Section 9 of פקודת מס הכנסה [נוסח חדש], הכנסות פטורות.

פטורים ממס:

הנשיאתיקון: תשכ״ז, תשל״ח־5, תשמ״ח

(1)תשלומים, שירותים וטובות הנאה המשתלמים או הניתנים מאוצר המדינה לנשיא או לנשיא לשעבר או לשאיריו בקשר למילוי תפקידו כנשיא, למעט משכורת וקיצבה.

ראש הממשלהתיקון: תשע״ח־6

(1א)תשלומים, שירותים וטובות הנאה המשתלמים או הניתנים מאוצר המדינה לראש הממשלה או לראש הממשלה לשעבר או לשאיריו בקשר למילוי תפקידו כראש הממשלה, למעט משכורת וקצבה.

רשות מקומית, קופת גמל ומוסד ציבורתיקון: תשל״ה, תשל״ה־2, תש״ם־3, תשנ״ג־4, תשס״ג־3, תשס״ה־9, תשס״ח־9, תשס״ט־3, תשע״ב־7, תשע״ג, תשע״ו־17, תשע״ז, תשפ״ג־7, תשפ״ה־4, תשפ״ה־9, תשפ״ו־5

(2) (א)הכנסתם של רשות מקומית, מפעל הפיס ומוסד ציבורי, במידה שלא הושגה מעסק שהם עוסקים בו, או מדיבידנד או מריבית או מהפרשי הצמדה ששולמו על ידי חבר בני־אדם שבשליטתם העוסק בעסק וכן הכנסתה של קופת גמל אם לא הושגה מעסק שקופת הגמל עוסקת בו או מכל הכנסה ששולמה על ידי חבר בני אדם העוסק בעסק שהוא בשליטת קופת הגמל או שלקופת הגמל יש בו החזקה מהותית; אך שר האוצר רשאי, בצו, לפטור הכנסה שהושגה על ידי רשות מקומית, או על ידי מפעל הפיס, או על ידי מוסד ציבורי שהוא קופה לגמילות חסדים, מהמקורות האמורים, למשך תקופה ובתנאים שיקבע, אם נוכח כי ראוי לעשות כן לטובת הציבור;

פורסם צו מס הכנסה (פטור של רשויות מקומיות), תשט״ו–1955.

פורסם צו מס הכנסה (פטור ממס למפעל הפיס), תשל״ו–1975.

(א1)על אף האמור בפסקת משנה (א), הכנסתה של רשות מקומית מדיבידנד בתקופת ההטבה ומריבית והפרשי הצמדה בתקופת ההטבה – פטורה ממס; לעניין זה –

”תקופת ההטבה“ – שנות המס 2011 עד 2026;

”דיבידנד בתקופת ההטבה“ – דיבידנד מרווחי תאגיד מים וביוב המחולק בתקופת ההטבה לרשות מקומית המחזיקה באמצעי שליטה באותו תאגיד;

”ריבית והפרשי הצמדה בתקופת ההטבה“ – ריבית והפרשי הצמדה שנצברו בתקופת ההטבה, ומשולמים בתקופת ההטבה על ידי תאגיד מים וביוב לרשות מקומית שמחזיקה באמצעי שליטה באותו תאגיד, בשל הלוואה שנתנה אותה רשות מקומית לאותו תאגיד מים וביוב;

”תאגיד מים וביוב“ – חברה או חברת ביוב כהגדרתן בחוק תאגידי מים וביוב, התשס״א–2001, שרשות מקומית, אחת או יותר, מחזיקה בכל אמצעי השליטה בה;

(ב)בפסקה זו –

”קופת גמל“ – למעט קופת ביטוח;

”הכנסה“, לענין קופת גמל לגיל פרישה – לרבות שבח ממכירת זכות במקרקעין או זכות באיגוד מקרקעין;

”מס“, לענין קופת גמל לגיל פרישה – לרבות מס לפי סעיפים 6 או 7 לחוק מיסוי מקרקעין;

”קופת גמל לגיל פרישה“ – קופת גמל לקיצבה, קופת גמל לתגמולים או קופת גמל לפיצויים;

”מוסד ציבורי“ – חבר בני־אדם של שבעה לפחות שרוב חבריו אינם קרובים זה לזה, או הקדש שמרבית נאמניו אינם קרובים זה לזה, הקיימים ופועלים למטרה ציבורית ונכסיהם והכנסותיהם משמשים להשגת המטרה הציבורית בלבד והם מגישים דין וחשבון שנתי לגבי נכסיהם, הכנסותיהם והוצאותיהם להנחת דעתו של פקיד השומה על פי תקנות שהתקין שר האוצר; לענין זה, ”קרוב“ – כמשמעותו בסעיף 76(ד);

פורסמו תקנות מס הכנסה (דו״חות שיגיש מוסד ציבורי), התשנ״ז–1997.

”מטרה ציבורית“ – מטרה שענינה דת, תרבות, חינוך, עידוד התיישבות, מדע, בריאות, סעד או ספורט וכן מטרה אחרת שאושרה על ידי שר האוצר כמטרה ציבורית;

שר האוצר אישר כי מטרות ציבוריות נוספות הן: עידוד החסכון לחינוך תיכון ולחינוך גבוה (י״פ תשל״ח, 1291); מטרות האגודה למען בטחון ישראל (לב״י) – הקרן להתעצמות צה״ל (י״פ תש״ם, 162); מתן שירותים מוניציפליים לישובים באזור יהודה ושומרון ואזור רמת הגולן (י״פ תשמ״א, 574); מתן שירותים מוניציפליים לישובים באזור חבל עזה, סיני ודרום סיני (י״פ תשמ״א, 1245); עידוד התיישבות מעבר לקו הירוק (י״פ תשמ״ד, 3502; תשנ״ה, 3463); מניעת תאונות (י״פ תשמ״ה, 8); מטרתה של העמותה ”תנופה לצמיחה“ לסיוע למניעת אבטלה במשק (י״פ תשמ״ז, 2049); מטרתה של קרן ג׳נסיס לפעול לקידום פיתוח הנגב (י״פ תשמ״ח, 1808); סיוע לישובים במצוקה (י״פ תש״ן, 484); קליטת עליה (י״פ תשנ״ב, 2868); סיוע לחיילים משוחררים (י״פ תשנ״ג, 1906); פעילות למען טוהר מידות בשירות הציבורי ומינהל תקין (י״פ תשנ״ח, 4657); עידוד התיישבות מעבר לקו הירוק (י״פ תשנ״ט, 1894; תש״ס, 3858); שמירה על איכות הסביבה למען הכלל (י״פ תשנ״ט, 3451); הגנה על זכויות האזרח בישראל (י״פ תש״ס, 3507); הגנה אזרחית על ביטחון תושבי ישראל ואזרחיה מפני מלחמה או פעולות איבה (י״פ תשס״ב, 2553); פעילות למען קידום וטיפוח מגזר ההתנדבות בישראל ומינהל תקין במוסדות ציבור (י״פ תשס״ה, 2902); עידוד תעסוקה והכשרה מקצועית של אוכלוסיות חלשות (י״פ תשע״א, 6094); סיוע למוסד ציבורי בקידום יכולותיו הכלכליות, הארגוניות או הניהוליות (י״פ תשע״א, 6094); פעילויות להקמת יישובים חדשים ולהוספת תושבים ביישובים קיימים – בהתאם למדיניות ההתיישבות כפי שתקבע הממשלה מעת לעת (י״פ תשע״ב, 2864).

