Section 27 of חוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 1999), התשנ״ט–1999, התחשבות בעד שירותי אשפוז בבתי חולים ציבוריים בשנים 1999 עד 2001.

(א)בסעיף זה –

”בית חולים ציבורי כללי“ – בית חולים ממשלתי כללי, בית חולים כללי שבבעלות קופת חולים וכן כל בית חולים כללי שהנו תאגיד שהוא מוסד ציבורי כמשמעותו בסעיף 9 לפקודת מס הכנסה; לענין זה, ”בית חולים ממשלתי“ – לרבות פעילות המתבצעת בו בידי תאגיד בריאות, כהגדרתו בסעיף 22 לחוק יסודות התקציב, התשמ״ה–1985;

”מחיר שירותי בריאות“ – מחירי יום אשפוז ושירותים אמבולטוריים ודיפרנציאליים בבתי חולים ציבוריים כלליים, כפי שנקבע מעת לעת בהיתר לפי חוק פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים, התשנ״ו–1996 (להלן – חוק הפיקוח);

”תוספת ריאלית“ – לאחר עדכון מחירי שירותי הבריאות לפי חוק הפיקוח;

”תקרת צריכה בסיסית פרטנית במחיר מלא“ – הסכום המרבי השנתי שנקבע לתשלום במחיר מלא שעל קופת חולים לשלם לבית חולים ציבורי כללי לשנת 1998, בהתאם לחוק להגברת הצמיחה והתעסוקה ולהשגת יעדי התקציב לשנת הכספים 1998 (תיקוני חקיקה), התשנ״ח–1998, או לשנת 1999 בהתאם לסעיף זה, או לשנת 2000, לפי הענין;

”תקרת צריכה בסיסית כוללת במחיר מלא“ – תקרת הצריכה הבסיסית הפרטנית במחיר מלא של כל קופות החולים בכל בתי החולים הציבוריים הכלליים;

”תקרת צריכה לקופת חולים במחיר מלא“ – תקרת הצריכה הבסיסית הפרטנית במחיר מלא לכל קופת חולים בכל אחד מבתי החולים הציבוריים הכלליים, בתוספת של 1.25% בכל אחת מהשנים 1999 עד 2001, או בתוספת של שיעור אחר שקבעו שר הבריאות ושר האוצר לאותה קופה ביחס לכל בתי החולים או ביחס לבית חולים שנקבעה לו תוספת לתקרת צריכה לבית חולים ציבורי כללי, הכל בצו לפי סעיף קטן (ג);

”תוספת לתקרת צריכה לבית חולים ציבורי כללי“ – שיעור הוספה לתקרת צריכה לקופה במחיר מלא, בשל מיטות אשפוז נוספות שאושרו לאותו בית חולים על פי כל דין ושיחול לגבי כל קופה בהתאם ליחס של שיעור התוספת לקופה שנקבע לה כמשמעה בסעיף קטן (ג);

”תקרת צריכה כוללת במחיר מלא“ – תקרת הצריכה הבסיסית הכוללת במחיר מלא בתוספת ריאלית של 1.25% בכל אחת מהשנים 1999 עד 2001.

(ב)קופת חולים תשלם בעבור שירותים שצרכה בבית חולים ציבורי כללי בכל אחת מהשנים 1999 עד 2001, כמפורט להלן:

(1)עד לתקרת הצריכה לקופת חולים במחיר מלא – לפי מחירי שירותי הבריאות;

(2)מעל לתקרת הצריכה לקופת חולים במחיר מלא – לפי מחצית מחירי שירותי הבריאות.

(ג)שר הבריאות ושר האוצר רשאים לקבוע בצו, בתוך ארבעים וחמישה ימים מתחילת שנת 1999 או מתחילת שנת 2000, או עד ליום י׳ בסיון התשס״א (1 ביוני 2001), לפי הענין, את שיעור התוספת לענין תקרת הצריכה לקופה במחיר מלא לכל קופת חולים (בסעיף זה – שיעור התוספת לקופה), ושיעור זה יחול ביחס לצריכה של שירותי בריאות בידי אותה קופה בכל אחד מבתי החולים הציבוריים הכלליים, וכן את שיעורי התוספת לתקרת צריכה לבית חולים ציבורי כללי, ובלבד שסך כל הצריכה השנתית במחיר מלא של כל קופות החולים בכלל בתי החולים הציבוריים הכלליים לא יעלה על תקרת הצריכה השנתית הכוללת במחיר מלא; בקבעם את שיעור התוספות האמורות, ישקלו השרים, את אלה:

(1)בקביעת שיעור התוספת לקופה –

(א)שינויים שחלו במספר החברים המשוקלל של קופה;

(ב)אפיוני צריכה בפועל של שירותי בריאות או שירותי בריאות מסוימים של הקופה בכלל בתי החולים בשנים קודמות;

(2)בקביעת שיעור התוספת לבית חולים – במספר המיטות הנוספות שאושרו לבית החולים ובעיתוי הפעלתן;

לענין סעיף זה, ”שיעור התוספת“ – לרבות תוספת בשיעור שלילי.

(ד)צרכה קופת חולים מבית חולים ציבורי כללי, שירותים מעבר לתקרת הצריכה לקופת חולים במחיר מלא של אותה קופה באותו בית חולים – יהיו תשלומי קופת החולים לבית החולים כאמור בסעיף קטן (ב)(2).

(ד1) (1)על אף הוראות סעיף זה, רשאים כל בית חולים וכל קופת חולים לקבוע בהסכם הסדר אחר להתחשבנות ביניהם, ובלבד שהסדר כאמור יהיה בהתאם לכללים שקבעו לענין זה שר הבריאות ושר האוצר.

(2)הגיעו בית חולים וקופת חולים להסדר, יעבירו הצדדים העתק מההסכם לשר הבריאות לאישורו, ולשר האוצר; שר הבריאות יודיע לצדדים להסכם ולשר האוצר, בתוך 60 ימים מיום שההסכם הועבר אליו, אם ההסכם עומד בכללים שנקבעו לפי פסקה (1); לא הודיע השר כאמור בתוך 60 הימים, יראו את ההסכם כאילו אושר בידו.

(3)כללים לפי פסקה (1) ייקבעו לראשונה לא יאוחר מיום כ״ב באדר א׳ התש״ס (28 בפברואר 2000).

(ה)הוראות סעיף זה יחולו ביחס לשירותים שצרכה קופת חולים בבית חולים ציבורי כללי עד ליום ט״ז בטבת התשס״ב (31 בדצמבר 2001).