקבעה לו.

(3)בסעיף זה –

”היום הקובע“ – היום שבו קמה זכאותו של הנכה לתגמולים לפי דרגת הנכות שעל־פיה קיבל את המענק;

”המספר הקובע“ – המספר הנקוב בסעיף 4 ששימש בסיס לקביעת סכום המענק שקיבל הנכה לפי אותו סעיף בהתאם לאחוזי הנכות שנקבעו לו;

”התגמול החודשי“ – התגמול ששימש בסיס לקביעת סכום המענק שקיבל הנכה.

(ג)שר הבטחון, באישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, יקבע את שיעור ניכוי המענק מהתגמולים שיקבל הנכה, לפי הוראות סעיף קטן (ב).

(ד)נקבעה לנכה דרגת נכות העולה על 19% כאמור בסעיף קטן (א), ומועד תחילת תשלום התגמולים, לפי קביעה כאמור חל אחרי שחלפו מאז היום הקובע, חודשים שמספרם כמספר הקובע, לא ינוכה מהתגמולים שישולמו לו סכום המענק ששולם.

(בוטל).

(א)נכה שדרגת נכותו מ־10% עד 19% ולא נקבע שדרגת נכותו קבועה, רשאי קצין התגמולים להורות כי תשולם לו מקדמה על חשבון המענק לפי סעיף 4; סכום המקדמה לא יעלה על סכום השווה למכפלת התגמול החודשי שהיה משתלם לנכה לפי סעיף 5, לו היה חל עליו הסעיף האמור, במספר החודשים שיחלפו עד למועד שנקבע לבדיקת הנכה לשם קביעת דרגת נכותו מחדש.

(ב)שר הבטחון, באישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, יקבע את שיעור המקדמה שיקבל הנכה על חשבון המענק.

(ג)נכה שקיבל מקדמה כאמור בסעיף קטן (א), ובבדיקה שנערכה לשם קביעת נכותו מחדש נקבעה לו אותה דרגת נכות, יקבל מענק לפי סעיף 4, בניכוי המקדמה שקיבל.

(ד)נכה שקיבל מקדמה כאמור בסעיף קטן (א) ובבדיקה שנערכה לשם קביעת דרגת נכותו מחדש נקבעה לו דרגת נכות העולה על 19%, יקבל תגמולים לפי דרגת הנכות החדשה שנקבעה, בניכוי המקדמה שקיבל; הוראות סעיף 4א(ב) יחולו על חישוב ניכוי המקדמה.

(ה)שר הביטחון יקבע באישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, את שיעור ניכוי המקדמה לפי הוראות סעיף קטן (ד).

פורמו תקנות הנכים (מענק לנכים שדרגת נכותם 10 עד 19 אחוזים), התשנ״ו–1996.

נכה הזכאי לתגמולים בדרך של מענק, לפי סעיפים 4 עד 4ג, לא ישולם לו כל תגמול אחר ולא תינתן לו כל הטבה או זכאות נוספת לפי חוק זה.

סעיפים 4 ו־4א עד 4ד, יחולו לגבי נכה שדרגת נכותו 10% עד 19%, שהגיש לראשונה תביעה לקצין התגמולים ביום ט׳ בטבת התשנ״ו (1 בינואר 1996) ואילך, ואינו מקבל תגמולים עובר למועד זה.

נכה הזכאי לתגמול חודשי ושדרגת נכותו 10% עד 19%, יהיה רשאי לבחור לקבל מענק במקום תגמול חודשי וזכאות נוספת, על פי כללים, שיעורים ותנאים שיקבע שר הבטחון בהתייעצות עם שר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת.

נכה שדרגת נכותו אינה פחותה מ־10% ישולמו לו, כל עוד הוא נכה כאמור, תגמולים בשיעור של אחוז אחד מהשכר הקובע לכל אחוז שבדרגת נכותו.

נכה בעל דרגת נכות מיוחדת שנקבעה לפי כללים שפורטו בתקנות, תשולם לו, כל עוד הוא בעל דרגת נכות כאמור, תוספת של 40% לתגמולו.

פורסמו תקנות הנכים (כללים לקביעת דרגת נכות מיוחדת), תשכ״ו–1965.

(א)נכה שדרגת נכותו אינה פחותה מ־10% והוא מחוסר פרנסה, ישולם לו, כל עוד הוא מחוסר פרנסה, תגמול חוסר פרנסה בשיעור המפורט בסעיף קטן (ג), במקום התגמולים לפי סעיפים 5 ו־5א.

(ב)בסעיף זה, ”נכה מחוסר פרנסה“ – נכה שנתמלאו בו שני אלה:

(1)אין לו הכנסה חודשית, העולה על מחצית השכר הקובע, ולא משולמים לו דמי אבטלה לפי פרק ז׳ לחוק הביטוח הלאומי;

(2)הוכיח לקצין תגמולים, לפי כללים שייקבעו בתקנות, כי עשה את כל אשר ביכלתו, כדי לקבל הכנסה מעבודה או ממשלח יד.

פורסמו תקנות הנכים (כללים להוכחת חוסר פרנסה), תשי״ג–1953.

(ג)בסעיף זה,

”תגמול מחוסר פרנסה“ – סכום כמפורט להלן, לפי העניין:

(1)לנכה שדרגת נכותו מ־10% עד 18% – 3,320.30 שקלים חדשים, ואם יש לנכה ילד – 4,852.39 שקלים חדשים (נכון ליולי 2023);

(2)לנכה שדרגת נכותו מ־19% עד 39% – 4,852.39 שקלים חדשים, ואם יש לנכה ילד – 6,919.57 שקלים חדשים (נכון ליולי 2023);

(3)לנכה שדרגת נכותו מ־40% עד 100% – 6,919.57 שקלים חדשים, ואם יש לנכה ילד – 8,973.03 שקלים חדשים (נכון ליולי 2023);

(4)לנכה בעל דרגת נכות מיוחדת לפי סעיף 5א – 10,244.44 שקלים חדשים, ואם יש לנכה ילד – 11,369.5 שקלים חדשים (נכון ליולי 2023);

”הדרגה הקובעת“ – (נמחקה).

(ד)בנוסף על האמור בסעיף קטן (ג), לנכה מחוסר פרנסה שאין לו בן משפחה שהוא ילד תשולם תוספת של 10% מתגמוליו, ולנכה מחוסר פרנסה שיש לו בן משפחה שהוא ילד תשולם תוספת של 20% מתגמוליו.

(א)נכה שקצין תגמולים קבע כי אינו מסוגל להשתכר למחייתו באופן קבוע ומלא בשל נכותו ישולם לו, במקום התגמולים האמורים בסעיפים 5, 5א ו־6 ובסעיף 43(ב)(1) והתקנות לפיו, תגמול בסכום כמפורט להלן, לפי העניין:

(1)אם דרגת נכותו אינה פחותה מ־50% – סכום של 10,244.44 שקלים חדשים, ואם יש לו ילד – סכום של 11,369.5 שקלים חדשים (נכון ליולי 2023);

(2)אם דרגת נכותו מ־20% עד 49% –

(א)אם הוא רווק, אלמן או גרוש ואין לו ילד – 7,715.34 שקלים חדשים (נכון ליולי 2023);

(ב)אם הוא נשוי ואין לו ילד – 8,291.59 שקלים חדשים (נכון ליולי 2023);

(ג)אם יש לו ילד – 10,006.72 שקלים חדשים (נכון ליולי 2023).

(א1)בנוסף על האמור בסעיף קטן (א), נכה שדרגת נכותו אינה פחותה מ־60% והוא זכאי לתגמול לפי סעיף קטן (א) תשולם לו תוספת לתגמוליו כמפורט להלן:

(1)לנכה שדרגת נכותו מ־60% עד 69% – תשולם תוספת של 5% מן התגמולים שהיו משתלמים לפי סעיף 5 אילו לא היה זכאי לתגמול לפי סעיף קטן (א) (להלן – התגמולים הרגילים);

(2)לנכה שדרגת נכותו מ־70% עד 79% – תשולם תוספת של 10% מן התגמולים הרגילים;

(3)לנכה שדרגת נכותו מ־80% עד 89% – תשולם תוספת של 15% מן התגמולים הרגילים;

(4)לנכה שדרגת נכותו היא מ־90% עד 100% – תשולם תוספת של 20% מן התגמולים הרגילים;

(5)לנכה בעל דרגת נכות מיוחדת לפי סעיף 5א תשולם תוספת של 40% מהתגמול המשתלם לו לפי סעיפים 5 ו־5א.

(ב)נכה הזכאי לתגמול לפי סעיף קטן (א) ויש לו הכנסה חודשית העולה על שכר מינימום לחודש, תנוכה מהתגמול המשתלם לו לפי סעיף זה מחצית החלק מהכנסתו החודשית העולה על שכר המינימום לחודש; עלתה הכנסתו החודשית של נכה כאמור על השכר הממוצע, תיפסק זכאותו לתגמול לפי סעיף זה.

(ג)קצין תגמולים יודיע בכתב לנכה לפני ניכוי מהתגמול או הפסקת זכאותו לתגמול כאמור בסעיף קטן (ב), על כוונתו לנכות מהתגמול ועל גובה הניכוי או על כוונתו להפסיק את הזכאות, לפי העניין; הניכוי או הפסקת הזכאות כאמור יחלו בחודש שלאחר מסירת ההודעה.

(ד)תגמול לפי סעיף זה, בניכוי הסכומים לפי סעיף קטן (ב), לא יפחת מהתגמול לפי סעיף 5 או 5א, לפי העניין.

(ה)הוראות סעיף זה לא יחולו על נכה שביום שהגיש בקשה לתגמול לפי סעיף זה הגיע לגיל פרישה כמשמעותו בחוק גיל פרישה, התשס״ד–2004, למעט אדם שהגיש בקשה להכרה לפני גיל פרישה והוכר כנכה אחרי הגיעו לגיל פרישה ולא עבד בחמש השנים שקדמו להגשת בקשתו להכרה לפי חוק זה; ואולם, נכה שקיבל תגמול לפי סעיף קטן (א)(2) ולאחר שהגיע לגיל פרישה עלתה דרגת נכותו ל־50% לפחות, רשאי קצין תגמולים לאשר לו תגמול לפי סעיף קטן (א) או (א1), לפי העניין.