”אמצעי שליטה“, בחבר בני אדם – כל אחד מאלה:

(1)זכות למנות מנהל;

(2)זכות להצבעה;

(3)זכות לרווחים;

(4)זכות ליתרת נכסים בעת פירוקו של החבר לאחר סילוק חובותיו;

”שליטה“ – היכולת, בין לבד ובין יחד עם אחרים, לכוון את פעילותו של חבר בני אדם, במישרין או בעקיפין; בלי לגרוע מכלליות האמור, יראו יכולת למנוע קבלת החלטות עסקיות בחבר בני אדם, כשליטה בו, למעט יכולת למנוע החלטות עסקיות מהותיות; לענין זה, ”החלטות עסקיות מהותיות“ – החלטות שענינן הנפקה של אמצעי שליטה בחבר בני אדם או מכירה או חיסול של רוב עסקי אותו חבר בני אדם או שינוי מהותי בהם; בלי לגרוע מכלליות האמור יראו כאילו מתקיימת יכולת כאמור ברשות מקומית, במפעל הפיס, בקופת גמל או במוסד ציבורי, בהתקיים אחד מאלה:

(1)בידי רשות מקומית, מפעל הפיס או מוסד ציבורי – הכוח למנות, במישרין או בעקיפין, מנהל באותו חבר, או הזכות, במישרין או בעקיפין, ל־25% לפחות מכוח ההצבעה בו או מיתרת נכסיו בעת פירוקו לאחר סילוק חובותיו או למרבית רווחיו;

(2)(נמחקה);

(3)בידי כמה גופים מגופים אלה: רשות מקומית, מפעל הפיס, מוסד ציבורי או קופת גמל – החזקה או זכות להחזקה, יחד או לחוד, במישרין או בעקיפין, בשיעור העולה על 50% מאמצעי השליטה בחבר בני אדם;

(4)על אף האמור בפסקה (3), לעניין הכנסתה של קופת גמל מדיבידנד, מריבית או מהפרשי הצמדה שהתקבלו מאת חבר בני אדם – לא יראו כשליטה כאמור באותה פסקה, החזקה או זכות להחזקה, יחד או לחוד, במישרין או בעקיפין, באמצעי השליטה בחבר בני האדם בידי כמה קופות גמל, בשיעור שאינו עולה על 75% מאמצעי השליטה בחבר בני האדם;

”החזקה מהותית“ – החזקה בחבר בני אדם שהיא בשיעורים העולים על שיעורי ההחזקה שקופת גמל רשאית להחזיק מכוח הוראות לפי סעיפים 26 ו־39(ב) לחוק הפיקוח על קופות גמל כפי שהיו ביום תחילתו של חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת התקציב 2026), התשפ״ו–2026, או החזקה שאינה עומדת בתנאים והגבלות לפי אותן הוראות, אלא אם כן שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, קבע שיעורים, תנאים והגבלות אחרים לעניין החזקה כאמור;

”בנק“ – כמשמעותו בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ״א–1981, ויראו כמה בנקים כבנק אחד אם לאחד היכולת לכוון את פעילותו של האחר, במישרין או בעקיפין, או אם לאדם אחד היכולת לכוון את פעילותם כאמור, הכל אם לא התקיימו בהם מערכות נפרדות לניהול קופות גמל, כפי שנקבע לפי סעיף 26 לחוק הפיקוח על קופות גמל;

(ג) (1)שר האוצר רשאי לקבוע, באישור ועדת הכספים של הכנסת, הוראות לחישוב שיעור השליטה בעקיפין וההחזקה המהותית בעקיפין של קופות גמל בחבר בני אדם;

(2)שר האוצר רשאי לקבוע, כי החזקת אחד או יותר מאמצעי השליטה בחבר בני אדם, בידי כמה גופים כאמור, בשיעור המביא אותם לשליטה בחבר בני האדם או להחזקה מהותית בו, לא תהווה שליטה או החזקה מהותית, לפי הענין, אם נעשתה לתקופה שאינה עולה במצטבר על שלושה חודשים בשנת המס או על תקופה קצרה יותר שקבע השר, שבסופה ירד שיעור ההחזקה לשיעור שאינו מביא אותם לשליטה או להחזקה מהותית, לפי הענין, הכל בהתאם לכללים שקבע;

(3)לעניין הכנסתה של קופת גמל מדיבידנד, מריבית או מהפרשי הצמדה שהתקבלו מאת חבר בני אדם – על אף האמור בפסקה (3) להגדרה ”שליטה“ ובפסקה (1) להגדרה ”החזקה מהותית“, שבפסקת משנה (ב), החזקת אחד או יותר מאמצעי השליטה בחבר בני האדם בידי קופת גמל או בידי כמה קופות גמל, בשיעור המביא אותם לשליטה בחבר בני האדם או להחזקה מהותית בו, לא תהווה שליטה או החזקה מהותית, לפי העניין, אם השינוי בשיעור נעשה בעקבות הסדר חוב עם חבר בני האדם, ובלבד שמתקיימים תנאים שקבע שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, לשם הגבלת היכולת של קופת הגמל או קופות הגמל, לפי העניין, לכוון את פעילות חבר בני האדם, לרבות הוראות בעניין צמצום שיעור האחזקה באותו חבר בני אדם בתוך תקופה שיקבע ולעניין אופן החזקת אמצעי השליטה; לעניין זה, ”הסדר חוב“ – קבלת אמצעי שליטה, במישרין או בעקיפין, בחבר בני אדם, במועד החל בתקופה שתחילתה ביום י״א באב התשס״ט (1 באוגוסט 2009) וסיומה בתום שנתיים מהמועד האמור, חלף חוב שאותו חבר בני אדם חב לקופת הגמל לפני יום תחילתה של התקופה האמורה, כולו או חלקו.

ארגון מקצועיתיקון: תשנ״ט־3, תשס״ה־4, תשע״ז־17

(2א) (א)הכנסתו של ארגון מקצועי לרבות הכנסה מדמי חבר, ובלבד שלא הושגה מעסק שהוא עוסק בו, או מכל הכנסה מחבר בני אדם שבשליטתו העוסק בעסק, לרבות מדיבידנד, מריבית או מהפרשי הצמדה;

(ב) (1)על אף האמור בפסקת משנה (א), יתרת ההכנסה של הארגון המקצועי העולה על שיעור של 50% מהוצאותיו, לא תהיה פטורה ממס;

(2)סכום הוצאות העולה על סכום הכנסות בשנת מס מסוימת יראו כאילו היה סכום הוצאות שהוצא בשנת המס הבאה אחריה, כשהוא מתואם לפי שיעור עליית המדד בשנת המס הבאה כאמור;

(3)לענין זה –

”יתרת ההכנסה“ – ההכנסות הפטורות לפי פסקת משנה (א) לאחר שהופחתו מהן ההוצאות שהוצאו בייצור אותן הכנסות;

”הוצאות“ – הוצאות המותרות לניכוי, למעט פחת, וכן הוצאות לרכישת נכס בר־פחת המשמש למטרות הארגון או ליצירת נכס כאמור;

”נכס בר־פחת“ – כהגדרתו בסעיף 88 לרבות זכות במקרקעין, כהגדרתה בחוק מיסוי מקרקעין;

(ג)בפסקה זו, ”ארגון מקצועי“ – חבר בני אדם שאישר המנהל ושהתקיימו בו כל אלה:

(1)חברים בו שבעים חברים לפחות או שחברה בו המדינה ועשרה חברים לפחות; במנין מספר החברים בחבר בני אדם שבין חבריו כלול חבר שהוא ארגון מקצועי, יובאו בחשבון מספר החברים בארגון המקצועי;

(2)כל מטרתו קידום ענינים מקצועיים משותפים, השתלמות מקצועית או ייצוג ציבורי של ציבור בעלי משלח יד מסוים או של עוסקים בענף או במגזר כלכלי מסוים, וכל נכסיו והכנסותיו משמשים לקידום מטרות אלה;

(3)פעילותו אינה לשם הגדלת רווחיהם של חברים מסוימים בו;

(4)הוא מגיש דו״ח שנתי לגבי נכסיו, הכנסותיו והוצאותיו, להנחת דעתו של פקיד השומה, על פי תקנות שהתקין שר האוצר.

פורסמו תקנות מס הכנסה (דוחות שיגיש ארגון מקצועי), התשס״ג–2002.

אגודה שיתופית

(3)הכנסתה של אגודה שיתופית שעסקיה עם חבריה בלבד, או שעסקיה עם אדם שאינו חבר הם בהיקף בלתי ניכר או באורח מקרי בלבד, אם הוכח, להנחת דעתו של פקיד השומה, כי עסקיה של האגודה הם בהספקת טובין, ציוד או שירותים לשימוש ביתי או פרטי בלבד, ולא לצורך עסקו או משלח־ידו של אותו חבר או אדם.

דיפלומטים וקונסולים

(4)סכומים המשתלמים לנציגים דיפלומטיים ולפקידים קונסולריים בשירות סדיר של מדינה זרה בעד משרותיהם או בעד שירותיהם בתפקידם הרשמי, במידה שאותה מדינה זרה גומלת פטורים כאלה למדינת ישראל.

