Skip to main content

Regulations19857 sections

The full text of תקנות מס הכנסה (קביעת שיעור ריבית), התשמ״ה–1985, in 7 sections.

This is the full text, word for word.

בתוקף סמכותי לפי סעיף 3(ט) לפקודת מס הכנסה (להלן – הפקודה) ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה:

1. הגדרות

בתקנות אלה –

”הפרש ריבית“ – כמשמעותו בסעיף 3(ט) לפקודה;

”יתרת קרן הלואה“ – לרבות ריבית שנצברה לחובת מקבל הלוואה על פי תנאי ההלוואה עד לתחילת תקופת זקיפה פלונית ולא נפרעה עד לאותו מועד;

”יתרת קרן מוסכמת“ – יתרת הקרן של הלוואה במועד פלוני, לפי המוסכם בין הלווה לבין המלווה;

”ריבית“ – לרבות הפרשי הצמדה;

”מדד ביום פלוני“ – מדד המחירים לצרכן (להלן – המדד) שהתפרסם בחודש שבו חל אותו יום פלוני בתוספת ההפרש שבינו לבין המדד שהתפרסם אחריו כשההפרש מוכפל במספר כמספר היום בחודש ומחולק במספר הימים שבאותו חודש;

”שיעור עליית המדד“, בתקופה פלונית – ההפרש בין המדד ביום סיום התקופה לבין המדד ביום תחילת התקופה מחולק במדד ביום תחילת התקופה;

”שנת מס“ – לרבות תקופת שומה מיוחדת;

”תקופת זקיפה“ –

(א)אצל מי שהפרש הריבית הינו הכנסת עבודה – כל חודש בתקופה שבין יום קבלת ההלוואה לבין יום גמר פרעון יתרת קרן ההלוואה;

(ב)אצל מי שהפרש הריבית הינו הכנסה לפי סעיף 2(1) או 2(4) לפקודה – כל שנת מס, או חלק ממנה, שבין יום קבלת ההלוואה לבין יום גמר פרעון יתרת קרן ההלוואה.

2. קביעת שיעור הריבית

תיקון: תשנ״ז, תש״ס, תשע״ב, [הודעות]

(א) (1)שיעור הריבית לעניין סעיף 3(ט) לפקודה יהיה 5.24% (בשנת 2026, 6.53%) המוכפלים במספר הימים בתקופת הזקיפה ומחולקים בשלוש מאות שישים וחמש.

(2)היה שיעור העלות הכוללת הממוצעת לאשראי הלא צמוד הניתן לציבור על ידי הבנקים שמפרסם בנק ישראל לפי ההגדרה ”שיעור עלות האשראי המרבי“ בסעיף 5 לחוק הסדרת הלוואות חוץ־בנקאיות, התשנ״ג–1993, שפורסם לאחרונה לפני חודש דצמבר בשנה פלונית שונה מ־5.24%, יהיה שיעור הריבית הקבוע בתקנת משנה זו לשנת המס הבאה שיעור הריבית שפורסם כאמור; הסכום המתקבל יעוגל למאית האחוז הקרובה.

(3)שר האוצר יפרסם בהודעה ברשומות את שיעור הריבית המחושב לפי פסקה (2).

שיעור הריבית הקבוע הוא כדלהלן: בשנת 2012, 6.24%; בשנת 2013, 5.47%; בשנת 2014, 4.31%; בשנת 2015, 4.07%; בשנת 2016, 3.41%; בשנת 2017, 3.41%; בשנת 2018, 3.48%; בשנת 2019, 3.41%; בשנת 2020, 3.49%; בשנת 2021, 3.26%; בשנת 2022, 3.23%; בשנת 2023, 3.87%; בשנת 2024, 6.91%; בשנת 2025, 6.69%; בשנת 2026, 6.53%.

(ב)על אף האמור בתקנת משנה (א), שיעור הריבית לענין סעיף 3(ט) לפקודה, לגבי הלוואה שניתנה לעובד ממעביד שאינו חבר־בני־אדם שהעובד הוא בעל שליטה בו, יהא שיעור עליית המדד, ובלבד שסך יתרות קרן ההלוואות של העובד בתקופת הזקיפה אינה עולה על 5,000 שקלים חדשים (מתואם לשנת 1997; בשנת 2022, 7,920 ש״ח; בשנת 2023, 8,400 ש״ח; בשנים 2024 עד 2027, 8,640 ש״ח).

(ג)יראו את הסכום הנקוב בתקנת משנה (ב) כאילו הוא ”הנחה סוציאלית“ כמשמעותה בסעיף 120א לפקודה.

