Section 1 of תקנות מס הכנסה (ניכוי הוצאות שינטוע), התשמ״ד–1984, הגדרות.

בתקנות אלה –

”נטיעה“ – עץ פרי שפרק הזמן העובר מנטיעתו או מהרכבתו ועד שהוא נותן פרי לראשונה הוא שתי שנים לפחות;

”שינטוע“ – עקירת נטיעות קיימות ונטיעת נטיעות חדשות במקומן, לרבות נטיעה שלא בשטח העקירה גופו, וכן החלפת זן בדרך של הרכבה על נטיעות קיימות, והכל כשהם בבעלות הנישום, ובלבד שהשטח הכולל של הנטיעות שבבעלות הנישום לא הוגדל עקב ביצוע הנטיעה וההרכבה האמורים;

”תקופת השינטוע“, לגבי כל סוג נטיעה – התקופה שמתחילת ביצוע השינטוע ועד לתום שנת המס שבה הניבו הנטיעות לראשונה פרי, כולן או חלקן;

”הוצאות שינטוע“ – הוצאות הון שהוציא הנישום במישרין בשל שינטוע, בתקופת השינטוע, לרבות הוצאות בשל עקירת הנטיעות הקיימות, הכנת הקרקע לנטיעה, רכישה ונטיעה של שתילים, ייחורים וכנות, רכישת חמרי הרכבה והרכבתם, מים, עיבוד קרקע, טיפול בנטיעות החדשות והתקנת הדליה, למעט –

(1)הוצאות בשל רכישה, השבחה, התקנה או הקמה, לפי הענין, של זכויות במקרקעין, זכויות מים, מכונות, כלים וציוד מכני, רשת השקיה, מבנים וסככות;

(2)סכומי מס ערך מוסף ששולמו בשל הוצאות שינטוע לפי חוק מס ערך מוסף, התשל״ו–1975;

והכל בניכוי סכומים שנתקבלו ממכירת נטיעות שנעקרו או נכרתו במסגרת השינטוע;

”שטח השינטוע“ – השטח שעליו נטעו או הורכבו הנטיעות החדשות, או שטח העקירה, לפי הקטן שביניהם, הכלול בהצהרה שהגיש הנישום לפי תקנה 7(1);

”בעלות“ – לרבות חכירה לתקופה של יותר מ־25 שנים;

”תאגיד זכאי“ –

(1)חברה שבמהלך כל שנת המס היו בבעלותה 500 דונם של נטיעות;

(2)קיבוץ;

(3)אגודה שיתופית חקלאית.