עיוור ונכה 100%תיקון: תשכ״ה, תשל״א, תשל״ה־2, תשל״ז, תשל״ח־5, תשל״ח־7, תשמ״ב־5, תשמ״ז, תשס״ב־9, תשס״ג־2, תשס״ג־4, תשס״ה, תשס״ה־9, ק״ת תשס״א, תשע״ו־14, תשע״ז־5, תשפ״ב

(5) (א)הכנסה מיגיעתם האישית של עיוור או של נכה שזכאי לתגמול חודשי לפי חוק הנכים (תגמולים ושיקום), התשי״ט–1959 [נוסח משולב] או לפי חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, התש״ל–1970, ונקבעה לו נכות של 100%, או נכות של 90% לפחות מחמת שלקה באיברים שונים והאחוז האמור הוא תוצאה של חישוב מיוחד של הליקוי באיברים השונים שבלעדיו היה נקבע אחוז נכות של 100% לפחות, כמפורט להלן:

(1)נקבעה נכות כאמור לתקופה של 365 ימים או יותר – הכנסה עד לסכום של 501,500 שקלים חדשים (נקוב לשנת 2005; בשנת 2023, 661,200 ש״ח; בשנים 2024–2027, 684,000 ש״ח);

(2)נקבעה נכות כאמור לתקופה שבין 185 ימים לבין 364 ימים – הכנסה עד לסכום של 60,120 שקלים חדשים (נקוב לשנת 2005; בשנת 2023, 79,320 ש״ח; בשנים 2024–2027, 81,960 ש״ח);

לענין זה ולעניין פסקת משנה (א1) –

(א)נקבע אחוז נכותו של נכה על פי אחד החוקים שלהלן תחול הקביעה האמורה:

(1)חוק הנכים (תגמולים ושיקום), תשי״ט–1959 [נוסח משולב];

(2)חוק נכי המלחמה בנאצים, תשי״ד–1954;

(3)חוק נכי רדיפות הנאצים, תשי״ז–1957;

(4)חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, תש״ל–1970;

(5)(בוטלה);

(6)פרקים ה׳, ט׳, י״ג או י״ג1 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ״ה–1995;

(7)חוק לפיצוי נפגעי גזזת, התשנ״ד–1994;

שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי להוסיף על החוקים האמורים;

(ב)לא נקבע אחוז נכותו של נכה כאמור ייקבע על פי תקנות שיתקין שר האוצר באישור ועדת הכספים של הכנסת;

פורסמו תקנות מס הכנסה (קביעת אחוז נכות), תש״ם–1979.

(א1)הכנסה מיגיעתם האישית של עיוור או של נכה שאינו זכאי לתגמול חודשי לפי החוקים האמורים בפסקת משנה (א) רישה, שנקבעה לו נכות של 90% לפחות, אף אם נכות כאמור נקבעה מחמת שלקה באיברים שונים והאחוז האמור הוא תוצאה של חישוב מיוחד של הליקוי באיברים השונים, ובלבד שנקבעה לו נכות בשיעור של 40% לפחות בשל ליקוי אחד, כמפורט להלן:

(1)נקבעה נכות כאמור לתקופה של 365 ימים או יותר – הכנסה עד לסכום של 400,000 שקלים חדשים (נקוב לשנת 2021; בשנת 2022, 409,200 ש״ח; בשנת 2023, 430,800 ש״ח; בשנים 2024–2027, 445,200 ש״ח);

(2)נקבעה נכות כאמור לתקופה שבין 185 ימים לבין 364 ימים – הכנסה עד לסכום כאמור בפסקת משנה (א)(2);

(ב)היתה ההכנסה מיגיעה אישית של עיוור או נכה כאמור נמוכה מ־60,120 שקלים חדשים (נקוב לשנת 2005; בשנת 2023, 79,320 ש״ח; בשנים 2024–2027, 81,960 ש״ח) או שלא היתה לו הכנסה כאמור, תהיה פטורה ממס גם הכנסתו שלא מיגיעה אישית, עד לסכום כולל של 60,120 שקלים חדשים (נקוב לשנת 2005; ראו לעיל); ואולם אם היתה לו הכנסה מריבית המשולמת מכספים שהופקדו בפקדון, בתכנית חסכון או בקופת גמל, אשר מקורם בפיצויים או בכספי ביטוח שקיבל היחיד בשל פגיעת גוף – עד לסכום כולל של 300,000 שקלים חדשים (נקוב לשנת 2016; בשנת 2023, 326,280 ש״ח; בשנים 2024–2027, 337,200 ש״ח) או סכום גבוה יותר שקבע שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת;

(ג) (1)לגבי עיוור או נכה, שנקבעה לו נכות כאמור בפסקאות משנה (א)(1) או (א1)(1) לגבי חלק משנת המס, יחולו הוראות פסקה זו על חלק מהכנסתו בשנת המס, שיחסו לכלל הכנסתו בשנת המס הוא כיחס שבין מספר הימים בשנת המס שלגביהם נקבעה הנכות לבין 365 (בפסקה זו – יחס תקופת הנכות), ויקראו את הסכומים הנקובים בפסקאות משנה (א)(1), (א1)(1) ו־(ב) כסכומים שיחסם לסכומים הנקובים כאמור הוא כיחס תקופת הנכות;

(2)לגבי עיוור או נכה, שנקבעה לו נכות כאמור בפסקאות משנה (א)(2) או (א1)(2), יחולו הוראות פסקה זו על חלק מהכנסתו בשנת המס שיחסו לכלל הכנסתו בשנת המס הוא כיחס תקופת הנכות, ואולם אם תקופת הנכות שנקבעה לו חלה בשתי שנות מס, סך הסכום הפטור בשתי שנות המס לא יעלה על הסכום הנקוב בפסקאות משנה (א)(2) או (א1)(2).

תשלומים המשולמים לאומןתיקון: תשע״ו־15

(5א)תשלומים המשולמים לאומן לפי סעיף 46(א) לחוק אומנה לילדים, התשע״ו–2016, והחזר הוצאות לפי סעיף 46(ד) או (ז) לחוק האמור.

קצבאות לנכי מלחמהתיקון: תשל״א, תשל״ה־2, תשל״ח־5, תשמ״ב־5, תשפ״ד

(6)קצבאות המשתלמות בשל פצעי מלחמה, פגיעת ספר או פגיעת איבה, וקצבאות המשתלמות מאת אוצר המדינה למי שהיה תלוי בפרנסתו בחייל שמת עקב פעולת מלחמה, ובכלל זה קצבאות המשתלמות לפי חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום), התש״י–1950, לפי חוק תגמולים לבני משפחה של חטופים ונעדרים בפעולת איבה, התשפ״ד–2023, ולפי סעיף 2א לחוק מימון הוצאות למשפחות שבויים, חטופים ונעדרים, התשס״ח–2008, בתקופת תוקפו של אותו סעיף; לענין זה –

”פצעי מלחמה“ – מחלה, החמרת מחלה או חבלה שאירעו ליחיד בתקופת שירותו עקב שירות צבאי כמשמעותו בחוק הנכים (תגמולים ושיקום), תשי״ט–1959 [נוסח משולב], או עקב שירות מלחמתי כמשמעותו בחוק נכי המלחמה בנאצים, תשי״ד–1954, או בנסיבות המזכות אותו לגימלה לפי חוק נכי רדיפות הנאצים, תשי״ז–1957;

”פגיעת ספר“ – (נמחקה);

”פגיעת איבה“ – כמשמעותו בחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, תש״ל–1970.

סכומים להחזקת רכב לנכה רגליםתיקון: תשל״ז

(6א)סכומים שנכה ברגליו מקבל על פי דין להחזקת רכבו.

קיצבאות לעובדי ממשלת א״יתיקון: תשל״ז

(6ב)קיצבאות המשתלמות מאת המדינה בשל עבודה בממשלת ארץ ישראל.

קצבאות נכות ואזרח ותיק מהביטוח הלאומיתיקון: תשל״ח־5, תש״ם, תשמ״א־8, תשמ״א־10, ק״ת תשמ״ה, תשמ״ו, תשמ״ו־5, תשע״ז־5, תשע״ז־12

(6ג)קצבת נכות המשתלמת לפי סימן ה׳ לפרק ה׳, פרק ט׳, פרק י״ג או פרק י״ג1 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ״ה–1995, קצבת אזרח ותיק וקצבת שאירים המשתלמות לפי פרק י״א לחוק האמור, וקצבת תלויים המשתלמת לפי פרקים ה׳, י״ג או י״ג1 לאותו חוק;

הטבות לאסירי ציוןתיקון: תשל״ח־5

(6ד)הטבה סוציאלית או תגמול לאסירי ציון ולבני משפחותיהם של אסירי ציון והרוגי מלכות, מכוח חוק.

קיצבאות־נכות ממדינות חוץתיקון: תשל״ח־5

(6ה)קיצבת נכות המשתלמת מאת מדינת חוץ מכוח דיניה.

