Order2002The binding text is the one the official gazette published, listed under the publications.
Section 1 of צו מס הכנסה (קביעת דמי השאלה כהכנסה), התשס״ג–2002, הגדרות.
1. הגדרות
בצו זה –
”דמי השאלה“ – סכומים שמשלם שואל למשאיל; ולענין השאלה מוטבת – למעט תחליף דיבידנד או תחליף ריבית, לפי הענין;
”השאלה מוטבת“ – השאלת נייר ערך הנסחר בבורסה בישראל שמתקיימים בה כל אלה:
(1)ההשאלה נעשתה בהתאם לתנאים הקבועים בתקנון הבורסה;
(2)ההשאלה אינה מקרוב, אינה ממעביד, ממספק שירותים או מלקוח, אלא אם כן הוכח לפקיד השומה שהשאלת נייר הערך נעשתה בתום לב ובלי שהצדדים לעסקה ידעו על התקשרותו של קרובם, מעבידם, לקוחם, או ספק השירותים, לפי הענין, באותה עסקה;
”משאיל“ – אדם המשאיל נייר ערך, תמורת דמי השאלה, תחליף דיבידנד או תחליף ריבית;
”נייר ערך“ – כהגדרתו בסעיף 105יא לפקודה;
”קרוב“ – כהגדרתו בסעיף 105יא לפקודה, למעט קרנות נאמנות חייבות המוחזקות על ידי אדם אחד, במישרין או בעקיפין;
”שואל“ – אדם השואל נייר ערך, תמורת דמי השאלה, תחליף דיבידנד או תחליף ריבית;
”תחליף דיבידנד“ – סכומים שמשלם שואל למשאיל בהשאלה מוטבת, בגובה סכומי דיבידנד שהיה המשאיל מקבל באותו מועד בשל מניה אילו לא השאיל אותה;
”תחליף ריבית“ – סכומים שמשלם שואל למשאיל בהשאלה מוטבת, בגובה סכומי ריבית שהיה המשאיל מקבל באותו מועד בשל איגרת חוב אילו לא השאיל אותה.
The text on this page is adapted from the entry צו מס הכנסה (קביעת דמי השאלה כהכנסה), התשס״ג–2002 in the Open Law Book of Hebrew Wikisource, read on 1 November 2026, and is shared under the CC BY-SA 4.0 licence.