(א)לנכה המקבל תגמולים לפי סעיף 5 ואינו זכאי לתגמולים לפי סעיף 5א או 7 תשולם מיום הגיעו לגיל הפרישה, כמשמעותו בחוק גיל פרישה, התשס״ד–2004 (בסעיף זה – גיל הפרישה), תוספת של 10% מתגמוליו ולא יחול עליו סעיף 6.

(ב)לנכה ששולמו לו לפני הגיעו לגיל הפרישה, תגמולים לפי סעיף 6, ישולמו, מיום הגיעו לגיל כאמור, 80% מתגמולים אלה.

לנכה שדרגת נכותו אינה פחותה מ־40% ישולם, בנוסף לתגמולו, סכום חודשי למימון צרכים מיוחדים הנובעים מנכותו, כפי שייקבע בתקנות באישור ועדת העבודה של הכנסת.

פורסמו תקנות הנכים (תגמולים ושיקום) (תוספת למימון צרכים מיוחדים), התשס״ג–2003.

(א)נכה בן 55 שנים או יותר, שדרגת נכותו אינה פחותה מ־50%, תשולם לו תוספת לתגמוליו בהתאם לגילו, בשיעורים ובתנאים שייקבעו בתקנות.

(ב)נכה בן 55 שנים או יותר שהוא בעל דרגת נכות מיוחדת לפי סעיף 5א, תשולם לו תוספת לתגמוליו בהתאם לגילו, בשיעורים ובתנאים שייקבעו בתקנות.

(ב1)נכה בן 57 שנים או יותר, שדרגת נכותו היא מ־40% עד 49%, תשולם לו תוספת לתגמוליו, בהתאם לגילו, בשיעורים ובתנאים שייקבעו בתקנות.

(ג)תקנות לפי סעיף זה טעונות אישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת.

פורסמו תקנות הנכים (תוספת לתגמולים בשל גיל), התשנ״ט–1999.

(א)נכה בן 50 שנים או יותר, שדרגת נכותו היא 35% לפחות או שדרגת נכותו היא 20% לפחות בשל פגימת ראש או פגימה נפשית ובכלל זה הפרעה בתר־חבלתית ואשר פרש כליל מעבודתו או ממשלח ידו, ורופא שמינה שר הבטחון קבע באישור קצין תגמולים, שאינו מסוגל לעבוד בעבודה כלשהי או לעסוק במשלח יד כלשהו, תשולם לו תוספת לתגמוליו בהתאם לגילו, שלא תעלה על סכום של 4,006.86 שקלים חדשים (נכון ליולי 2023), והכל בשיעורים ובאופן שייקבעו בתקנות, באישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת.

פורסמו תקנות הנכים (תוספת מיוחדת עקב פרישה מוקדמת לנכה בתפקודי היציבה וההליכה), התשמ״ד–1984.

(ב)נכה יהיה זכאי לתוספת לתגמוליו לפי סעיף קטן (א) אף אם יש לו הכנסה מעבודה או ממשלח יד, ובלבד שההכנסה החודשית שלו אינה עולה על שכר מינימום לחודש.

(א)סעיפים 7ג ו־7ד לא יחולו על נכה המקבל תגמולים לפי סעיף 6 או לפי סעיף 7, וכן על נכה המקבל תגמול לפי סעיף 43(ב)(1) והתקנות על פיו.

(ב)על אף האמור בסעיף קטן (א), סעיף 7ג יחול על נכה שאינו מסוגל לעבוד במשך תקופה שאינה עולה על 90 ימים רצופים או שמסוגל לעבוד בהיקף משרה חלקי, ואשר בשל כך משולם לו תגמול לפי סעיף 43(ב)(1).

(בוטל).

הכנסה שאינה הכנסה מעבודה או ממשלח יד לא תובא בחשבון לעניין תגמולים לפי סעיפים 6, 7 ו־7ד.

(א)היה לנכה הורה מלידה והורה חורג או מאמץ, שניהם בני־מין אחד, לא ייחשב כבן משפחה לעניין חוק זה, אלא אחד מהם.

(ב)קצין תגמולים רשאי להורות, כי סב או סבה של נכה שמחסורם על הנכה יוכרו כהורים לעניין סעיף זה, ובלבד שלא יוכרו יותר משני הורים זקנים.

נכה שהתנהגות רעה חמורה מצדו גרמה לנכותו לא יחולו עליו הוראות חוק זה המקנות טובות הנאה כל שהן, אך אם קצין תגמולים קבע כי הנכה אינו מסוגל להשתכר למחייתו באופן קבוע ומלא בשל נכותו וכן קבע כי אין לו הכנסה לחודש מכל מקור שהוא העולה על השכר הקובע, רשאי הוא להעניק לו מטובות ההנאה הניתנות לנכים לפי חוק זה כפי שייראו בעיניו, ובלבד שלא יעלו על טובות הנאה שהנכה הזה זכאי להם, אלמלא הוראות סעיף זה.

בפרק זה –

”מילווה“ – מילווה שניתן לנכה מאוצר המדינה או בערבות המדינה, או על פי הסדר שערך משרד הביטחון;

”נכה“ – נכה הזכאי לתגמול חודשי;

”נכה בעל דרגת נכות מיוחדת“ – נכה בעל דרגת נכות מיוחדת לפי סעיף 5א;

”קטיעת יד ורגל“ – קטיעת גפה תחתונה שנקבעה לה דרגת נכות של 50% או יותר בצירוף פגימה נוספת בגפה עליונה שנקבעה לה דרגת נכות של 50% או יותר ובצירוף פגימה נוספת למעט פגימת נפש, אך לרבות הפרעה בתר־חבלתית שנקבעה לה דרגת נכות של 20% או יותר;

”רופא מוסמך ראשי“, ”סגן רופא מוסמך ראשי“, ”רופא מוסמך מרחבי“ ו”רופא מוסמך מחוזי“ – כמשמעותם לפי סעיף 43(ב2).

(א)שר הביטחון יקבע בתקנות תנאים למתן זכאות נוספת והוראות לעניין הוכחתה, וכן את היקף הזכאות הנוספת, שיעורה ודרך הגשת הבקשה לקבלתה, ואם נקבע כי הזכאות הנוספת תינתן בדרך של מתן סיוע כספי – אם תשולם בסכום חד־פעמי או בשיעורים, ורשאי הוא לקבוע כאמור תנאים, היקפי סיוע ושיעורים שונים, בין השאר, לפי דרגת הנכות, סוג הנכות, מצבו הרפואי של הנכה עקב נכותו ומצבו הכלכלי, האישי והמשפחתי, ובלבד שהיקפי הסיוע והשיעורים שייקבעו כאמור לכל דרגת נכות לא יעלו על סכומי הזכאות הנוספת והיקפי הסיוע האמורים בפרק זה לעניין אותה דרגה.

(ב)זכאות נוספת לפי פרק זה תשולם או תינתן רק לנכה שאושרה לו אותה הזכאות לפי הוראות פרק זה, לאחר שנמצא כי התקיימו לגביו כל התנאים שנקבעו לפי חוק זה; שר הביטחון רשאי לקבוע כי זכאויות נוספות מסוימות שאושרו כאמור לנכה ישולמו או יינתנו לאדם אחר.

(ג)(החל מיום כניסתן לתוקף של תקנות לפי סעיף קטן זה): זכאות נוספת לפי פרק זה תשולם או תינתן לנכה המתגורר מחוץ לישראל בתנאים ובהתאמות שיקבע שר הביטחון.

(ד)נכה הזכאי לזכויות לפי הוראות פרק זה ולפי הוראות חוק משפחות חיילים שנספו במערכה, יקבל זכויות הן לפי הוראות פרק זה והן לפי הוראות החוק האמור, אלא אם כן קבע שר הביטחון כי זכאות נוספת לפי פרק זה, הדומה בעיקרה לזכות שהנכה זכאי לה לפי חוק משפחות חיילים שנספו במערכה, לא תינתן לו או שתינתן בתנאים.

(ה)המבקש זכאות נוספת לפי סימנים ב׳ ו־ג׳, למעט זכאות נוספת המנויה בתוספת, יגיש בקשה לקצין תגמולים; רשימת הזכאויות הנוספות שיש להגיש בקשה לקבלן כאמור תפורסם באתר האינטרנט של האגף.

(א)בסימן זה –

”בעלות“, בדירה – בעלות, לרבות חכירה לדורות כמשמעותה בחוק המקרקעין, בדירה או בחלק מדירה;

”דירה“ – כהגדרתה בחוק הלוואות לדיור, התשנ״ב–1992;

”חוק המקרקעין“ – חוק המקרקעין, התשכ״ט–1969;

”מחוסר דיור“ – נכה שאין ולא הייתה בבעלותו דירה בעשר השנים שקדמו להגשת הבקשה לסיוע לפי סימן זה;

”מעלון“ – לרבות מעלית.

(ב)לעניין סימן זה, יראו בעלות בחלק מדירה בשיעור העולה על 33% ששוויו עולה על 528,000 שקלים חדשים כבעלות בדירה, אלא אם כן הנכה הוכיח כי אינו יכול למכור את חלקו בדירה.

(א)נכה שדרגת נכותו היא 50% לפחות זכאי לקבל סיוע במענק חודשי לשם תשלום שכר דירה כמפורט בסעיפים קטנים (ג) ו־(ד), ובלבד שמתקיים לגביו אחד מאלה:

(1)הוא מחוסר דיור;

(2)יש בבעלותו דירה שאינה מתאימה לו מחמת מגבלות נכותו;

(3)הוא מחליף את הדירה שבבעלותו בדירה אחרת;

(4)יש בבעלותו דירה שהוא אינו יכול להמשיך ולהתגורר בה, מטעמים שיקבע שר הביטחון;

(5)מלאו לו 65 שנים וכן התקיים בו אחד מאלה:

(א)יש בבעלותו דירה שאינה מתאימה לו מחמת מגבלות נכותו;

(ב)יש בבעלותו דירה שאינה מתאימה לו מחמת גילו;

(ג)אין בבעלותו דירה, אף אם הייתה בבעלותו דירה בעבר;

(ד)יש בבעלותו דירה שהוא אינו יכול להמשיך ולהתגורר בה, מטעמים שיקבע שר הביטחון.