קצבאות שאיריםתיקון: תשמ״ד־3, תשמ״ד־9, תשע״ב־5

(6ו) (א)קצבת שאירים הנובעת מתשלומים פטורים;

(ב)קצבת שאירים שאינה נובעת מתשלומים פטורים, המשתלמת מקופת גמל לקצבה או בהתאם לתכנית ביטוח, או המשתלמת מכוח הסדר פנסיה תקציבית, והכל בסכום שאינו עולה על תקרת הקצבה המזכה;

לעניין פסקה זו –

”הסדר פנסיה תקציבית“ – הסדר לפי דין או הסכם לרבות הסכם קיבוצי, שלפיו תשולם קצבה מדי חודש בחודשו באופן רציף, מקופת המעביד, לעובד שפרש מעבודתו, במשך כל ימי חייו, ולאחר מותו – לשאירו;

”קצבת שאירים“ – קצבה המשולמת עקב פטירתו של אדם, לאחד מאלה:

(1)בן זוגו של הנפטר בעת הפטירה, לרבות מי שהיה הידוע בציבור כבן זוגו של הנפטר;

(2)ילדו של הנפטר, לרבות ילדו המאומץ, וכן ילדו של בן זוגו של הנפטר, ובלבד שטרם מלאו לו 21 שנים או שאין לו כושר להשתכר מעבודה או ממשלח יד;

(3)הורה של הנפטר שכל פרנסתו על הנפטר ערב פטירתו, ואין לו כושר להשתכר מעבודה או ממשלח יד;

”תקרת הקצבה המזכה“ ו”תשלומים פטורים“ – כהגדרתם בסעיף 9א.

תגמול לחסידי אומות העולםתיקון: תשנ״ה־9

(6ז)תגמול המשולם לפי חוק התגמולים לחסידי אומות העולם, התשנ״ה–1995.

תגמול ליתוםתיקון: תשנ״ו־2

(6ח)תגמול ליתום, המשתלם על פי חוק התגמולים (ילד שנתייתם עקב מעשה אלימות במשפחה), התשנ״ה–1995.

פיצויים כולליםתיקון: תשכ״ה

(7)כל סכום הון שנתקבל כפיצויים כוללים על מוות או חבלה.

מענק עקב פרישה או מוותתיקון: תשכ״ה, תשכ״ח־2, תשל״ה, תשל״ה־2, תשל״ז, תשל״ח־2, תשל״ח־5, תשל״ח־6, תשל״ח־7, תש״ם, תש״ס, תשס״ה־4, תש״ע־3, תשע״ד־8, תשע״ז־4

(7א) (א) (1)מענק הון שנתקבל עקב פרישה – עד סכום השווה למשכורת של חודש לכל שנת עבודה, לפי המשכורת האחרונה; עלה סכום המענק על השיעור האמור, רשאי המנהל לפטור את העודף, כולו או מקצתו, בהתחשב בתקופת השירות, בגובה השכר, בתנאי העבודה ובנסיבות הפרישה;

(2)בשום מקרה לא יעלה הסכום הפטור לפי פסקת משנה זו על 3,900 ש״ח (נקוב לשנת 1990; בשנת 2023, 13,310 ש״ח; בשנים 2024–2027, 13,750 ש״ח) לכל שנת עבודה וחלק יחסי מסכום זה בשל עבודה בחלק משנה;

(3)לענין פסקת משנה זו, ”פרישה“ – לרבות שינוי מעמדו של עובד באגודה שיתופית משכיר לחבר בה;

(4) (א)עובד שעם פרישתו ממעבידו עמדו לזכותו בקופת גמל לפיצויים או במרכיב הפיצויים בקופת גמל לקצבה כספים המיועדים למענק פרישה או שקיבל מענק פרישה, ובעת פרישתו הודיע למנהל כי הוא בוחר בהחלת הוראות פרט זה, לא יראו את הסכומים שהשאיר בקופת גמל כאמור או שהפקיד מיד עם פרישתו במרכיב הפיצויים בקופת גמל לקצבה, כאילו נתקבלו בידו, אם תוך שנה מפרישתו החל בעבודה אצל מעביד אחר המשלם בעדו תשלומים לפיצויים למרכיב הפיצויים בקופת גמל כאמור, והכל עד לסכום התקרה; לעניין זה –

”מרכיב הפיצויים“ – כהגדרתו בחוק הפיקוח על קופות גמל;

”סכום התקרה“ – סכום השווה לארבע פעמים השכר הממוצע במשק, כהגדרתו בסעיף 3(ה3), כשהוא מוכפל במספר שנות העבודה אצל המעביד שממנו פרש העובד, בצירוף הסכום הנדרש לכיסוי התחייבויות אותו מעביד בעבור אותו עובד לפי חוק פיצויי פיטורים, התשכ״ג–1963;

(ב)נתקיים האמור בפרט־משנה (א), והעובד פרש לאחר מכן מעבודתו אצל מעביד אחר בלי שנתקיימו בו הוראות פרט־משנה (א) (להלן – המעביד האחרון), יחולו לגביו פרטים (1) עד (3) בכפוף להוראות אלה:

(I)תקופות עבודתו אצל המעבידים השונים שכללו פרישות רצופות כאמור בפרט משנה (א) יצורפו, ויראוהו כאילו עבד במשך כל שנות עבודתו האמורות אצל המעביד האחרון;

(II)הסכומים העומדים לזכותו בקופת הגמל לפיצויים, בעת פרישתו מהמעביד האחרון, שמקורם במענקים בשל פרישות כאמור בפרט־משנה (א), לרבות ריבית, הפרשי הצמדה ורווחים אחרים עליהם (להלן בפרט זה – רווחים על מענק), ייחשבו כחלק ממענק הפרישה של המעביד האחרון;

(בא)נתקיים האמור בפרט־משנה (א) והעובד נפטר, יחולו לגביו הוראות פסקת משנה (ב) בכפוף להוראות (I) ו־(II) של פרט־משנה (ב) ובשינויים המחוייבים לפי הענין;

(ג)עובד אשר בעת פרישתו כאמור בפרט־משנה (א) קיבל חלק ממענק הפרישה שנצטבר לזכותו יהיה חייב במס על הסכום שקיבל;

(ד)עובד שבחר בהחלת הוראות פרט זה רשאי לחזור בו מבחירתו תוך שנתיים, ואם חזר בו כאמור יראו את הרווחים על המענק כחלק מהמענק; ולענין הפטור תהיה משכורתו האחרונה משכורתו כפי שהיתה בעת פרישתו כשהיא מוגדלת בשיעור עליית מדד המחירים לצרכן בתקופה מפרישתו ועד חזרתו מבחירתו, ותקרת הפטור תהיה כפי שהיתה בעת חזרתו מבחירתו, אולם תקופת עבודתו לאחר פרישתו מהמעביד האחרון לא תובא בחשבון; בכפוף לאמור, כל סכום שמשך מקופת גמל לפיצויים או ממרכיב הפיצויים בקופת גמל לקצבה לפני פרישתו מהמעביד האחרון, ושמקורו במענקי פרישה כאמור בפרט־משנה (א) והרווחים עליהם – חייבים במס;

(5)על אף האמור בסעיף 164, יהא מי שמשלם מענק פרישה הפטור על פי פרט (4) פטור מחובת ניכוי המס, ובלבד שקיבל על כך אישור מהמנהל או ממי שהמנהל הסמיך לכך;

(א1)סכומים שראו אותם כהכנסת עבודה של העובד במועד שבו שולמו לקופת גמל לקצבה, לפי סעיף 3(ה3)(1א) או (1ב), אשר התקבלו כמענק הון עקב פרישה, ויחולו הוראות אלה:

(1)על ריבית ורווחים אחרים שמקורם בסכומים האמורים, אשר נמשכו מהקופה בידי העובד או בעקבות פטירתו, יוטל מס בשיעור הקבוע לפי סעיף 125ג(ג);

(2)בכל משיכה מהקופה בידי העובד של חלק מהסכומים האמורים יראו כאילו נמשכו גם ריבית ורווחים אחרים כאמור בפסקת משנה (1), בהתאם לחלקם היחסי ביתרה הצבורה;

(3)הסכומים האמורים וכן ריבית ורווחים אחרים שמקורם בסכומים אלה, אשר נמשכו מהקופה בידי המעביד, יחויבו במס כהכנסה בידי המעביד וינוכה מהם סכום השווה לסכום המתקבל מהכפלת שיעור המס המרבי לפי סעיף 121 בסכומים שנמשכו;

(4)סכום שנוכה כאמור בפסקת משנה (3) –

(א)יישאר במרכיב הפיצויים בקופת הגמל של העובד;

(ב)יראו אותו כסכום שהופקד בידי העובד במועד שבו נמשכו הסכומים בידי המעביד;

(ג)יראו אותו כמס שנוכה במקור לפי סעיף 164, על ידי הקופה, מהכספים ששולמו למעביד.

