Section 4 of תקנות הקולנוע (הכרה בסרט כסרט ישראלי), התשס״ה–2005, הכרה בסרט ישראלי שנעשה בהפקה משותפת עם גורמים שאינם ישראליים.

נוסף על האמור בתקנה 2, יוכר כסרט ישראלי לענין החוק, סרט שנעשה בידי גורמים ישראליים בהפקה משותפת עם גורמים שאינם ישראליים, אם מתקיים בו אחד מאלה:

(1)הוא מוכר, על פי אמנה בין־לאומית, לאחר שאושרה בידי מדינת ישראל, כסרט הנעשה בשיתוף פעולה בין גורמים מפיקים מישראל לבין גורמים מפיקים מן המדינה שהיא צד לאמנה;

(2)הוא מופק בשיתוף פעולה עם גורמים מפיקים שאינם ישראליים, ממדינה שאיננה צד לאמנה בין־לאומית לשיתוף פעולה בתחום הקולנוע שמדינת ישראל היא צד לה ושאושררה בידה, ובלבד שנתקיימו כל אלה:

(א)50% לפחות מתקציב ההוצאות להפקת הסרט ישמש לרכישת טובין או שירותים בישראל;

(ב)מתקיימות בסרט הוראות תקנה 2(א)(2), (4) ו־(5), בשיעור שלא יפחת משיעור ההשקעה היחסי של הגורמים הישראליים בהפקת הסרט, ואולם על אף האמור בתקנה 2(א)(5), יכול שלא ייכלל בצוות ההפקה במאי או תסריטאי שהוא תושב ישראלי;

(ג)הגורמים המפיקים הישראליים מקיימים את הוראות תקנה 3;

(ד)בין מפיקי הסרט יתקיימו הסדרים, לרבות באמצעות הסכם, המקנים לגורמים המפיקים הישראליים זכויות ניהול ושליטה בהפקה, בשיעור שלא יפחת משיעור ההשקעה היחסי של הגורמים הישראליים בהפקת הסרט;

(3)השר אישר את המלצת מועצת הקולנוע להכיר בסרט כסרט ישראלי, לאחר שראתה כי נתקיימו כל אלה:

(1)נושא הסרט ותכניו הם בעלי ערך ייחודי ויוצא דופן ובעלי חשיבות לאומית;

(2)נתקיימו שניים לפחות מן התנאים האמורים בפסקה (2);

(3)סך ההשקעה בסרטים המובאים לאישורה לפי פסקה זו, לא יעלה על 1,200,000 שקלים חדשים לשנה.