(ב)הוראות סעיף זה יחולו גם על מי שהגיש בקשה להכרה כנכה לפי סעיף 30, לגבי התקופה שמהגשת בקשתו עד ההחלטה בה, ובלבד שלקצין תגמולים יש יסוד סביר להניח כי הוא יוכר כנכה לפי חוק זה והרופא המוסמך המרחבי קבע כי דרגת הנכות שצפוי שתיקבע לו לא תפחת מ־50%.

(ג)סיוע בתשלום שכר דירה לפי סעיף קטן (א)(1) עד (4) יינתן לתקופה שלא תעלה על שש שנים, וסיוע לפי סעיף קטן (א)(5) – כל עוד מתקיימים התנאים לזכאות ואף אם ניתן לו סיוע בתשלום שכר דירה בעבר.

(ד)סיוע בתשלום שכר דירה יהיה בסכומים שלא יעלו על הסכומים המפורטים בפסקאות (1) עד (4) להלן, לפי העניין, ואם התקיים בנכה האמור ביותר מפסקה אחת – בסכום שלא יעלה על הסכום הגבוה שבהם:

(1)לנכה שאין לו ילד שטרם מלאו לו 18 שנים – 2,650 שקלים חדשים לחודש;

(2)לנכה המרותק לכיסא גלגלים או שיש לו ילד שטרם מלאו לו 18 שנים – 4,306 שקלים חדשים לחודש;

(3)לנכה המרותק לכיסא גלגלים שהוא בעל דרגת נכות מיוחדת בשל שיתוק בשתי גפיים תחתונות, שיתוק בארבע גפיים, פגימת ראש או קטיעת שתי גפיים תחתונות – 8,611 שקלים חדשים לחודש;

(4)לנכה בעל דרגת נכות מיוחדת שלא מתקיים לגביו האמור בפסקה (3) – 5,961 שקלים חדשים לחודש.

(ה)שר הביטחון רשאי לקבוע את הסכומים או השיעורים המזעריים של השתתפות הנכה בעלות שכר הדירה כתנאי לקבלת סיוע לפי סעיף זה.

(ו)קצין תגמולים רשאי, במקרים מיוחדים, לאשר לנכה שקיבל סיוע בתשלום שכר דירה לפי סימן זה, סיוע במענק לשם מימון ההוצאות הכרוכות במעבר דירה, ובכלל זה סיוע בתשלום שכר טרחת עורך דין, דמי תיווך והוצאות העברת המיטלטלין.

(א)נכה מחוסר דיור שדרגת נכותו 50% לפחות, השוכר דירה בתקופת לימודיו, זכאי לקבל סיוע במענק חודשי לשם תשלום שכר דירה, בסכום מרבי של 1,325 שקלים חדשים לחודש; סיוע לפי סעיף זה יינתן לתקופה שלא תעלה על ארבע שנים או לתקופה שבעדה הוא זכאי לסיוע בהתאם להוראות לפי סעיף 45(א)(1) או (2), הארוכה שבהן.

(ב)אין בקבלת סיוע לפי סעיף זה כדי לגרוע מזכאותו של נכה לסיוע לפי סעיף 9ד; ואולם, נכה המקבל סיוע לפי סעיף זה בעד תקופה מסוימת, לא יקבל סיוע לפי סעיף 9ד בעד אותה תקופה.

(ג)על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו־(ב), נכה בעל דרגת נכות מיוחדת, השוכר דירה בתקופת לימודיו, זכאי לקבל סיוע כאמור בסעיף 9ד לתקופה הקבועה בסעיף 9ד(ג) ונוסף על כך סיוע בסכום מרבי של 1,325 שקלים חדשים לחודש, לתקופה נוספת שלא תעלה על ארבע שנים או לתקופה שבעדה הוא זכאי לסיוע בהתאם להוראות לפי סעיף 45(א)(1) או (2), הארוכה שבהן, ובלבד שהוא לומד.

(ד)ההוראות לפי סעיף 9ד(ב), (ה) ו־(ו) יחולו גם לעניין סיוע לפי סעיף זה.

(א)נכה, למעט נכה בעל דרגת נכות מיוחדת, שהוא מחוסר דיור, זכאי לקבל סיוע כספי חד־פעמי לשם רכישה או בנייה של דירתו הראשונה, שתהיה בבעלותו ותתאים למגבלות נכותו, במענק ובמילווה כמפורט בטור א׳ בטבלה שלהלן, בהתאם לדרגת נכותו או לסוג הפגימה כמפורט בטור ב׳ שבה, בסכום שלא יעלה על הסכום כמפורט בטור ג׳ שבה:

(ב)מענק כאמור בסעיף קטן (א) יינתן לנכה שדרגת נכותו קבועה.

(א)נכה, למעט נכה בעל דרגת נכות מיוחדת, שבבעלותו דירה יחידה, זכאי לקבל סיוע חד־פעמי שהוא אחד מאלה, לפי העניין:

(1)לנכה שהדירה שבבעלותו אינה מתאימה לו מחמת מגבלות נכותו – סיוע לשם רכישה או בנייה של דירה במקום הדירה שבבעלותו, ובלבד שהדירה הנרכשת או הנבנית תהיה בבעלותו;

(2)לנכה שהוא חוכר לדורות בדירה – סיוע לשם חידוש חוזה החכירה.

(ב)סיוע כאמור בסעיף קטן (א) יינתן במענק או במילווה כמפורט בטור א׳ בטבלה שלהלן, בהתאם לדרגת נכותו או לסוג הפגימה, כמפורט בטור ב׳ שבה, ובסכום שלא יעלה על הסכום כמפורט בטור ג׳ שבה:

(ג)מענק כאמור בסעיף קטן (ב) יינתן לנכה שדרגת נכותו קבועה.

(ד)סיוע כאמור בסעיף זה יינתן לנכה שלא קיבל סיוע לפי סעיף 9ו, ולעניין סיוע במילווה – גם לא קיבל סיוע בהחזר של הלוואת משכנתה לפי סעיף 9ח.

(א)נכה, למעט נכה בעל דרגת נכות מיוחדת, שדרגת נכותו היא בין 20% ל־100%, זכאי לקבל סיוע חד־פעמי במילווה לשם פירעון מלא או חלקי של הלוואת משכנתה שנטל לרכישת דירה המשמשת או שתשמש למגוריו, בסכום שלא יעלה על סכום הסיוע במילווה כאמור בסעיף 9ו(א)(2)(א) עד (ז), לפי העניין.

(ב)קיבל נכה סיוע לפי סעיף קטן (א), והשתנתה דרגת נכותו באופן המזכה אותו בסיוע בהחזר של הלוואת משכנתה בסכום גבוה מזה שקיבל, יהיה הנכה זכאי להפרש שבין הסיוע שהוא זכאי לו בהתאם לדרגת נכותו העדכנית ובין הסיוע שקיבל.

(ג)נכה שקיבל סיוע לפי סעיף 9ו או 9ז לא יהיה זכאי לסיוע לפי סעיף זה.

(א)נכה, למעט נכה בעל דרגת נכות מיוחדת, שדרגת נכותו היא בין 20% ל־100% זכאי לקבל, אחת לעשר שנים, סיוע במילווה לשם עריכת שיפוץ בדירה שבה הוא מתגורר, בסכום מרבי של 223,008 שקלים חדשים.

(ב)על אף האמור בסעיף קטן (א), נכה שסכום הסיוע שקיבל לפי אותו סעיף קטן היה נמוך מהסכום המרבי הנקוב בו, יוכל לקבל את יתרת סכום הסיוע בסכומה המעודכן, במילווה, לשם עריכת שיפוץ נוסף בדירה שבה הוא מתגורר, ובלבד שחלפו חמש שנים לפחות וטרם חלפו עשר שנים מהמועד שבו קיבל סיוע לפי אותו סעיף קטן.

(א)נכה זכאי לקבל סיוע חד־פעמי במילווה לשם התארגנות ראשונית בדירה, בהתאם לדרגת נכותו כמפורט בטור א׳ בטבלה שלהלן, בסכום שלא יעלה על הסכום כמפורט בטור ב׳ שבה:

(ב)על אף האמור בסעיף קטן (א), חל פירוד בין הנכה לאשתו, כך שהנכה חי בנפרד ממנה והשאיר לה את תכולת דירתו, רשאי קצין תגמולים לקבוע כי הנכה יהיה זכאי לקבל סיוע כאמור באותו סעיף קטן פעם נוספת.

(ג)קיבל נכה סיוע לפי סעיף קטן (א), והשתנתה דרגת נכותו באופן המזכה אותו בסיוע בהתארגנות ראשונית בסכום גבוה מזה שקיבל, יהיה הנכה זכאי להפרש שבין הסיוע שהוא זכאי לו בהתאם לדרגת נכותו העדכנית ובין הסיוע שקיבל.

(א)נכה זכאי לקבל סיוע לשם התאמת הדירה שבה הוא מתגורר למגבלות נכותו, אם קצין תגמולים אישר כי ביצוע ההתאמה נדרש בשל מגבלות הנכות, ובלבד שהדירה שבה הוא מתגורר היא בבעלותו או בבעלות הוריו, או שבכוונתו לשכור אותה לתקופה העולה על ארבע שנים; סיוע כאמור יינתן לנכה במענק, בהתאם לדרגת נכותו או לסוג הפגימה כמפורט בטור א׳ בטבלה שלהלן, ובסכום שלא יעלה על הסכום כמפורט בטור ב׳ שבה:

(ב)סיוע לפי סעיף זה יכול שיינתן יותר מפעם אחת, ובלבד שלפי קביעת קצין תגמולים חל שינוי במצבו הגופני או הנפשי של הנכה שבשלו התעורר צורך בביצוע התאמה כאמור בסעיף קטן (א) פעם נוספת.