(ב) (1)מענק הון שנתקבל עקב מוות – עד סכום השווה למשכורת של שני חדשי עבודה לכל שנת עבודה, לפי המשכורת האחרונה; עלה סכום המענק על השיעור האמור, רשאי המנהל לפטור את העודף, כולו או מקצתו, בהתחשב בתקופת השירות, בגובה השכר, בתנאי העבודה ובנסיבות הפטירה;

(2)בשום מקרה לא יעלה הסכום הפטור לפי פסקת משנה זו על 7,800 ש״ח (נקוב לשנת 1990; בשנת 2023, 26,620 ש״ח; בשנים 2024–2027, 27,520 ש״ח) לכל שנת עבודה וחלק יחסי מסכום זה בשל עבודה בחלק משנה;

(ב1)סכומים שראו אותם כהכנסת עבודה של העובד במועד שבו שולמו לקופת גמל לקצבה, לפי סעיף 3(ה3)(1א) או (1ב), אשר התקבלו כמענק הון עקב מוות, וכן ריבית וכל רווח אחר הנובעים מהם;

(ג)היה המנהל סבור כי המשכורת הוגדלה סמוך למועד הפרישה באופן בלתי סביר כדי להגדיל את סכום המענק הפטור, רשאי הוא לקבוע את סכום המענק הפטור בלי להתחשב בהגדלה;

(ד)היתה המשכורת האחרונה בשל עבודה חלקית, תבוא בחשבון, לגבי השנים שבהן עבד העובד עבודה מלאה, המשכורת האחרונה שהיתה משתלמת בעד עבודה מלאה;

(ה)על החלטת המנהל לפי פסקאות משנה (א) עד (ג) ניתן לערער בהתאם לסעיפים 153 עד 158;

(ו)מעביד ששילם מענק עקב פרישה או מוות, יצרף אל הדו״ח שהוא מגיש על פי סעיף 166 לחודש שבו שולם המענק, פרטים בדבר המענק כפי שנקבעו;

(ז)בכפוף לאמור בפסקת משנה (א)(4)(א), רואים מענק הון עקב פרישה וכן מענק הון עקב מוות כמענק שנתקבל גם אם נשאר מופקד בקופת גמל; הוראה זו לא תחול על סכומים העומדים לזכותו של עובד שפרש בקופת גמל לקיצבה, אם בעת פרישתו הודיע למנהל על רצונו להמשיך ולהשאירם למטרת תשלום קיצבה; הודיע כאמור, רשאי הוא לחזור בו על ידי הודעה למנהל; חזר בו כאמור, יראו את כל הסכום – בכפוף לפסקה (17) – כולל ריבית, הפרשי הצמדה ורווחים אחרים עליו, כמענק פרישה ויחולו לגביו ההוראות הבאות:

(1)לא קיבל מענק בעת פרישתו – יהיה זכאי לפטור על פי פסקת משנה (א), ותקרת הפטור תהיה כפי שהיתה בעת חזרתו מבחירתו;

(2)קיבל מענק בעת פרישתו, תופחת תקרת הפטור בשיעור השווה לסכום המענק לכל שנת עבודה, מחולק בתקרת הפטור כפי שהיתה בעת הפרישה;

(ז1)לעניין פסקת משנה (ז), יראו עובד שפרש והסכומים העומדים לזכותו במרכיב הפיצויים בכל קופות הגמל לקצבה בשל עבודתו אצל אותו מעביד אינם עולים על 360,000 שקלים חדשים (נקוב לשנת 2017; בשנת 2023, 392,270 ש״ח; בשנים 2024–2027, 405,900 ש״ח) או על תקרת הפיצויים כהגדרתה בסעיף 3(ה3)(2) לכל שנת עבודה – לפי הגבוה, כאילו הודיע למנהל, בעת פרישתו, על רצונו להמשיך ולהשאירם למטרת תשלום קצבה, אלא אם כן הודיע למנהל אחרת;

(ח)הוראות פסקה זו לא יחולו על סכומים ממרכיב הפיצויים שחל עליהם סעיף 6(ה)(1) לחוק לחלוקת חיסכון פנסיוני ובן זוג לשעבר של עמית בחר להעבירם לפי הוראות אותו סעיף ולא יראו בסכומים כאמור מענק פרישה, אלא אם כן הודיע העמית למנהל, בהסכמת בן זוגו לשעבר, כי על כספים שבחר בן הזוג להעבירם לפי סעיף 6(ה)(1)(א) לחוק האמור יחולו הוראות פסקת משנה (א)(1) עד (3); העברת הסכומים לפי בחירת בן הזוג לשעבר בהתאם להוראות סעיף 6(ה)(1) האמור, לא יראו בה חזרה של העמית מבחירתו בהחלת פסקת משנה (א)(4) על הכספים שנותרו בידי העמית, ככל שבחר בהחלה, או מהודעתו לפי פסקת משנה (ז) לעניין הכספים שנותרו בידיו, ככל שהודיע כאמור; לעניין פסקת משנה זו, ”בן זוג לשעבר“ ו”עמית“ – כהגדרתם בחוק לחלוקת חיסכון פנסיוני.

סכום שנמשך מקופת גמלתיקון: תשע״ז־3

(7ב) (א)הסכום הנמוך מבין אלה:

(1)סכומים מקופת גמל לקצבה שמשך יחיד לפי סעיף 23(ב3) לחוק הפיקוח על קופות גמל;

(2)הסכום הנקוב בפסקה (7א)(א)(2), כשהוא מוכפל במספר שנות העבודה שבהן הפקיד העצמאי תשלומים לקופת גמל לקצבה, ולאחר שהופחתו ממנו סכומים שמשך בפטור ממס לפי פסקה (7א) בגין אותן שנות עבודה;

(ב)המנהל יקבע כללים לדיווח ולחישוב הסכום הפטור לפי פסקה זו;

(ג)בפסקה זו –

”עצמאי“ – כהגדרתו בסעיף 2 לחוק ההתייעלות הכלכלית 2017 ו־2018;

”שנת עבודה“ – כל שנה החל משנת המס שבה החל עצמאי להפקיד למרכיב חיסכון למצב אבטלה לפי פרק ב׳ לחוק ההתייעלות הכלכלית 2017 ו־2018, לראשונה, או החל משנת המס שלאחר השנה שבה ביצע משיכה ללא חבות מס לפי פסקה זו, לפי המאוחר; ולעניין עצמאי שהחל להפקיד לקופת גמל לקצבה במעמד עצמאי לפני מועד תחילתו של החוק האמור – כל שנה החל משנת המס שבה החל להפקיד לראשונה כעצמאי, או החל משנת המס שלאחר השנה שבה ביצע משיכה בלא חבות מס, לפי המאוחר.

ספן־חוץ

(8)רווחיו של בעל אניות שאינו תושב ישראל בכפוף לאמור בסעיף 70.

בעל זכיוןתיקון: תשל״ה־2

(9)הכנסה שהפיק אדם מזכיון שניתן לו מאת המדינה, במידה שפטרוה ממס לפי תנאי הזכיון; אך שום דבר האמור בסעיף זה לא יתפרש כבא לפטור ממס כל דיבידנד, ריבית, הפרשי הצמדה, הטבה, משכורת או שכר שקיבל אדם, כולם או מקצתם, מתוך הכנסה שפטרוה כאמור.

ריבית למדינת חוץתיקון: תשל״ח־5, תשל״ט־2

(10)ריבית המשתלמת למדינת חוץ, או למי ששר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, הכיר בו כפועל בשם מדינת חוץ ובשבילה.

תיקון: תשנ״ה־8

(11)(נמחקה).

תיקון: תשנ״ה־8

(12)(נמחקה).

הפרשי הצמדה על פיקדון בנקאי או על תכנית חיסכוןתיקון: תשל״ה־2, תשס״ב־9, תשס״ג־2, תשס״ה־9, תשע״ב־5

(13)הפרשי הצמדה שקיבל יחיד בשל נכס, ובלבד שהתקיימו כל אלה:

(1)הפרשי ההצמדה אינם הפרשי הצמדה חלקיים; לענין זה, ”הפרשי הצמדה חלקיים“ – כפי שקבע שר האוצר באישור ועדת הכספים של הכנסת;

פורסמו תקנות מס הכנסה (קביעת הפרשי הצמדה חלקיים), התשס״ג–2003.

