Section 24 of כללי הרשות השניה לטלויזיה ורדיו (אתיקה בפרסומת בטלויזיה), התשנ״ד–1994, הטעיה.

(א)לא ישדר בעל רישיון תשדיר פרסומת העלול להטעות את קהל הצופים (להלן – הטעיה).

(ב)כהטעיה יראו פרסומת –

(1)שנעשתה על ידי שימוש בקולו, דיוקנו או דמותו של איש תקשורת והיא בתחום הצרכנות, הספורט, הכלכלה, הכספים, בתחום המדיני, הפוליטי או בתחום אחר המזוהה כתחום מומחיותו, והוא עוסק בו בכל כלי תקשורת בישראל;

(2)ששודרה במהלך תכנית או בסמוך אליה, והיא כוללת את קולו או את דיוקנו של מגיש או קריין באותה תכנית;

(3)הכוללת שימוש בתמונה, ביטוי, מלל או רמז שיש בהם התחזות הפרסומת לתכנית חדשות או לתכנית אחרת;

(4)שניתן לה כינוי ”תכנית“, ”מבזק חדשות“ או כינוי מטעה אחר.

(ב1)על אף האמור בסעיף קטן (ב), רשאי המנהל לאשר תשדיר פרסומת הדומה לתכנית, אם מצא כי התשדיר אינו מטעה לחשוב כי הוא תכנית.

(ג)לא ישדר בעל רישיון תשדיר פרסומת אם מנהל הרשות הודיע לבעל הרישיון כי קיים חשש לניגוד ענינים.

(ד)לא ישדר בעל רישיון תשדיר פרסומת שבו משתתף איש תקשורת אם מנהל הרשות הודיע לבעל הרישיון כי הדבר נוגד נורמות אתיות ראויות.

(ה)בסעיף זה, ”איש תקשורת“ – עובד הרשות, עובד של בעל רישיון, עתונאי, מגיש, קריין, או מנחה בכל כלי תקשורת בישראל, אף אם חדל לשמש בתפקיד כאמור – בתוך תקופה של שלושה חודשים קודם למועד שבו נעשתה הפרסומת.

(ו)אין בהוראות סעיף זה כדי למנוע ממגיש ברדיו למסור הודעה בעלת מסר פרסומי בשידור חי בכפוף לכללי הרשות השניה לטלויזיה ורדיו (שיבוץ פרסומות בשידורי רדיו), התשנ״ט–1999.