(ג)סיוע לפי סעיף זה יינתן גם לנכה הזכאי לסיוע במענק לפי סעיף 9ו או 9ז.

(א)נכה כמפורט להלן שדרגת נכותו קבועה זכאי לקבל, אחת לעשר שנים, סיוע במענק לשם רכישת מעלון והתקנתו בדירה שבבעלותו או בדירה שבבעלות הוריו, שבה הוא מתגורר, בסכום מרבי של 117,258 שקלים חדשים:

(1)נכה שדרגת נכותו היא 50% לפחות;

(2)נכה שיש לו פגימה בגפיים התחתונות ושדרגת נכותו בשל פגימה זו היא 35% לפחות.

(ב)ניתן לנכה סיוע כאמור בסעיף קטן (א), בדירה שבבעלותו, לא יינתן לו סיוע לפי סעיף 9ז, אלא אם כן חלה החמרה במצבו הרפואי הנובעת מהנכות, שאירעה לאחר התקנת המעלון שלגביו ניתן סיוע לפי סעיף זה.

(ג)ניתן לנכה סיוע לפי סעיף 9ו או 9ז, לא יינתן לו סיוע לפי סעיף זה, אלא אם כן המעלון נדרש בשל החמרה במצבו הרפואי הנובעת מהנכות, שאירעה לאחר הרכישה, הבנייה או חידוש חוזה החכירה של הדירה שלגביה ניתן הסיוע לפי אותם סעיפים.

(ד)נכה שזכאי לקבל סיוע לפי סעיף זה, יקבל סיוע שנתי במענק לתשלום דמי ביטוח בעד המעלון שהותקן, לרבות עלות בדיקת מהנדס; הסיוע יהיה בשיעור של 75% מעלות הביטוח השנתי ובסכום מרבי של 6,497 שקלים חדשים.

(א)נכה שהוא אחד מאלה, הגר בבית משותף שמותקנת בו מעלית, זכאי לקבל סיוע שנתי במענק, בסכום של 58 שקלים חדשים, למימון אחזקת מעלית:

(1)נכה בעל דרגת נכות שאינה פחותה מ־80% בשל שיתוק בשתי גפיים תחתונות;

(2)נכה בעל דרגת נכות שאינה פחותה מ־60% בשל שיתוק בחצי גוף אנכי.

(ב)בסעיף זה, ”בית משותף“ – כמשמעותו בחוק המקרקעין, לרבות בית כמשמעותו בפרק ו׳1 לחוק האמור.

(א)נכה מחוסר דיור שדרגת נכותו הקבועה אינה פחותה מ־50% זכאי לקבל סיוע בדרך של שיכונו בדירה בבעלות משרד הביטחון בתנאי שכירות, אם יש דירה פנויה כאמור, או בדרך של מתן המלצה לחברה לדיור ציבורי לשכנו בדירה ציבורית.

(ב)שוכן נכה בדירה בבעלות משרד הביטחון כאמור בסעיף קטן (א), ינוכו מתגמולו או מזכאות נוספת שקיבל דמי שכירות חודשיים בסכום מרבי של 133 שקלים חדשים; משרד הביטחון יהיה אחראי לביצוע התיקונים בדירה בהתאם להוראות שיקבע שר הביטחון.

(ג)נפטר נכה ששוכן בדירה בבעלות משרד הביטחון לפי סעיף זה, יהיה בן משפחתו שהתגורר עימו בדירה ערב מותו זכאי להמשיך לגור בדירה כאמור 12 חודשים לכל היותר ממועד פטירתו, ויחולו לעניין זה, בתקופה האמורה, הוראות סעיף קטן (ב), בשינויים המחויבים.

(ד)נכה שדרגת נכותו אינה פחותה מ־20% ומתגורר בדירה ציבורית זכאי לקבל מענק חד־פעמי בסכום של 8,973 שקלים חדשים.

(ה)נכה המקבל סיוע לפי סעיף זה אינו זכאי לקבל, בעד התקופה שבה הוא מקבל סיוע כאמור, סיוע בשכר דירה לפי סעיפים 9ד או 9ה.

(ו)בסעיף זה, ”דירה ציבורית“ ו”חברה לדיור ציבורי“ – כהגדרתן בחוק זכויות הדייר בדיור הציבורי, התשנ״ח–1998.

(א)נכה בעל דרגת נכות מיוחדת שהוא מחוסר דיור זכאי לקבל סיוע חד־פעמי במענק לשם רכישה או בנייה של דירתו הראשונה, בסכום מרבי כמפורט להלן, לפי העניין, ובלבד שהדירה תהיה בבעלותו ותתאים למגבלות נכותו:

(1)לנכה בעל דרגת נכות מיוחדת בשל שיתוק בשתי גפיים תחתונות, שיתוק בארבע גפיים, פגימת ראש, קטיעת שתי גפיים תחתונות או קטיעת יד ורגל – 2,947,056 שקלים חדשים, בתוספת מס ערך מוסף, אם נדרש לפי חוק מס ערך מוסף, התשל״ו–1975 (בסעיף זה – חוק מס ערך מוסף);

(2)לנכה בעל דרגת נכות מיוחדת שאינו מנוי בפסקה (1) – 2,475,705 שקלים חדשים, בתוספת מס ערך מוסף, אם נדרש לפי חוק מס ערך מוסף.

(ב)החל נכה בהליך לקבלת סיוע לפי סעיף זה, ונפטר לפני שמימש את זכאותו לסיוע כאמור, יהיו אלמנתו וילדיו הקטינים זכאים לסיוע לפי סעיף זה במקום הסיוע בדיור לפי חוק משפחות חיילים שנספו במערכה, ובלבד שלפני פטירתו התקשר הנכה בהסכם לרכישה או לבנייה של הדירה שלגביה התבקש הסיוע כאמור.

(ג)נכה שלא קיבל את הסיוע לפי סעיף קטן (א) בשל כך שבבעלותו דירה, ודירתו אינה מותאמת לנכותו ולא ניתן להתאימה, יקבל סיוע במענק לרכישת דירה חלופית בשווי ההפרש שבין המענק לפי סעיף קטן (א)(1) או (2), לפי העניין, ובין המחיר שבו נמכרה דירתו.

(ד)נכה שהוא חוכר לדורות בדירה ולא קיבל סיוע לפי סעיף קטן (א) בשל כך שבבעלותו דירה, יקבל סיוע בחידוש חוזה החכירה, בסכום שלא יעלה על סכום הסיוע לפי סעיף קטן (א)(1) או (2), לפי העניין.

(ה)נכה בעל דרגת נכות מיוחדת ששוכן בדירה בבעלות משרד הביטחון לפי סעיף 9יד, זכאי לרכוש את הדירה האמורה, ולשם הרכישה יקבל סיוע חד־פעמי בשיעור של 92.5% משווי הדירה כשהיא פנויה, ולא יותר מסכום הסיוע האמור בסעיף קטן (א)(1) או (2), לפי העניין; סיוע לפי סעיף קטן זה יינתן במקום הסיוע לפי סעיף קטן (א).

(ו)בסעיף זה, ”דירה“ – לרבות מקרקעין שעליהם בנויה או תיבנה דירה.

(א)נכה בעל דרגת נכות מיוחדת שלא קיבל סיוע לפי סעיף 9טו זכאי לקבל סיוע חד־פעמי במילווה לשם פירעון מלא או חלקי של הלוואת משכנתה שנטל לרכישת דירה המשמשת או שתשמש למגוריו, בסכום שלא יעלה על 75% מהסכום האמור בסעיף 9טו(א)(1) או (2), לפי העניין.

(ב)קיבל נכה סיוע לפי סעיף 9ח לפני שנקבעה לו דרגת נכות מיוחדת, יהיה הנכה זכאי להפרש שבין הסיוע שהוא זכאי לו לפי סעיף זה ובין הסיוע שקיבל לפי סעיף 9ח.

נכה בעל דרגת נכות מיוחדת זכאי לקבל אחת או יותר מהזכאויות הנוספות, כמפורט להלן:

(1)סיוע במענק שנתי לשם אחזקת הדירה שבה הוא מתגורר, בסכום כמפורט להלן, לפי העניין:

(א)לנכה בעל דרגת נכות מיוחדת המתגורר בדירה בבעלות משרד הביטחון או לנכה בעל דרגת נכות מיוחדת בשל שיתוק בשתי גפיים תחתונות, שיתוק בארבע גפיים, פגימת ראש, קטיעת שתי גפיים תחתונות, קטיעת שתי גפיים עליונות או קטיעת יד ורגל, המתגורר בדירה שבבעלותו – סכום שיקבע שר הביטחון ושלא יעלה על 16,639 שקלים חדשים;

(ב)לנכה בעל דרגת נכות מיוחדת שאינו מנוי בפסקת משנה (א), המתגורר בדירה שבבעלותו – 5,661 שקלים חדשים;

(2)סיוע במענק, אחת לעשר שנים, לשם רכישת כל אחד מאלה, בסכום שלא יעלה על הסכום כמפורט לצידו:

(א)דוד שמש – בסכום מרבי של 1,800 שקלים חדשים;

(ב)קולטי שמש – בסכום מרבי של 1,600 שקלים חדשים;

(3)לנכה בעל דרגת נכות מיוחדת בשל שיתוק בשתי גפיים תחתונות, שיתוק בארבע גפיים, פגימת ראש, קטיעת שתי גפיים תחתונות או קטיעת יד ורגל – סיוע במענק, אחת לעשר שנים, לשם התקנת שער חשמלי בבית צמוד קרקע שבבעלותו, בשיעור של 75% מעלות התקנת השער ובסכום מרבי של 6,497 שקלים חדשים;