(2)היחיד לא תבע ניכוי הוצאות ריבית או הפרשי הצמדה בשל הנכס;

(3)הפרשי ההצמדה אינם הכנסה לפי סעיף 2(1) ואינם רשומים בפנקסי חשבונותיו או חייבים ברישום כאמור.

הפרשי הצמדה בשל הפקעת נכסתיקון: תשל״ח־5, תשמ״ד־3

(13א)הפרשי הצמדה ששולמו בשל הפקעת נכס שאיננו מלאי עסקי כמשמעותו בסעיף 85.

תיקון: תשמ״ז־2, תשמ״ז־6, תשנ״ב־3, תשס״ב־9

(13ב)(נמחקה).

תיקון: תשל״ה־2, תשל״ז, תשל״ח־5, תש״ם־3, תשמ״ב־4, תשס״ב־9

(14)(נמחקה).

תיקון: תשל״ח־5, תשמ״ב־4

(14א)(בוטלה).

הפרשי שער בידי חברה בשליטת תושבי חוץתיקון: תשל״ח־5

(14ב)הפרשי שער על פקדון של חברה במטבע חוץ הנובע מתשלומי תושבי חוץ על חשבון רכישת מניות בה, במידה שטרם נעשה שימוש בכספי הפקדון, ובלבד שרוב הון המניות של החברה, רוב זכויות ההצבעה בה ורוב הזכויות לרווחים בה הם בידי תושבי חוץ.

הפרשי שער על הלוואהתיקון: תשכ״ה, תשל״ה־2, תשמ״ב־4, תשמ״ו־4

(15)הפרשי שער על הלוואה שנתן תושב חוץ למעט הלוואה שניתנה על ידי מפעל הקבע שלו בישראל.

ביטוח מפני שינוי שערתיקון: תשל״ו־3

(15א)סכום שקיבל תושב חוץ על פי פוליסה לביטוח הלוואה מפני שינוי שער החליפין של הלירה והמתייחס לקרן הלוואה שנתן במטבע חוץ שהחזיק כדין או בלירות שנבעו מהמרה כדין של מטבע חוץ ואשר לפי תנאיה יש להחזירה בלירות ללא הפרשי הצמדה, ובלבד שהסכום הפטור לא יעלה על סכום השווה להפרש הנובע משינוי שער החליפין.

תיקון: תשל״ח־3, תשע״א־2

(15ב)(נמחקה).

ריבית על איגרת חוב שרכש תושב חוץתיקון: תשל״ח־5, תשל״ט

(15ג)ריבית על איגרת חוב שהוצאה מכוח חוק הפוטר את בעלה ממס על הריבית, אם הוא תושב חוץ והיא משתלמת למי שהיה תושב חוץ כאשר רכש את האיגרת.

ריבית, דמי ניכיון והפרשי הצמדה על איגרת חוב הנסחרת בבורסה בידי תושב חוץתיקון: תשס״ט

(15ד)ריבית, דמי ניכיון או הפרשי הצמדה המשולמים לתושב חוץ על איגרת חוב הנסחרת בבורסה בישראל, שהנפיק חבר בני אדם תושב ישראל (בפסקה זו – חבר בני האדם המנפיק), ובלבד שההכנסה אינה במפעל קבע של תושב החוץ בישראל; בפסקה זו, ”תושב חוץ“ – מי שהוא תושב חוץ ביום קבלת הריבית, דמי הניכיון או הפרשי ההצמדה, לפי העניין, למעט אחד מאלה:

(1)בעל מניות מהותי כהגדרתו בסעיף 88, בחבר בני האדם המנפיק;

(2)קרוב כהגדרתו בפסקה (3) להגדרה ”קרוב“ שבסעיף 88, של חבר בני האדם המנפיק;

(3)מי שעובד בחבר בני האדם המנפיק, נותן לו שירותים, מוכר לו מוצרים, או שיש לו יחסים מיוחדים אחרים עמו, אלא אם כן הוכח להנחת דעתו של פקיד השומה ששיעור הריבית או דמי הניכיון, לפי העניין, נקבע בתום לב ובלי שהושפע מקיומם של יחסים כאמור בין תושב החוץ לבין חבר בני האדם המנפיק.

תיקון: תשכ״ח, תשכ״ח־2, תשל״ג, תשל״ה־2, תשמ״ד־3, תשנ״ו

(16)(נמחקה).

משיכת תשלומי מעביד מקרן השתלמותתיקון: תשמ״ד־3, תש״ן, תשנ״ו, תשס״ב־9, תשס״ג־2, תשס״ד, תשס״ה־10

(16א) (א)סכומים שמשך עובד מחשבונו בקרן השתלמות, לרבות הפרשי הצמדה, וכן ריבית ורווחים אחרים שמקורם בהפקדה המוטבת; אם חלפו 6 שנים ממועד התשלום הראשון לאותו החשבון, ולגבי עובד שהגיע לגיל הפרישה – אם חלפו 3 שנים ממועד התשלום הראשון לאותו חשבון; ולגבי סכומים ששימשו את העובד לצורך השתלמותו – אם חלפו 3 שנים ממועד התשלום הראשון לאותו החשבון; נפטר העובד, יהיו הזכאים לקבלת הסכומים כאמור רשאים למשכם מקרן ההשתלמות בפטור ממס;

(ב)הפטור לפי פסקה זו מותנה בכך שאם משך עובד סכום כלשהו מחשבונו, ייסגר החשבון לתשלומים נוספים; נסגר החשבון כך, יחולו הוראות פסקת משנה (א) לגבי משיכת יתרת הסכום שבחשבון; ובלבד שאם נמשך לשם השתלמות בישראל סכום שאינו עולה על שליש הסכום שעמד לרשות בעל החשבון בעת המשיכה, ולא קדמה למשיכה זו משיכה אחרת של סכום כאמור ב־12 החדשים שקדמו למשיכה האמורה, לא יראוה כמשיכה לענין זה;

(ג)לענין פסקה זו,

”מועד התשלום הראשון“ – המוקדם מבין אלה:

(1)סוף החודש שבו שולם התשלום הראשון;

(2)סוף החודש שלגביו שולם התשלום הראשון, אך לא לפני תחילת שנת המס שבה שולם;

”הפקדה מוטבת“ – כל אחד מאלה:

(1)סכום ששילם מעביד, עד גובה הסכום או השיעור שאין רואים אותו, לפי סעיף 3(ה), כהכנסת עבודה בעת ששולם לקרן;

(2)סכום ששילם העובד שהוא אחד מאלה:

(א)סכום שאינו עולה על שליש מהסכום ששילם המעביד בשיעור הקבוע בסעיף 3(ה), בשל משכורתו הקובעת של העובד כהגדרתה בסעיף האמור;

(ב)סכום בשיעור שאינו עולה על 2.5% ממשכורתו הקובעת של העובד;

(ג)סכום בשיעור אחר שנקבע לתשלומי העובד בהסכם קיבוצי שאושר לפי חוק הסכמים קיבוציים, התשי״ז–1957, לפני יום ב׳ בתמוז התשס״ב (12 ביוני 2002);

(3)סכום ששולם לקרן השתלמות לחברי קיבוץ, כהגדרתה בסעיף 58א, עד לסכום השווה ל־14,140 שקלים חדשים לשנה (נקוב לשנת 2003; בשנת 2023, 19,920 ש״ח; בשנת 2024, 20,520 ש״ח; בשנים 2025 ו־2026, 20,566 ש״ח);

(ד)שר האוצר רשאי לקבוע בתקנות כללים לענין סגירת חשבון לתשלומים נוספים ולענין תנאים שבהם חשבונות שונים של עובד בקרן השתלמות אחת או יותר ייחשבו לחשבון אחד לצורך פסקה זו;

פורסמו תקנות מס הכנסה (כללים לתנאים שבהם חשבונות שונים בקרן השתלמות ייחשבו לחשבון אחד), התשנ״ג–1993.

(ה)(בוטלה).

