Section 2ב of תקנות שעת חירום (הגבלת מספר העובדים במקום עבודה לשם צמצום התפשטות נגיף הקורונה החדש), התש״ף–2020, הקלות למעסיק העומד בכללים למניעת התפשטות נגיף הקורונה.

(א)מעסיק במקום עבודה שחלות עליו תקנות משנה (א), (ב), (ג)(2) או (ד) של תקנה 2, רשאי, על אף האמור באותן תקנות משנה, לאפשר כניסה או שהייה בו־זמנית של עובדים במקום העבודה מעבר למספר העובדים המרבי המותר לשהייה בו־זמנית, בהתקיים כל אלה:

(1)המעסיק מינה אדם שיהיה אחראי על שמירת הכללים המפורטים בתוספת השנייה או שקבע שהוא עצמו יהיה אחראי לכך (בסעיף זה – ממונה על ענייני קורונה);

(2)המעסיק יידע את העובדים במקום העבודה לגבי הכללים המפורטים בתוספת השנייה באמצעות הצבת שילוט לעניין זה בכל מבנה במקום העבודה, במקום בולט לעין;

(3)המנהל הכללי של מקום העבודה והממונה על ענייני קורונה באותו מקום עבודה חתמו על הצהרה בנוסח הקבוע בתוספת השלישית.

(ב)מעסיק שמתקיים לגביו האמור בתקנת משנה (א) לא יאפשר כניסה של עובד למקום העבודה או שהייה של עובד במקום העבודה, אם כניסה או שהייה של עובד כאמור תביא להפרת הכללים המפורטים בתוספת השנייה; הודיע מעסיק שמתקיים לגביו האמור בתקנת משנה (א), לעובד, כי אינו רשאי להגיע למקום העבודה בשל הכללים המפורטים בתוספת השנייה, לא יגיע העובד למקום העבודה.

(ג)(בוטלה).

(ד)הוראות תקנה 2(ז) יחולו על מעסיק שמתקיים לגביו האמור בתקנת משנה (א) והוראות תקנה 2(ח) לא יחולו על מעסיק שמתקיים לגביו האמור בתקנת משנה (א).

(ה)קבע ראש השירות או רופא מחוזי כי אחד העובדים של מעסיק שחלות עליו הוראות תקנה זו נדבק בנגיף הקורונה במקום העבודה, יורה על סגירת מקום העבודה, כולו או חלקו, לתקופה שתסתיים לכל המאוחר עם סיום החקירה האפידמיולוגית על ידי משרד הבריאות ושלא תעלה על 72 שעות, או לפי הוראה של ראש השירות במקרים מיוחדים – על 120 שעות; עם סיום החקירה או פרק הזמן כאמור ייפתח מקום העבודה ויחולו על המעסיק הוראות תקנה 2, אלא אם כן יעמוד המעסיק בתנאים הקבועים בתקנת משנה (א) ובתנאים נוספים שיורה לו ראש השירות או רופא מחוזי הנדרשים למניעת התפשטות חוזרת של נגיף הקורונה; לעניין זה, ”ראש השירות“ ו”רופא מחוזי“ – כהגדרתם בצו בריאות העם (נגיף הקורונה החדש) (בידוד בית והוראות שונות) (הוראת שעה), התש״ף–2020.

(ה1)על אף האמור בתקנת משנה (ה), מעסיק ציבורי שחלות עליו הוראות תקנה זו יהיה רשאי להתיר לעובד להגיע למקום עבודה שנסגר לפי אותה תקנת משנה, אם אישר זאת המנהל, ובלבד שאישור כאמור יינתן בשל צורך הכרחי להמשך אספקת שירות חיוני ושמספר העובדים שישהו במקום העבודה לא יעלה על מספר העובדים המרבי המותר לשהייה בו־זמנית באותו מקום עבודה לפי תקנה 2; ניתן אישור כאמור יחולו על מקום העבודה הוראות תקנה 2; בתקנת משנה זו –

”המנהל“ – כל אחד מאלה, לפי העניין:

(1)לעניין רשות מקומית למעט חברה עירונית וחברת בת עירונית – ראש הרשות המקומית;

(2)לעניין מוסד להשכלה גבוהה – המנהל הכללי של המוסד להשכלה גבוהה;

(3)לעניין מועצה דתית – יושב ראש המועצה הדתית;

(4)לעניין חברה ממשלתית, חברה עירונית וחברת בת עירונית – המנהל הכללי של החברה;

(5)לעניין תאגיד – המנהל הכללי של התאגיד, ואם אין מנהל כללי כאמור – נושא המשרה הבכירה ביותר בתאגיד;

(6)לעניין בנק ישראל – נגיד בנק ישראל;

”מעסיק ציבורי“ – חברה עירונית, חברת בת עירונית, חברה ממשלתית, תאגיד, בנק ישראל, רשות מקומית, מועצה דתית ומוסד להשכלה גבוהה.