(4) (א)סיוע במילווה, אחת לעשר שנים, לשם שיפוץ בדירה שבבעלותו ושבה הוא מתגורר – בסכום מרבי של 289,221 שקלים חדשים;

(ב)על אף האמור בפסקת משנה (א), נכה שסכום הסיוע שקיבל לפי אותה פסקת משנה היה נמוך מהסכום המרבי הנקוב בה, יוכל לקבל את יתרת סכום הסיוע בסכומה המעודכן, במילווה, לשם עריכת שיפוץ נוסף בדירה שבה הוא מתגורר, ובלבד שחלפו חמש שנים לפחות וטרם חלפו עשר שנים מהמועד שבו קיבל סיוע לפי אותה פסקת משנה;

(ג)קיבל נכה כאמור בסעיף זה סיוע במילווה לפי סעיף 9ט לפני שנקבעה לו דרגת נכות מיוחדת, וטרם חלפו עשר שנים ממועד קבלת המילווה כאמור, יהיה הנכה זכאי לקבלת ההפרש שבין הסיוע שהוא זכאי לו לפי סעיף זה ובין הסיוע שקיבל לפי סעיף 9ט;

(5)לנכה בעל דרגת נכות מיוחדת המרותק לכיסא גלגלים בשל נכותו – סיוע בהתאמת הדירה שבה מתגוררים הוריו למגבלות נכותו אף אם הוא אינו מתגורר בה, בסכום מרבי של 30,567 שקלים חדשים;

(6)לנכה בעל דרגת נכות מיוחדת המרותק לכיסא גלגלים בשל נכותו – סיוע בהתאמת הדירה שבה הוא מתגורר בשכירות למגבלות נכותו, בסכום מרבי של 30,567 שקלים חדשים, ונוסף על כך סיוע באותו סכום מרבי לשם השבת הדירה למצבה הקודם בתום תקופת השכירות, אם בעל הדירה דורש זאת;

(7)לנכה בעל דרגת נכות מיוחדת המרותק לכיסא גלגלים בשל נכותו, אשר עובר לגור בדירת הוריו לתקופה של שנתיים לפחות, ונדרש להתאימה למגבלות נכותו – סיוע חד־פעמי בסכום שלא יעלה על סכום הסיוע המרבי שהיה ניתן לו לתקופה של 36 חודשים לשם סיוע בשכר דירה לפי סעיף 9ד.

סיוע במענק או במילווה, לפי העניין, כאמור בסעיפים 9ד, 9ה, 9ו, 9ז, 9ח, 9ט, 9יא, 9יב, 9טו, 9טז, ו־9יז(2), (4), (5), (6) ו־(7) לא יעלה על הסכום ששילם הנכה בפועל.

מילווה לפי סעיפים 9ו, 9ז, 9ח ו־9ט יינתן גם לנכה שנקבעה לו דרגת נכות זמנית, ובלבד שבמועד פניית הנכה למימוש הזכאות למילווה תוקפה של דרגת הנכות הזמנית שלו הוא לתקופה שלא תפחת משישה חודשים, ורופא מוסמך ראשי, סגנו, רופא מוסמך מרחבי או רופא מוסמך מחוזי קבע כי יש יסוד סביר להניח שדרגת הנכות שתיקבע בתום תוקפה של דרגת הנכות הזמנית לא תפחת מ־20%.

(א)על אף האמור בסימן זה, קצין תגמולים, לפי המלצת הוועדה שהוקמה לפי סעיף קטן (ג) (בחוק זה – ועדה מייעצת לדיור), רשאי, במקרים מיוחדים, להיענות לבקשה לסיוע בדיור לפי סימן זה, במלואה או בחלקה, לנכה שאינו עומד בתנאים לקבלת סיוע כאמור, וכן להיענות לבקשה לסיוע כאמור בהיקף גדול מהקבוע לפי סימן זה, והכול כמפורט להלן:

(1)סיוע בדיור לנכה שאינו מחוסר דיור;

(2)סיוע בתשלום שכר דירה –

(א)לצמיתות או לתקופה ארוכה מהאמור בסעיפים 9ד או 9ה;

(ב)לנכה שיש לו פגימת ראש או פגימה נפשית ובכלל זה הפרעה בתר־חבלתית, אף אם דרגת נכותו פחותה מ־50%;

(ג)לנכה שדרגת נכותו 35% עד 49% בשל פגימה בגפיים תחתונות;

(3)הפחתת שיעור ההשתתפות העצמית של נכה בתשלום שכר דירה או ויתור עליה;

(4)הגדלת סכום הסיוע בתשלום שכר דירה;

(5)הגדלת סכום הסיוע במילווה לדיור;

(6)הגדלת סכום הסיוע לרכישת מעלון או להתאמת דירת הנכה או דירת הוריו למגבלות נכותו;

(7)קביעה כי סיוע הניתן בקשר לדירת הוריו של הנכה לפי סעיפים 9יא(א), 9יב(א) או 9יז(5) ו־(7), יינתן בעבור דירת בן משפחה אחר מדרגה ראשונה של הנכה;

(8)סיוע בדיור לפי סימן זה למי שקיבל בעבר סיוע כאמור, אף אם נקבע בחוק זה כי הסיוע ניתן באופן חד־פעמי, בתנאים שיקבע שר הביטחון;

(9)סיוע במענק או במילווה לפתרון דיור שלא לפי הוראות סימן זה, לנכה עם פגימת ראש או פגימה נפשית ובכלל זה הפרעה בתר־חבלתית, ובלבד שסכום הסיוע לא יחרוג מסך כל הסיוע שהנכה זכאי לו לפי סימן זה במענק או במילווה, לפי העניין;

(10)סיוע במילווה להחלפת דירה לפי סעיף 9ז לנכה עם פגימת ראש או פגימה נפשית ובכלל זה הפרעה בתר־חבלתית, בשל שינוי בדרגת נכותו או בשל שינוי בהרכב המשפחתי שלו, אף אם בעבר קיבל סיוע בדיור לפי סעיפים 9ו, 9ז או 9ח.

(ב)על אף האמור בסעיף 9יד(ג), קצין תגמולים, לפי המלצת הוועדה המייעצת לדיור, רשאי, במקרים מיוחדים, להיענות לבקשה של בן משפחה שהתגורר עם הנכה בדירה בבעלות משרד הביטחון, להמשיך להתגורר בדירה האמורה לתקופה העולה על 12 חודשים.

(ג)שר הביטחון יקים ועדה שתמליץ לקצין התגמולים בנוגע להחלטה בבקשות לפי סעיף זה; שר הביטחון יקבע את הרכב הוועדה, ובלבד שאחד החברים בה יהיה נציג הארגון היציג, ואת סדרי עבודתה של הוועדה.

(ד)קצין תגמולים רשאי לאשר זכאות נוספת בהתאם להמלצת הוועדה המייעצת לדיור או להחזיר את הנושא לדיון חוזר בוועדה, וכן רשאי הוא לבקש הסברים, אך אינו רשאי לאשר זכאות נוספת בניגוד להמלצות הוועדה, אלא במקרים חריגים ומטעמים מיוחדים שיירשמו.

בסימן זה –

”זכאות נוספת לניידות“ – סיוע לפי סימן זה, בין השאר ברכישה, אחזקה והחלפה של רכב רפואי ובקבלת שיעורי נהיגה;

”המכון הרפואי לבטיחות בדרכים“ – המכון הרפואי לבטיחות בדרכים שבמשרד הבריאות;

”פגימה במערכת התנועה“ – פגימה בעמוד שדרה מותני, באגן הירכיים או בגפיים התחתונות;

”רכב רפואי“ – רכב בבעלות הנכה המשמש אותו לניידותו;

”רכב רפואי בבעלות המדינה“ – רכב שנרכש, מתוחזק ומבוטח על ידי המדינה ומשמש את הנכה לניידותו.

נכה שדרגת נכותו קבועה זכאי, לפי סימן זה, לקבל סיוע ברכישת רכב רפואי, בסכום מרבי כמפורט להלן בפסקאות (1) עד (6), ואם מתקיים בו האמור ביותר מפסקה אחת – לפי הגבוה שבהם:

(1)142,914 שקלים חדשים (להלן – רמת סיוע 1), לנכה שמתקיים בו אחד מאלה:

(א)דרגת נכותו היא 50% לפחות;

(ב)הסכום החשבוני של דרגות נכותו, בשל פגימות במערכת התנועה, הוא 50% לפחות;

(ג)הסכום החשבוני של דרגות נכותו הוא 55% לפחות, ובלבד שלפחות 10% מתוכו הם בשל פגימה אחת במערכת התנועה;

(ד)דרגת נכותו בשל פגימות בגפיים התחתונות היא בין 30% ל־49%;

(ה)דרגת נכותו בשל פגימות בעמוד השדרה היא 30% לפחות, ובלבד שנקבעה לו דרגת נכות נוספת של 10% לפחות בשל פגימה אחת בגפיים התחתונות;

(2)159,364 שקלים חדשים (להלן – רמת סיוע 2), לנכה שדרגת נכותו היא 50% לפחות, שמתוכה 30% לפחות הם בשל פגימות בגפה עליונה ימנית או 20% לפחות הם בשל פגימות בגפה עליונה שמאלית, ולעניין נכה שהוא איטר יד ימין – מתוכה 30% לפחות הם בשל פגימות בגפה עליונה שמאלית או 20% לפחות הם בשל פגימות בגפה עליונה ימנית;

(3)169,330 שקלים חדשים (להלן – רמת סיוע 2א) לנכה שזכאי לרמות סיוע 1 או 2 ומתקיים בו אחד מאלה:

(א)יש לו ארבעה ילדים לפחות;

(ב)הוא מוכר כנכה בשל הפרעה בתר־חבלתית, יש לו שלושה ילדים לפחות והוא מלווה בכלב שקיבל ממשרד הביטחון;

(4)277,602 שקלים חדשים (להלן – רמת סיוע 3), לנכה שמתקיים בו אחד מאלה:

(א)דרגת נכותו בשל פגימות בגפיים התחתונות בלבד היא בין 50% ל־99%;

(ב)דרגת נכותו בשל פגימות בגפה עליונה אחת היא 50% לפחות;

(ג)דרגת נכותו בשל פגימת ראש עם נזק מוחי או שיתוק בחצי גוף אנכי היא 80% לפחות;

(ד)דרגת נכותו כתוצאה מכוויות היא 80% לפחות;

(ה)דרגת נכותו בשל פגימות בעמוד השדרה היא 100%;

(5)342,376 שקלים חדשים (להלן – רמת סיוע 4), לנכה בעל דרגת נכות מיוחדת בשל עיוורון, שיש לו כלב נחייה;

(6)308,447 שקלים חדשים (להלן – רמת סיוע 5), לנכה שמתקיים בו אחד מאלה:

(א)דרגת נכותו בשל אחת מאלה היא 80% לפחות:

(1)קטיעת גפה תחתונה דרך פרק הירך;

(2)פגימה בגפה תחתונה שמקבילה לקטיעת גפה תחתונה דרך פרק הירך;

(3)קטיעת גפה תחתונה בשליש העליון של הירך עם קיבוע של פרק הירך בגפה התחתונה הקטועה;

(ב)דרגת נכותו בשל פגימות בגפיים התחתונות היא 100%;

(ג)דרגת נכותו בשל פגימות בגפיים העליונות היא 100%;

(ד)הוא נכה בעל דרגת נכות מיוחדת בשל עיוורון, שאין לו כלב נחייה.