משיכה מקרן השתלמות לעצמאיםתיקון: תשנ״ו, תשס״ב־9, תשס״ג־2, תשס״ד, תשס״ה־4

(16ב) (א)סכומים שמשך יחיד מחשבונו בקרן השתלמות לעצמאים כהגדרתה בסעיף 17(5א), לרבות הפרשי הצמדה, וכן ריבית ורווחים אחרים שמקורם בהפקדה המוטבת – אם חלפו 6 שנים ממועד התשלום הראשון לאותו חשבון, ולגבי יחיד שהגיע לגיל הפרישה, אם חלפו 3 שנים ממועד התשלום הראשון לאותו חשבון, ולגבי סכומים ששימשו את היחיד לצורך השתלמותו – אם חלפו 3 שנים ממועד התשלום הראשון לאותו החשבון; נפטר היחיד, יהיו הזכאים לקבלת סכומים כאמור למשכם מקרן ההשתלמות בפטור ממס; המנהל רשאי לקבוע כללים לענין הזכאות למשוך סכומים לצורך השתלמות בפטור ממס; לענין זה, ”ההפקדה המוטבת“ – 14,140 שקלים חדשים לשנה (נקוב לשנת 2003; בשנת 2023, 19,920 ש״ח; בשנת 2024, 20,520 ש״ח בשנים 2025 ו־2026, 20,566 ש״ח);

פורסמו כללי מס הכנסה (זכאות למשיכת סכומים להשתלמות מקרן השתלמות), התשנ״ז–1997, לפיהם יחיד יהא זכאי למשוך סכומים בפטור ממס מקרן השתלמות, לצורך השתלמות, עד לסכום הזכאות ובתנאי שההשתלמות נועדה לשמירת רמתו המקצועית בתחום עיסוקו או משלח ידו.

(ב)הוראות פסקה (16א)(ב) עד (ד) יחולו על משיכת סכומים לפי פסקה זו, בשינויים המחוייבים.

תיקון: תש״ף־3

(16ג)(פקעה).

כספי עובד מקופת גמלתיקון: תשל״א, תשל״ג־3, תשל״ה־2, תשמ״א־6, תשס״ב־9, תשס״ד־4, תשס״ה־10

(17)כספים שקיבל עובד, למעט כספים שקיבל על פי ביטוח מפני אבדן כושר עבודה כהגדרתו בסעיף 3(א), עד גובה תשלומי המעביד לקופת גמל לתגמולים וכספים אלה אינם חייבים במס על פי סעיף 87, ובלבד שלגבי תשלומים שנעשו משנת המס 1964 ואילך יהיו פטורים רק אותם כספים עד גובה תשלומי המעביד בגבולות הסכומים על פי השיעורים שנקבעו לפי סעיף 22 לחוק הפיקוח על קופות גמל וכן כספים שחוייבו במס על פי סעיף 3(ה3).

חלוקת כספים מקופת גמל לבן זוג לשעברתיקון: תשע״ד־8, תשע״ו־15

(17א) (א)סכומים שהועברו לחשבון חדש על שם בן זוגו לשעבר של עמית בקופת גמל לקצבה לפי הוראות סעיף 6(א) או (ה)(1)(א) לחוק לחלוקת חיסכון פנסיוני (להלן – הסכום המועבר) עד לגובה הסכום כמפורט להלן:

(1)היתה היתרה הצבורה עד גובה התקרה – הסכום המועבר כולו;

(2)היתה היתרה הצבורה גבוהה מהתקרה – הסכום המועבר בניכוי ההפרש שבין היתרה הצבורה ובין התקרה, ולא פחות מ־0.

(ב)נכללו בסכום המועבר סכומים מהיתרה הכוללת שהם תשלומים פטורים וסכומים בחשבון חדש כמשמעותו בסעיף 9א של העמית, לרבות הרווחים שנצמחו מהם – יירשמו אצל בן הזוג לשעבר כקרן וכרווחים ביחס השווה ליחס שלפני העברתם, ויראו אותם כרווחים בידי בן הזוג לשעבר ממועד צבירתם אצל העמית לפני ההעברה, וסכומים שלפני העברתם היו בחשבון חדש כמשמעותו בסעיף 9א על שם העמית – יועברו לחשבון חדש במשמעותו כאמור על שם בן הזוג לשעבר.

(ג)על אף האמור בפסקאות משנה (א) ו־(ב), פטור כאמור יינתן לכל מרכיב בסכום המועבר בהתאם לחלקו היחסי ביתרה הכוללת.

(ד)לעניין פסקה זו –

”בן זוג לשעבר“, ”חיסכון פנסיוני באמצעות צבירת זכויות“, ו”עמית“ – כהגדרתם בחוק לחלוקת חיסכון פנסיוני;

”חשבון חדש כמשמעותו בסעיף 9א“ – חשבון חדש כמשמעותו בפסקה (2) להגדרה ”תשלומים פטורים“ בסעיף 9א;

”יתרה כוללת“ – היתרה בכל קופות הגמל לקצבה שיש ליחיד, המחושבת לפי הוראות סעיף 6(ב) לחוק לחלוקת חיסכון פנסיוני, למעט חיסכון פנסיוני באמצעות צבירת זכויות;

”יתרה צבורה“ – יתרה כוללת למעט תשלומים פטורים, סכומים בקופת גמל להשקעה וסכומים בחשבון חדש כמשמעותו בסעיף 9א, לרבות הרווחים שנצמחו מהם המחושבים לפי הוראות סעיף 6(ב) לחוק לחלוקת חיסכון פנסיוני;

”תקרה“ – מכפלת תקרת הקצבה המזכה במכפיל ההמרה להון;

”מכפיל ההמרה להון“, ”תקרת הקצבה המזכה“ ו”תשלומים פטורים“ – כהגדרתם בסעיף 9א.

משיכת יתרה צבורה נמוכה לפי חוק הפיקוח על קופות גמלתיקון: תשע״ו

(17ב)קופות גמל סכומים שמשך יחיד מכל מרכיבי החשבון על פי הוראות סעיף 23(ב)(1א) לחוק הפיקוח על קופות גמל.

רווחים מקופת גמל לתגמוליםתיקון: תשל״ה־2, תשנ״ו־2, תשס״ב־9, תשס״ה־9, תשס״ה־10, תשס״ט־3

(18)ריבית, הפרשי הצמדה ורווחים אחרים שאינם חייבים במס לפי סעיף 3(ד) או סעיף 87, שקיבל יחיד מקופת גמל לתגמולים, אשר מקורם בסכומים שהפקידו היחיד או מעבידו לקופת הגמל.

תיקון: תשס״ב־9, תשס״ד, תשס״ה־10, תשס״ט־3

(18א)(בוטלה).

תיקון: תשע״ז־10, בג״ץ 10042/16

(18ב)(בוטלה).

ביטוח חייםתיקון: תשל״ה־2, תשל״ז, תשס״ב־9

(19)סכום המתקבל על פי פוליסה לביטוח חיים, למעט –

(1)סכום שקיבל אדם בשל ביטוח חייו של אחר למעט קרובו כמשמעותו בסעיף 88 שהפרמיה לביטוחו לא הותרה למבטח כהוצאה;

(2)סכום שאינו פטור לפי פסקאות (7א) או (17), או שחייבים עליו במס על פי סעיפים 3(ד) או 87;

בפסקה זו, ”סכום המתקבל על פי פוליסה לביטוח חיים“ – סכום המתקבל במותו של המבוטח על חלק הסיכון למקרה מוות בלבד, שבפוליסה לביטוח חיים, למעט סכום שהתקבל ממרכיב החיסכון או הנובע ממנו.

הנחות ומתנות מעביד לעובדו ושוויה של הסעה מאורגנתתיקון: תשל״ה־2, תשל״ו־2, תשל״ז, תשל״ח־2, תשל״ח־5, תשל״ח־7, תשמ״א־6, תשמ״א־8, ק״ת תשמ״ה, תשמ״ו, תשמ״ו־5, תשמ״ז, תש״ן־4, תשס״ה־4

(20)שוויה של נסיעת העובד מביתו למקום העבודה ובחזרה בהסעה מרוכזת המאורגנת וממומנת בידי המעביד, אם המנהל או מי שהוא הסמיך לכך קבע שהסעה מרוכזת של העובדים למקום העבודה היא הכרחית בשל תנאי העבודה ומיקומו של מקום העבודה, וההסעה היא בהתאם לתנאים שקבע.

פיצויי הלנת שכרתיקון: תשל״ה־2, תש״ן־2

(21) (א)סכום שקיבל עובד כפיצוי הלנת שכר על פי חוק הגנת השכר, התשי״ח–1958, בגבולות סכום הפרשי הצמדה וריבית על השכר המולן;

(ב)על אף האמור בפסקת משנה (א), לגבי מי שהכנסתו החייבת בחודש כלשהו מ־24 החדשים שקדמו לקבלת הפיצוי עלתה על סכום התקרה לאותו חודש, מרכיב המס שבפיצוי הפטור ישולם כמס;

(ג)בפסקה זו –

”מרכיב המס“ – הפיצוי הניתן בשל חלק השכר שהיה משתלם כמס אילו שולם השכר במועדו;

”סכום התקרה“ – סכום של 2300 שקלים חדשים (נקוב לשנת 1990; בשנת 2023, 8,760 ש״ח; בשנים 2024–2027, 9,000 ש״ח), כשהוא מתואם כאילו היה תקרת הכנסה כהגדרתה בסעיף 120א.