3. חישוב הפרש הריבית

הפרש הריבית יהא ההפרש שבין סכום הריבית שנצבר לחובת הלווה על יתרת הקרן המוסכמת בתקופת זקיפה, לפי תנאי ההלוואה, לבין סכום הריבית שהיתה נצברת באותה תקופה על יתרת קרן ההלוואה, אילו הריבית על ההלוואה היתה בשיעור האמור בתקנה 2.

4. קביעת יתרת קרן ההלוואה

(א)בהלוואה שקיבל מי שהפרש הריבית בידו הוא הכנסת עבודה, יראו לענין קביעת יתרת קרן ההלוואה, בכל תשלום ששילם הלווה, פרעון סכום קרן בתוספת מלוא הריבית שנצברה בשלו לפי שיעור הריבית שנקבע בין הלווה למלווה.

(ב)בהלוואה שקיבל מי שהפרש הריבית בידו הוא הכנסה לפי סעיף 2(1) או (4) לפקודה – יראו, לענין קביעת יתרת קרן ההלוואה, בכל תשלום ששילם הלווה, פרעון סכום קרן בתוספת מלוא הריבית שהיתה נצברת בשלו לפי השיעור האמור בתקנה 2.

(ג)תקנת משנה (א) תחול גם לענין קביעת יתרת קרן מוסכמת של הלוואה המוחזרת בתשלומים כשלא נקבע בין הלווה למלווה איזה סכום מכל תשלום משולם לסילוק קרן ההלוואה.

(ד)סכום שבו עולה בסוף תקופת זקיפה יתרת קרן הלוואה על יתרת הקרן המוסכמת של אותה הלוואה בתוספת הריבית שנצברה עליה לפי תנאי ההלוואה ושטרם נפרעה, יווסף להפרש הריבית ויופחת מיתרת קרן ההלוואה לענין תקופת הזקיפה הבאה.

5. קביעת מועד לניכוי מהכנסת עבודה

סכום המנוכה במקור מהכנסת עבודה של עובד כתשלום על חשבון הלוואה, יראוהו כמשולם ביום תשלום הכנסת העבודה לעובד או ביום האחרון של החודש שלגביו משולמת הכנסת העבודה – לפי המוקדם.

6. תחולה

(א)תחולתן של תקנות אלה מיום י׳ בניסן התשמ״ה (1 באפריל 1985) (להלן – היום הקובע).

(ב)הלוואה שנתקבלה לפני היום הקובע, יראו את היום הקובע כיום תחילת תקופת זקיפה לגביה לענין יתרת קרן ההלוואה.

7. ביטול

תקנות מס הכנסה (קביעת שיעור הריבית), התש״ם–1980 – בטלות.

ט׳ בניסן התשמ״ה (31 במרס 1985)

  • יצחק מודעי שר האוצר

This is where the text was published.

  • תקנות מס הכנסה (קביעת שיעור ריבית)ק״ת תשמ״ה, 1204
  • תיקוןתשנ״ז, 465
  • תיקוןתש״ס, 430
  • תיקוןתשע״ב, 92
  • הודעות
  • קביעת שיעור ריביתק״ת תשע״ב, 826
  • קביעת שיעור ריביתתשע״ג, 409
  • קביעת שיעור ריביתתשע״ד, 458
  • קביעת שיעור ריביתתשע״ה, 576
  • קביעת שיעור ריביתתשע״ו, 801
  • קביעת שיעור ריביתתשע״ז, 475
  • קביעת שיעור ריביתתשע״ח, 730
Show the other 9 lines
  • ת״ט850
  • קביעת שיעור ריביתתשע״ט, 1668
  • קביעת שיעור ריביתתש״ף, 327
  • קביעת שיעור ריביתתשפ״א, 1478
  • קביעת שיעור ריביתתשפ״ב, 1442
  • קביעת שיעור ריביתתשפ״ג, 922
  • קביעת שיעור ריביתתשפ״ד, 1684
  • קביעת שיעור ריביתתשפ״ה, 652
  • קביעת שיעור ריביתתשפ״ו, 490

These are other texts of the same kind.

These are the questions people ask about this text.

Is this text still in force?

The source does not mark this text as repealed or replaced. The amendments of a section are noted under it, and the official gazette holds the binding text.

How many sections does this text have?

It has 7 sections.

Where was this text first published?

The first publication the source lists is ⁨ק״ת תשמ״ה, 1204 תקנות מס הכנסה (קביעת שיעור ריבית)⁩, and 19 later publications are listed after it.

What does the first section say?

Section 1 is titled ⁨הגדרות⁩.

The text on this page is adapted from the entry ⁨תקנות מס הכנסה (קביעת שיעור ריבית), התשמ״ה–1985⁩ in the Open Law Book of Hebrew Wikisource, read on 1 November 2026, and is shared under the CC BY-SA 4.0 licence.

Keep exploring