(א)נכה זכאי לקבל סיוע ברכישת רכב רפואי ראשון שהוא רכב חדש, בדרך של מענק בשיעור של 85% מסכום רמת הסיוע שהוא זכאי לו לפי סעיף 9כב או מהסכום ששילם בפועל, לפי הנמוך, ומילווה שיחולו עליו הוראות סעיף 22, בשיעור של 15% מסכום רמת הסיוע כאמור או מהסכום ששילם בפועל, לפי הנמוך; סיוע כאמור יינתן לנכה שבמועד פנייתו למימוש הזכאות מתקיים לגביו אחד מאלה:

(1)יש לו רישיון נהיגה, ובלבד שהמכון הרפואי לבטיחות בדרכים לא קבע כי הנכה אינו כשיר לנהיגה;

(2)קצין תגמולים שוכנע כי אדם אחר ינהג ברכב בעבורו.

(ב)נכה זכאי לקבל סיוע בהחלפת רכב רפואי ברכב רפואי שהוא רכב חדש, לפי כללים שיקבע שר הביטחון, ובלבד שאם הותקנו ברכב אבזרים שערכם עולה על 50% מעלות הרכב, הזכאות להחלפה תהיה מדי חמש שנים, ובכל מקרה אחר – מדי 42 חודשים.

(ג)סיוע כאמור בסעיף קטן (ב) יינתן לנכה שבמועד החלפת הרכב מתקיימים לגביו התנאים לקבלת הסיוע לפי סעיף 9כב ויש לו רישיון נהיגה, ובלבד שהמכון הרפואי לבטיחות בדרכים לא קבע כי הוא אינו כשיר לנהיגה או שקצין תגמולים שוכנע כי אדם אחר ינהג ברכב בעבורו, ובהתאם לרמת הסיוע שלה הוא זכאי באותה העת.

קיבל נכה סיוע ברכישה או בהחלפה של רכב רפואי, לא יעביר את הזכויות בו לאחר ולא ישעבדו אלא לאחר קבלת אישור מראש ובכתב מהאגף.

קיבל נכה סיוע ברכישה או בהחלפה של רכב רפואי, יהיה חייב לבטחו בביטוח חובה לפי פקודת ביטוח רכב מנועי [נוסח חדש], התש״ל–1970, ובביטוח מקיף לפי חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ״א–1981.

נכה הזכאי לסיוע ברכישת רכב רפואי או לרכב רפואי בבעלות המדינה ונוסף על כך זכאי לרכב מהמדינה לפי כל דין או לסיוע מהמוסד לביטוח לאומי ברכישת רכב, זכאי לממש רק אחת מהזכאויות לרכב, לפי בחירתו.

(א)נכה שנקבעה לו דרגת נכות זמנית המזכה בזכאות נוספת לניידות לפי סימן זה זכאי לקבל סיוע ברכישת רכב רפואי כמפורט בפסקאות (1) עד (4) שלהלן, בכפוף להוראות סעיף קטן (ב), ויחולו עליו הוראות סעיף 9כג:

(1)נכה כאמור בסעיף 9כב(1) או (2) זכאי לקבל את רמת סיוע 1 או רמת סיוע 2, ובלבד שדרגת הנכות הזמנית נקבעה לתקופה של 30 חודשים לפחות;

(2)על אף האמור בפסקה (1), נכה כאמור בסעיף 9כב(1) או (2), שדרגת נכותו בשל פגימות בגפיים התחתונות היא בין 35% ל־49% או שדרגת נכותו היא 60% לפחות, זכאי לקבל סיוע ברמת סיוע 1, ובלבד שדרגת הנכות הזמנית נקבעה לתקופה של 12 חודשים לפחות;

(3)נכה כאמור בסעיף 9כב(3) שדרגת נכותו בשל פגימות בגפיים התחתונות היא 50% לפחות זכאי לקבל סיוע ברמת סיוע 2, ובלבד שדרגת הנכות הזמנית נקבעה לתקופה של 12 חודשים לפחות;

(4)נכה כאמור בסעיף 9כב(5) זכאי לקבל סיוע ברמת סיוע 3, ובלבד שדרגת הנכות הזמנית נקבעה לתקופה של 12 חודשים לפחות.

(ב) (1)סיוע כאמור בסעיף קטן (א) יינתן לנכה שדרגת הנכות הזמנית שלו נקבעה לתקופה רציפה שתימנה ממועד תחילת התוקף של דרגת הנכות הזמנית כפי שקבעה הוועדה הרפואית הראשונה, ובמועד פניית הנכה למימוש הזכאות לרכב רפואי תוקף דרגת הנכות הזמנית שלו הוא לתקופה שלא תפחת משישה חודשים.

(2)על אף האמור בפסקה (1), אם תוקף דרגת הנכות הזמנית כאמור באותה פסקה פחת משישה חודשים, יינתן סיוע כאמור אם רופא מוסמך ראשי קבע כי יש יסוד סביר להניח שתוקף דרגת הנכות הזמנית יוארך לתקופה של שישה חודשים לפחות, ודרגת הנכות שתיקבע בתום תוקפה של דרגת הנכות הזמנית לא תפחת מזו המזכה ברכב רפואי.

(ג)נכה שקיבל סיוע ברכישת רכב רפואי לפי סעיף זה זכאי לדמי ניידות לפי סעיף 9כח בהתאם לדרגת נכותו הזמנית, ויראו אותה לעניין זה כאילו הייתה דרגת נכות קבועה.

נכה שקיבל סיוע ברכישת רכב רפואי בהתאם לסעיפי החוק המנויים בפסקאות שבטור א׳ בטבלה שלהלן, ומתקיים לגביו התנאי האמור בטור ב׳ שבה, זכאי לקבל דמי ניידות חודשיים בסכום כמפורט בטור ג׳ שבה, ואם מתקיים לגביו האמור ביותר מפסקה אחת – לפי הגבוה שבהם, ובלבד שלא קיבל סיוע בניידות לפי חוק הביטוח הלאומי בעד אותה תקופה:

נכה שיש לו רכב רפואי זכאי לקבל, בתנאים ובסכומים שיקבע שר הביטחון, את כל אלה:

(1)סיוע במימון דמי הביטוח השנתיים;

(2)סיוע במימון אגרת הרישוי;

(3)מימון רכישת אבזרי עזר לרכב, לנכה הזקוק להם עקב נכותו לפי קביעת קצין תגמולים;

(4)מימון רכישת מערכת איכון ואיתור לרכב ותשלום דמי מנוי שנתיים, ובלבד שמתקיים אחד מאלה:

(א)הנכה זכאי לרכב לפי סעיף 9כב(4), (5) או (6) או שוועדת החריגים לניידות קבעה, לפי סעיף 9לח(א)(1), כי הוא זכאי לסיוע ברמת סיוע 3, 4 או 5, לפי העניין;

(ב)הנכה זכאי לרכב רפואי לפי סימן זה וחברת הביטוח מתנה את ביטוח הרכב הרפואי בהתקנת מערכת כאמור.

(א)נכה הזכאי לרכב רפואי ואין לו רישיון נהיגה זכאי לקבל סיוע במימון של שיעורי נהיגה ומבחני נהיגה בעבורו, בתנאים ובסכומים שיקבע שר הביטחון, אלא אם כן המכון הרפואי לבטיחות בדרכים קבע כי אינו כשיר לנהיגה; לעניין נכה שנקבע לגביו כי אינו כשיר לנהיגה, יינתן הסיוע לבן משפחתו, לפי קביעת קצין תגמולים, אף אם קיבל הנכה סיוע לפי סעיף זה.

(ב)נכה הזכאי לרכב רפואי שהמכון הרפואי לבטיחות בדרכים קבע שעקב נכותו עליו להתקין אבזר עזר ברכבו, זכאי לסיוע במימון שיעורי נהיגה ולסיוע במימון מבחן כשירות, אם אלה נדרשים בשל התקנת אבזר העזר כאמור, בתנאים ובסכומים שיקבע שר הביטחון.

(א)נכה הזכאי לרכב רפואי לפי סעיף 9כב ולא מימש את זכאותו זכאי לקבל דמי ניידות חודשיים בסכום של 2,340 שקלים חדשים, ובלבד שלא קיבל סיוע בניידות לפי חוק הביטוח הלאומי בעד אותה תקופה.

