Section 16 of כללי הרשות השניה לטלוויזיה ולרדיו (שידורי תכניות טלוויזיה בידי בעל זיכיון), התש״ע–2009, מכסות והוצאות להפקות מקומיות מסוגה עילית.

(א)בעלי הזיכיונות בכל ערוץ ישדרו בכל שנה תכניות מסוגה עילית בהיקף של 180 שעות, שלהפקתן יוציאו 50,000,000 שקלים חדשים לפחות, בחלוקה זו:

(1)40 שעות תכניות דרמה, שיכללו לפחות שלוש תכניות דרמה נפרדות ושונות זו מזו, בהוצאה כוללת שלא תפחת מ־20,000,000 שקלים חדשים;

(2)22 שעות סרטי תעודה מיוחדים, בהוצאה כוללת שלא תפחת מ־8,000,000 שקלים חדשים;

(3)55 שעות תכניות תעודה, מתוכן לפחות 12 שעות תכניות תחקיר, בהוצאה כוללת שלא תפחת מ־8,000,000 שקלים חדשים;

(4)63 שעות תכניות מיוחדות או תכניות תעודה, בהוצאה כוללת שלא תפחת מ־14,000,000 שקלים חדשים.

(ב)אם בשנה כלשהי יהיה סכום השווה לשבעה עשר אחוזים מן ההוצאה השנתית לפי הכנסה חזויה כהגדרתה בסעיף 21(א) גבוה מ־50,000,000 שקלים חדשים, יגדל הסכום שעל בעל הזיכיון להוציא להפקת תכניות מסוגה עילית, באופן יחסי, ובעל הזיכיון יוציא את הסכום הנוסף להפקת תכניות נוספות, בחלוקה זו:

(1)30 אחוזים – לתכניות דרמה;

(2)10 אחוזים – לסרטי תעודה מיוחדים;

(3)15 אחוזים – לתכניות תעודה;

(4)45 אחוזים – לתכניות דרמה, סרטי תעודה מיוחדים, תכניות תעודה או תכניות מיוחדות, לפי בחירת בעל הזיכיון;

בעל זיכיון אשר על פי התחייבותו ותנאי זיכיונו חייב להוציא להפקה ולרכישה של תכניות מסוגה עילית שיעור הגבוה משבעה עשר אחוזים מן ההוצאה השנתית כאמור, יוציא את הסכום הנוסף בחלוקה כאמור בפסקאות (1) עד (4).

(ג)חלוקת המכסות הקבועות בסעיף קטן (א) בין בעלי הזיכיונות בערוץ, תהיה לפי חלקם היחסי; המנהל יודיע לכל בעל זיכיון על המכסות שהוא חייב בהן כאמור.

(ד)בתכנון השידורים ובשידור תכניות מסוגה עילית יניח בעל זיכיון כי הכנסתו השנתית תהיה ההכנסה החזויה; מצא המנהל כי בשנה כלשהי סכום ההוצאה להפקת תכניות סוגה עילית שחושב לפי ההכנסה החזויה של בעל זיכיון היה –

(1)נמוך מסכום ההוצאה שבעל הזיכיון היה חייב בו לפי הכנסתו בפועל, יוציא בעל הזיכיון את סכום ההפרש שלא הוצא להפקת תכניות סוגה עילית, בחלוקה כאמור בסעיף קטן (ב), עד תום שנתיים מתום אותה שנה; מצא המנהל כאמור לעניין שתי שנות הזיכיון האחרונות, יעביר בעל הזיכיון, במועד שהורה המנהל, את סכום ההפרש שלא הוצא בהן לקרן שתקים הרשות, למימון הפקות הרשות או למטרה אחרת שתקבע המועצה; המנהל רשאי לחלט ערבויות שבעל הזיכיון הפקיד בידיה לפי החוק או הזיכיון, לצורך כיסוי ההפרש האמור;

(2)גבוה מסכום ההוצאה שבעל הזיכיון היה חייב בו לפי הכנסתו בפועל, יופחת סכום ההוצאה שעל בעל הזיכיון להוציא בשנה הבאה להפקת תכניות סוגה עילית בסכום ההפרש שהוצא בעודף, ובלבד שלא יפחת מן האמור בחוק;

המנהל יקבע בהודעה שימסור לבעל הזיכיון את סכום ההוצאה שיש להפחית או להשלים לפי פסקאות (1) או (2), ואת הסכום שיש להעביר לקרן לפי פסקה (1) סיפה, הכל לפי העניין; אין בהוראות אלה כדי לגרוע מכל סמכות של הרשות בשל הפרת הוראות סעיפים קטנים (א) או (ב), אם היתה הפרה.

(ה)15 אחוזים מן ההיקף של 180 השעות האמור בסעיף קטן (א) ומן ההיקף המוגדל כאמור בסעיף קטן (ב) יהיו תכניות מועדפות, והן יוכרו הן לעניין המכסות לפי סעיף זה והן לעניין המכסות לפי סעיף 7, הכל לפי סוגן.