(ב)נכה הזכאי לרכב רפואי ולא מימש את זכאותו, והמכון הרפואי לבטיחות בדרכים קבע שעקב נכותו עליו להתקין אבזר עזר ברכבו, זכאי לקבל מימון לרכישה ולהתקנה של אבזר העזר, לרבות סיוע במימון שיעורי נהיגה וסיוע במימון מבחן כשירות, אם אלה נדרשים בשל התקנת אבזר העזר כאמור, בתנאים ובסכומים שיקבע שר הביטחון; סיוע לפי סעיף זה יינתן אחת לחמש שנים.

(א)זכאות נוספת לניידות לפי סימן זה, למעט סעיף 9לג, תינתן גם לנכה שהוכר בשל החמרת מחלה או חבלה כמפורט בפסקאות (1) או (2), אם מתקיים בו אחד מאלה:

(1)אם הוכר בשל החמרת מחלה או חבלה בגפיים התחתונות – דרגת נכותו בשל ההחמרה אינה פחותה מ־15%, ובלבד שדרגת נכותו הכוללת בשל פגימה בגפיים התחתונות אינה פחותה מ־30%;

(2)אם הוכר בשל החמרת מחלת לב – דרגת נכותו בשל ההחמרה אינה פחותה מ־25%, ובלבד שדרגת נכותו הכוללת בשל מחלת הלב אינה פחותה מ־50%.

(ב)לעניין סעיף זה יראו דרגת נכות כוללת כדרגת הנכות שהייתה נקבעת אילו אירעה המחלה או החבלה כולה בתקופת השירות ועקב השירות.

(ג)אישר קצין תגמולים זכאות נוספת לניידות לפי סעיף זה, יראו את הנכה, לעניין סימן זה בלבד, כאילו כל נכותו בשל המחלה או החבלה כאמור בסעיף קטן (א) הוכרה על פי חוק זה.

(א)נכה בעל דרגת נכות מיוחדת זכאי לקבל רכב רפואי בבעלות המדינה ששוויו אינו עולה על 370,136 שקלים חדשים (להלן – רמת סיוע 6), במקום הסיוע הקבוע בסעיף 9כב.

(ב)על אף האמור בסעיף קטן (א), נכה בעל דרגת נכות מיוחדת בשל עיוורון זכאי לקבל אחד מאלה, לפי בחירתו –

(1)רכב רפואי בבעלות המדינה ששוויו אינו עולה על רמת סיוע 4, אם יש לו כלב נחייה, או על רמת סיוע 5, אם אין לו כלב נחייה;

(2)סיוע ברכישת רכב רפואי ברמת סיוע 4, אם יש לו כלב נחייה, או ברמת סיוע 5, אם אין לו כלב נחייה.

(ג)סיוע כאמור בסעיף קטן (א) או (ב) יינתן לנכה שבמועד פנייתו למימוש הזכאות מתקיים אחד מאלה:

(1)יש לו רישיון נהיגה, ובלבד שהמכון הרפואי לבטיחות בדרכים לא קבע כי הנכה אינו כשיר לנהיגה;

(2)קצין תגמולים שוכנע כי אדם אחר ינהג ברכב בעבורו.

(ד) (1)נכה שקיבל רכב רפואי בבעלות המדינה לפי סעיף זה זכאי להחלפת הרכב, ברכב רפואי בבעלות המדינה שהוא רכב חדש, ובלבד שאם הותקנו ברכב אבזרים שערכם עולה על 50% מעלות הרכב, הזכאות להחלפה תהיה מדי חמש שנים, ובכל מקרה אחר – מדי 42 חודשים.

(2)סיוע כאמור בפסקה (1) יינתן לנכה שבמועד החלפת הרכב מתקיימים לגביו התנאים לקבלת רכב כאמור ויש לו רישיון נהיגה, ובלבד שהמכון הרפואי לבטיחות בדרכים לא קבע כי הוא אינו כשיר לנהיגה, או שקצין תגמולים שוכנע כי אדם אחר ינהג ברכב בעבורו, והוא החזיר, באותו מועד, את הרכב הקודם לידי משרד הביטחון, אלא אם כן רכש את הרכב כאמור בסעיף קטן (ז).

(ה) (1)נכה שקיבל רכב רפואי בבעלות המדינה לפי סעיף זה, זכאי לקבל דמי ניידות חודשיים כמפורט בפסקה (2), במקום דמי ניידות לפי סעיף 9כח, ואם לא מימש את זכאותו – דמי ניידות כאמור בפסקה (2)(א) או (ג), לפי העניין, והכול ובלבד שלא קיבל סיוע בניידות לפי חוק הביטוח הלאומי בעד אותה תקופה.

(2)

(ו)נכה הזכאי לרכב רפואי בבעלות המדינה זכאי לקבל את הזכאויות הנוספות המפורטות להלן, בתנאים ובסכומים שיקבע שר הביטחון:

(1)סיוע במימון שיעורי נהיגה ומבחני נהיגה לנכה שאין לו רישיון נהיגה, אלא אם כן המכון הרפואי לבטיחות בדרכים קבע כי אינו כשיר לנהיגה, וכן לבן משפחה אחד שלו לפי קביעת קצין תגמולים;

(2)מימון רכישת אבזרי עזר לרכב, לנכה הזקוק להם עקב נכותו לפי קביעת קצין תגמולים;

(3)מימון רכישת מערכת איכון ואיתור לרכב ותשלום דמי מנוי שנתיים.

(ז)נכה שקיבל רכב רפואי בבעלות המדינה לפי סעיף זה, ובמועד החלפת הרכב קיבל אישור לרכישת רכבו הקודם לפי חוק חובת המכרזים, התשנ״ב–1992, זכאי לרכוש את הרכב הקודם שהיה בשימושו במחיר נמוך ב־25% ממחיר השוק של הרכב, ובלבד שיצהיר כי יחזיק ברכב לתקופה של שלוש שנים לפחות וכי לא יעבירו לאחר בתקופה זו; קיבל נכה סיוע לפי סעיף קטן זה, לא יהיה זכאי לקבלת רכב חלופי לפי סעיף 9לז, אלא אם כן הרכב שנרכש כאמור בלתי כשיר לנסיעה בשל תקלה המחייבת את השבתתו באופן זמני או קבוע.

(ח)נכה הזכאי לרכב רפואי בבעלות המדינה ולא מימש את זכאותו, והמכון הרפואי לבטיחות בדרכים קבע שעקב נכותו עליו להתקין אבזר עזר ברכבו, זכאי לקבל מימון לרכישה ולהתקנה של אבזר העזר, לרבות סיוע במימון שיעורי נהיגה וסיוע במימון מבחן כשירות, אם אלה נדרשים בשל התקנת אבזר העזר כאמור, בתנאים ובסכומים שיקבע שר הביטחון; סיוע לפי סעיף זה יינתן אחת לחמש שנים.

(ט)נכה שבהחזקתו רכב רפואי בבעלות המדינה, הנוסע לחוץ לארץ על חשבונו בלבד, בנסיעה פרטית, ומבקש לשנע את רכבו ליעד הנסיעה ובחזרה, זכאי לקבל סיוע במימון הוצאות הובלת הרכב לחוץ לארץ ובחזרה, בסכום מרבי של 9,723 שקלים חדשים ולא יותר מהסכום ששילם בפועל; לעניין זה, ”נסיעה פרטית“ – נסיעה שאינה נסיעה מאורגנת או נסיעה במשלחת רשמית לרבות משלחת ספורט.

נכה שאינו זכאי לרכב רפואי לפי סימן זה, והמכון הרפואי לבטיחות בדרכים קבע שעקב נכותו עליו להתקין אבזר עזר ברכבו כתנאי למתן רישיון נהיגה, זכאי לקבל מימון לרכישה ולהתקנה של אבזר העזר, לרבות סיוע במימון שיעורי נהיגה וסיוע במימון מבחן כשירות, אם אלה נדרשים בשל התקנת אבזר העזר כאמור, בתנאים ובסכומים שיקבע שר הביטחון; סיוע לפי סעיף זה יינתן אחת לחמש שנים.

נכה הזכאי לרכב רפואי לפי סימן זה ומבקש לעבוד לפרנסתו בעיסוק המחייב החזקת רכב, ובכלל זה רכב המשמש מונית או רכב המשמש ללימוד נהיגה, זכאי לקבל סיוע ברכישת רכב רפואי שישמש אותו לשם עיסוק כאמור, בתנאים ובסכומים שיקבע שר הביטחון, במקום סיוע ברכישת רכב רפואי לפי סעיף 9כב.

(א)נפטר נכה שרכש רכב רפואי לפי סימן זה, והרכב הרפואי עבר לידי בן משפחה של הנכה לפי חוק הירושה, התשכ״ה–1965, זכאי בן המשפחה לקבל סיוע כמפורט להלן, ובלבד שבן המשפחה מקבל תגמול לפי סעיף 20א ולא הוכר לפי חוק משפחות חיילים שנספו במערכה:

(1)מחצית סכום הסיוע במימון דמי הביטוח השנתיים שהנכה היה זכאי לו לפי סעיף 9כט(1) ערב פטירתו;

(2)סיוע במימון אגרת רישוי בתנאים ובסכומים שיקבע שר הביטחון.

(ב)סיוע לפי סעיף קטן (א) יינתן לתקופה שלא תעלה על שלוש שנים מיום הפטירה או עד מועד מכירת הרכב הרפואי, לפי המוקדם.

(ג)נפטר נכה בעל דרגת נכות מיוחדת שערב פטירתו החזיק ברכב רפואי בבעלות המדינה שניתן לו לפי סעיף 9לג, יידרשו יורשיו להחזיר לאגף, בתוך 60 ימים ממועד פטירתו, את הרכב; ראש האגף רשאי להאריך את התקופה האמורה מטעמים מיוחדים שיירשמו.