(ו)תכניות מסוגה עילית ישודרו בפעם הראשונה בין השעות 19:00 ו־24:00 בימי חול, ואולם המנהל רשאי לאשר את שידורן בשבתות, בחגים ובמועדים מיוחדים, גם בשעות אחרות, אם ראה כי הדבר אינו פוגע בגיוון, באיזון ובאיכות של לוח התכניות.

(ז)לעניין ההוצאות האמורות בסעיף זה יוכרו רק אלה שהוציא בעל הזיכיון עצמו, ולא יוכרו סכומים שהוציא גורם שעמו הוא שיתף פעולה בהפקה לפי כללים אלה.

(ח)תכנית דרמה, תכנית תעודה ותכנית מיוחדת, תופק בתקציב של 65 אחוזים לפחות מהתקציב לשעה לסוגה, וסרט תעודה מיוחד יופק בתקציב של 80 אחוזים לפחות מהתקציב לשעה לסוגה, ובלבד שסך כל המימון לאותו סוג תכנית לא יפחת מהאמור בסעיפים קטנים (א) ו־(ב), או מהסכום שנקבע לעניין זה בזיכיון, לפי הגבוה; תכנית כאמור באורך של פחות משעה תופק בחלק יחסי מהתקציב לשעה לסוגה לפי אורך התכנית בפועל; לעניין סעיף זה וסעיפים 17 ו־18, ”התקציב לשעה לסוגה“ – הסכום המתקבל מחלוקת התקציב המזערי לאותו סוג תכנית בכמות השעות המזערית הקבועה בסעיף קטן (א), או הסכום שנקבע לעניין זה בזיכיון, לפי הגבוה, ולעניין זה התקציב לשעה של תכנית תעודה ייגזר מהאמור בסעיף קטן (א)(3), והתקציב לשעה של תכנית מיוחדת ייגזר מהאמור בסעיף קטן (א)(4).

(ט)המנהל יכיר למכסת התכניות מסוגה עילית בתכנית מסוגה עילית שבהפקתה שותף גורם שאינו ישראלי, גם אם התקיים בה האמור בסעיף 15(ג), בשיעור ההכרה הקבוע בו, ובלבד שבעל הזיכיון עצמו הוציא להפקתה את התקציב לשעה לסוגה.

(י)לא יוכרו לעניין סעיף זה הפקות שהן שידורים חוזרים או ששודרו בערוץ נישה קודם לשידורן בידי בעל הזיכיון.

(יא)לעניין המכסות לפי סעיף זה –

(1)לא יוכרו תכנית מציאות ותכנית פנאי והדרכה;

(2)לא תוכר לעניין מכסת תכניות הדרמה סדרת דרמה שמספר פרקיה בעונה הוא יותר מעשרים וארבעה, זולת אם אישר המנהל אחרת מטעמים מיוחדים;

(3)יוכרו לעניין מכסת תכניות התעודה תכניות בנושאי תיירות, מסע ואוכל, אם המנהל אישר זאת מראש ובכתב בשל תוכנן ותרומתן ללוח השידורים ובהתחשב במכלול תכניות התעודה שישדר בעל הזיכיון באותה שנה, ובלבד שלא יוכרו תכניות כאמור בהיקף העולה על 5 שעות בשנה, לכל בעל זיכיון בערוץ 2, ובהיקף העולה על 10 שעות בשנה, לבעל זיכיון בערוץ השלישי.

(יב)לעניין ההכרה בתכנית למכסת התכניות מסוגה עילית, יחולו הוראות סעיף 12(ג), בשינויים המחויבים.

(יג)הוצאות שיוציא בעל זיכיון למחקר ופיתוח לצורכי הפקת תכניות סוגה עילית, עד 5 אחוזים מהסכום הנוסף כאמור בסעיף קטן (ב), לפי העניין, יוכרו כחלק מאותו סכום נוסף, בתנאי שההוצאה כאמור היתה להנחת דעתו של המנהל ושהוצאה רק להפקות מקומיות קנויות; הוצאות נוספות שיוציא בעל זיכיון כאמור יוכרו בנפרד בהיקף של עד 5 אחוזים מהסכום הנוסף כאמור בסעיף קטן (ב), ובתנאים כאמור, אם המחקר והפיתוח ייעשו באמצעות מפיקים המתגוררים באזורי הפריפריה ועובדים בהם דרך קבע, או לצורכי הפקה של תכניות פריפריה מסוגה עילית.

(יד)הסכום שבעל זיכיון הוציא להפקת סרטים ישראליים לפי סעיף 5א לתוספת השנייה לחוק וכללי ההוצאה לקולנוע, והוכר לו כהוצאה לשם הפקת תכניות סוגה עילית לפי סעיף 5א(ד) לתוספת השנייה לחוק, ייחשב כחלק מן ההוצאה שבעל הזיכיון חייב להוציא להפקה ולרכישה של תכניות סוגה עילית באופן שארבעים אחוזים ממנו ייחשבו הוצאה להפקת תכניות דרמה ושישים אחוזים ממנו ייחשבו הוצאה להפקת תכניות מיוחדות או תכניות תעודה.