(א)קצין תגמולים רשאי לאשר השאלה זמנית של רכב חלופי ממאגר הרכב של משרד הביטחון לנכה שמתקיים לגביו אחד מאלה:

(1)נכה בעל דרגת נכות מיוחדת הזכאי לרכב רפואי בבעלות המדינה לפי סעיף 9לג – אם טרם מימש את זכאותו לרכב כאמור או שהרכב הרפואי שבשימושו בלתי כשיר לנסיעה בשל תקלה המחייבת את השבתתו באופן זמני או קבוע;

(2)נכה עם פגימה בגפיים התחתונות שהמכון הרפואי לבטיחות בדרכים קבע כי יש להתקין ברכבו דוושת האצה בצד שמאל או מנגנון יד – אם טרם קיבל את הרכב הרפואי שנרכש או אם נקבע שהרכב שבבעלותו בלתי כשיר לנסיעה בשל תקלה המחייבת את השבתתו באופן זמני או קבוע.

(ב)סיוע לפי סעיף זה יינתן בהתאם למלאי כלי הרכב במאגר הרכב של משרד הביטחון, כפי שמשתנה מזמן לזמן, ובתנאי שהרכב המושאל יתאם את מגבלות נכותו של הנכה; ואולם אם לא נמצא במאגר הרכב רכב מתאים לנכה בעל דרגת נכות מיוחדת, רשאי קצין תגמולים לאשר מימון בעד שכירת רכב מתאים או החזר הוצאות בעד נסיעה במונית, והכול לתקופה שלא תעלה על 60 ימים.

(א)שר הביטחון יקים ועדת חריגים לניידות לעניין סימן זה, שתהיה מוסמכת לאשר או לקבוע עניינים אלה:

(1) (א)לאשר סיוע לנכה בסכום העולה על רמת הסיוע החלה לגביו לפי סימן זה, אם מצאה כי עקב נכותו או עקב מאפיינים גופניים מיוחדים, או מאחר שיש לו שישה ילדים לפחות או כלב שקיבל ממשרד הביטחון, הוא זקוק לרכב בעלות גבוהה מרמת הסיוע שהוא זכאי לה כאמור, לשם התאמתו לצורכי הנכה עקב נכותו או מאפייניו כאמור; לעניין זה, שר הביטחון יקים ועדת מומחים שתמליץ לוועדת החריגים לניידות על הצורך בהתאמת רכב לנכה עקב נכותו או עקב מאפיינים גופניים מיוחדים;

(ב)אישרה ועדת החריגים לניידות הגדלת סיוע כאמור בפסקת משנה (א), תקבע גם את דמי הניידות בהתאם לרמת הסיוע שהיא בסכום הקרוב ביותר לסכום הסיוע שאושר, ובלבד שלא יפחתו מדמי הניידות שהנכה זכאי להם לפי הוראות סימן זה ולא יעלו על דמי הניידות המרביים לפי סעיף 9לג(ה)(2)(א) או (ב), וכן תקבע את סכום הסיוע במימון ביטוח הרכב ובאגרת הרישוי בעבור הרכב;

(2)לאשר זכאות נוספת לניידות, בתנאים ובהיקף שתקבע, לנכה שאינו זכאי לכך לפי סימן זה, ובלבד שהרופא המוסמך הראשי קבע כי מתקיים לגבי הנכה אחד מאלה:

(א)דרגת הנכות הזמנית שנקבעה לנכה היא לתקופה קצרה מהקבוע בפסקאות (1) עד (4) שבסעיף 9כז(א), ויש יסוד סביר להניח שתוקף דרגת הנכות הזמנית יוארך, ובלבד שהוא זקוק לקבלת הסיוע בניידות עקב נכותו;

(ב)דרגת הנכות שנקבעה לו לפי סעיף 10 מותאמת לדרגת נכות המקנה זכאות לסיוע בניידות לפי הוראות סימן זה;

(3)לאשר החלפת רכב במועד המוקדם מהאמור בסעיפים 9כג(ב) או 9לג(ד), לפי העניין;

(4)לאשר מתן סיוע כספי לנכה לשם החלפת רכב רפואי במקרה של ירידת ערכו בשיעור של 20% או יותר ממחיר הרכב;

(5)לאשר את מכירת הרכב הרפואי במועד מוקדם מהמועד האמור בסעיפים 9כג או 9לג(ד), לפי העניין, בלא החלפתו באחר, לפי בקשת הנכה;

(6)לקבוע את האופן שבו יינתן הסיוע ברכישת רכב רפואי לנכה שזכאותו לרכב רפואי חודשה.

(ב)שר הביטחון יקבע את הרכב ועדת החריגים לניידות, ובלבד שאחד החברים בה יהיה נציג הארגון היציג, ואת סדרי עבודתה של הוועדה.

(א)שר הביטחון יקים ועדה שתהיה מוסמכת לאשר את כל אלה (בסעיף זה – ועדת חריגים לזכאות נוספת):

(1)הגדלת הסכום הכספי הקבוע לזכאות נוספת מסוימת לפי פרק זה למעט לעניין סימן ג׳, במקרים חריגים ומטעמים מיוחדים שיירשמו, ובלבד שהתקיימו בנכה כל התנאים לקבלת אותה זכאות נוספת;

(2)על אף האמור בסעיף 18א(א), מתן זכאות נוספת המנויה בתוספת, שקצין תגמולים מצא כי לא ניתנה לנכה הזכאי לה, אף שהתקיימו בו התנאים לקבלתה, בעד תקופה שבה לא ניתנה, העולה על שבע שנים;

(3)מימון שירותים והחזר הוצאות שאינם מוסדרים בפרק זה הנובעים מהנכות, הקשורים אליה ומיועדים לשיקום ורווחת הנכה, בסכום מרבי של 67,559 שקלים חדשים במקרים חריגים ונדירים שלא היה ניתן לצפותם.

(ב)שר הביטחון יקבע את הרכב ועדת החריגים, ובלבד שאחד החברים בה יהיה נציג הארגון היציג, את סדרי עבודתה של הוועדה, את שיעורי ההגדלה המרביים שהוועדה יכולה לאשר ואת אמות המידה לאישור זכאויות נוספות.

(א)בסעיף זה –

”בן משפחה“ – בן זוג, הורה, הורה הורה, בן או בת ובני זוגם, אח או אחות וילדיהם, גיס, גיסה, דוד או דודה וילדיהם, חם, חמות, נכד או נכדה, לרבות קרוב כאמור שהוא שלוב (חורג);

”בעל עניין“ – כהגדרתו בחוק ניירות ערך, התשכ״ח–1968;

”הוועדה“ – אחת מאלה:

(1)הוועדה המייעצת לדיור שהוקמה לפי סעיף 9כ;

(2)ועדת חריגים לניידות שהוקמה לפי סעיף 9לח;

(3)ועדת החריגים שהוקמה לפי סעיף 9לט;

(4)הוועדה למתן סיוע לפנים משורת הדין לפי סעיף 44ג;

”טיפול“ – לרבות קבלת החלטה, העלאת נושא לדיון, נוכחות בדיון, השתתפות בדיון או בהצבעה, או עיסוק בנושא מחוץ לדיון;

”ניגוד עניינים“, של חבר הוועדה – ניגוד עניינים בין מילוי תפקידו בוועדה ובין עניין אישי או תפקיד אחר, שלו או של קרובו;

”קרוב“, של חבר הוועדה – כל אחד מאלה:

(1)בן משפחה של חבר הוועדה;

(2)אדם שלחבר הוועדה יש עניין במצבו הכלכלי;

(3)תאגיד שחבר הוועדה, בן משפחתו או אדם כאמור בפסקה (2) הם בעלי עניין בו;

(4)גוף שחבר הוועדה, בן משפחתו או אדם כאמור בפסקה (2) הם מנהלים או עובדים אחראים בו.

(ב)לא ימונה לחבר הוועדה ולא יכהן כחבר כאמור מי שבשל כהונתו יימצא, באופן תדיר, במצב של ניגוד עניינים אשר ימנע ממנו למלא את עיקר תפקידו בוועדה.

(ג)חבר הוועדה לא יטפל במסגרת תפקידו בנושא שהטיפול בו יגרום לו להימצא במצב של ניגוד עניינים.

(ד)נודע לחבר הוועדה כי הוא עלול להימצא במצב של ניגוד עניינים כאמור בסעיפים קטנים (ב) או (ג), יודיע על כך בהקדם האפשרי ליושב ראש הוועדה; היה חבר הוועדה האמור היושב ראש – יודיע על כך לשר הביטחון.

(ה)על אף האמור בסעיף זה, חבר הוועדה שהוא נציג הארגון היציג לא ייחשב כנמצא בניגוד עניינים בשל כך בלבד שהוא חבר בארגון היציג או נושא תפקיד בו.

חברי הוועדה כאמור בסעיף 9מ שאינם עובדי המדינה, דינם, בפעולתם כחברי הוועדה, כדין עובדי המדינה, לעניין חיקוקים אלה ולעניין פעולותיהם בוועדה:

(1)חוק שירות הציבור (מתנות), התש״ם–1979;

(2)חוק העונשין, התשל״ז–1977 – ההוראות הנוגעות לעובדי הציבור;

(3)חוק שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה), התשכ״ט–1969;

(4)חוק שירות המדינה (סיוג פעילות מפלגתית ומגבית כספים), התשי״ט–1959 – ההוראות הנוגעות לכלל עובדי המדינה;

(5)פקודת הראיות [נוסח חדש], התשל״א–1971 – ההוראות הנוגעות לתעודת עובד הציבור;

(6)חוק הבחירות לכנסת [נוסח משולב], התשכ״ט–1969.

חבר ועדה כאמור בסעיף 9מ שהגיע אליו מידע כחבר ועדה, חובה עליו לשומרו בסוד והוא אינו רשאי לגלותו אלא לשם מילוי תפקידו ובהתאם להוראות כל דין.

(א)ועדה רפואית תקבע מזמן לזמן את דרגת נכותו של נכה.

(ב)דרגות נכות ותקופות תחולתן ייקבעו לפי מבחנים וכללים שיתקין שר הבטחון; במבחנים ובכללים כאמור יבחין שר הביטחון לענין הגדרת סוג הנכות וקביעת דרגת הנכות בין הפרעות נפשיות מכל סוג שהוא לבין הפרעות בתר חבלתיות.

פורסמו תקנות הנכים (מבחנים לקביעת דרגות נכות), תש״ל–1969.