דמי מזונותתיקון: תשל״ז, תשמ״ח־3

(22)דמי מזונות שמקבל יחיד ממי שהיה נשוי לו או ממי שהוא נשוי לו וחי בנפרד ממנו, ודמי מזונות שמקבל יחיד בעד ילדיו מההורה האחר, או תשלום שמקבל יחיד, בשבילו או בשביל ילדיו, מהמוסד לביטוח לאומי על פי חוק המזונות (הבטחת תשלום), התשל״ב–1972.

סכומים על פי הסכם עזבון בחייםתיקון: תשל״ז

(23) (א)שיעור מקיצבה שמקבל אדם על פי הסכם למתן עזבון בחיים לקרן קיימת לישראל, לקרן היסוד – המגבית המאוחדת לישראל או לכל מוסד אחר שקבע שר האוצר, כמפורט להלן:

(1)אם לנותן העזבון בחיים לא מלאו 50 שנה בעת נתינתו – 50%;

(2)אם בעת נתינת העזבון בחיים מלאו לנותן 50 שנה אך לא מלאו לו 60 שנה – 60%;

(3)אם בעת נתינת העזבון בחיים מלאו לנותן 60 שנה אך לא מלאו לו 70 שנה – 75%;

(4)אם בעת נתינת העזבון בחיים מלאו לנותן 70 שנה אך לא מלאו לו 80 שנה – 80%;

(5)אם בעת נתינת העזבון בחיים מלאו לנותן 80 שנה – 90%;

(ב)הפטור שלפי פסקת משנה (א) הוא במקום הפטור שלפי סעיף 9ב, ונותן העזבון לא יהא זכאי לזיכוי או לניכוי לפי כל דין בשל מתן אותו עזבון בחיים.

הפרשי הצמדה וריבית על מס ששולם ביתרתיקון: תשמ״ב־3, תשמ״ו־8, תשמ״ז

(24)ריבית והפרשי הצמדה שקיבל נישום בשל מס ששילם ביתר, ריבית והפרשי הצמדה שקיבל עוסק לפי סעיף 105 לחוק מס ערך מוסף, התשל״ו–1975, וריבית והפרשי הצמדה שקיבל נישום מכוח סעיף 103א לחוק מס שבח; הוראה זו לא תחול לגבי נישום שריבית והפרשי הצמדה הן בידיו הכנסה לפי סעיף 2(1).

דמי שכירות שקיבל קשישתיקון: תשמ״ז־6

(25)הכנסה מדמי שכירות מהשכרת דירה למגורים שקיבל קשיש המתגורר בבית אבות בשל הדירה שבה גר לפני כניסתו לבית האבות – עד לסכום מחצית התשלום השנתי ששילם בעד החזקתו בשנת המס בבית האבות; לענין זה, ”בית אבות“ – מקום מגורים קבוע לשלושים יחידים לפחות שגילם מעל 65 שנים, שניתן לו רשיון על פי חוק הפיקוח על מעונות, התשכ״ה–1965.

תרומה למועמד בבחירות מוקדמותתיקון: תשנ״ג־5

(26)תרומה למועמד בבחירות מוקדמות המותרת לפי פרק ב׳ לחוק המפלגות, התשנ״ב–1992.

תשלומים לחיילים משוחרריםתיקון: תשנ״ד־4

(27)כספים שקיבלה הקרן או שקיבל חייל משוחרר לפי חוק קליטת חיילים משוחררים, התשנ״ד–1994.

הימורים הגרלות או פרסיםתיקון: תשס״ג־4

(28)השתכרות או רווח, כאמור בסעיף 2א, שערכם פחת מסכום שקבע שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, והכל בתנאים ובתיאומים שקבע.

פורסם צו מס הכנסה (קביעת סכום לענין השתכרות או רווח מהימורים, מהגרלות או מפעילות נושאת פרסים), התשס״ג–2003, לפיו תקרת הפטור עומדת על 30,500 ש״ח (נקוב לשנת 2019; בשנת 2023, 32,760 ש״ח; בשנים 2024–2027, 33,840 ש״ח).

מלגה לסטודנט או לחוקרתיקון: תש״ע־5, תשע״א־5

(29)מלגה שניתנת לסטודנט או לחוקר בתקופת לימודיו במוסד לימוד ומחקר, ולגבי חוקר – עד לסכום התקרה; בפסקה זו –

”חוקר“ – כל אחד מאלה:

(1)מי שמלאו לו 18 שנים והוא משמש חמש שנים לפחות חוקר במכון מחקר תורני ולומד במכון בתחומי פעילותו;

(2)מי שהוא בעל תואר אקדמי ראשון לפחות ממוסד להשכלה גבוהה בישראל, או ממוסד אקדמי בחוץ לארץ המוכר על ידי משרד החינוך, המשמש חוקר במוסד מחקרי ולומד במוסד המחקרי בתחומי פעילותו;

”מוסד לימוד ומחקר“ – כל אחד מאלה:

(1)מוסד להשכלה גבוהה, לעניין סטודנט;

(2)מוסד מחקרי, לעניין חוקר;

(3)מכון מחקר תורני, לעניין חוקר;

”מוסד להשכלה גבוהה“ – מוסד שהוא אחד מאלה:

(1)מוסד שהוכר לפי סעיף 9 לחוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי״ח–1958 (להלן – חוק המועצה להשכלה גבוהה);

(2)מוסד שקיבל תעודת היתר או אישור לפי סעיף 21א לחוק המועצה להשכלה גבוהה;

(3)מוסד שהתואר שהוא מעניק הוכר לפי סעיף 28א לחוק המועצה להשכלה גבוהה;

”מוסד מחקרי“ – מוסד ציבורי שמקדם, עורך או מקיים מחקרים בתחומי הפעילות והלימודים המתקיימים בו, ומפרסם מחקרים בפרסומים היוצאים לאור על ידו או בסיוע או בשיתוף עם מוסדות להשכלה גבוהה, ושאינו מוסד להשכלה גבוהה;

”מכון מחקר תורני“ – מוסד ציבורי, שמקדם עורך או מקיים מחקרים בתחומי לימודים תורניים, והוא זכאי לתמיכה ממשרד התרבות לפי חוק יסודות התקציב, התשמ״ה–1985;

”מוסד ציבורי“ – כהגדרתו בפסקה (2) של סעיף זה;

”מלגה“ – מענק, פרס או פטור מתשלום שניתן לסטודנט או לחוקר, במישרין או בעקיפין, באופן חד־פעמי או עתי, בתקופת לימודיו, למימון שכר הלימוד או לצורך קיומו בתקופת לימודיו, והכל בלבד שלא ניתנת בעדם כל תמורה מצד הסטודנט או החוקר והם ניתנו בתקופת הלימודים; לעניין זה תמלוגים בשל שימוש במחקר לא ייחשבו מענק, פרס או פטור מתשלום כאמור;

”סטודנט“ – מי שלומד במוסד להשכלה גבוהה בתחומי הלימודים המתקיימים בו;

”סכום התקרה“ – 90,000 שקלים חדשים (נקוב לשנת 2010; בשנת 2023, 105,000 ש״ח; בשנים 2024–2027, 109,000 ש״ח); יראו את הסכום האמור כסכום כמשמעותו בסעיף 120ב;

”שימוש במחקר“ – שימוש של מוסד הלימוד והמחקר במחקרו או בממצאיו של הסטודנט או החוקר, לרבות בדרך של פרסום ספר או פרסום שמו של המוסד כאמור במחקר;

”תמורה“ – לרבות כל התחייבות של הסטודנט או החוקר למתן שירות כלשהו לנותן המלגה או למילוי תפקיד בו; ולעניין זה, כל אלה לא ייחשבו תמורה:

(1)התחייבות של הסטודנט או החוקר להקדיש את מרב מרצו וזמנו ללימודים או למחקר והכל במוסד הלימוד והמחקר;

(2)שימוש במחקר;

(3)פעילות קהילתית או חברתית של הסטודנט או החוקר מטעם מוסד הלימוד והמחקר, או בזיקה אליו;

”תקופת הלימודים“ –

(1)לגבי סטודנט – תקופת הלימודים של סטודנט שהוגדרה בתקנון המוסד להשכלה גבוהה לגבי סוג הלימודים האמור, ולגבי המנויים להלן, תקופת הלימודים לא תעלה על –

(א)לגבי מי שלומד לתואר אקדמי שני – תקופה של ארבע שנות מס מהיום שהחל את לימודיו לתואר האמור;

(ב)לגבי מי שלומד לתואר אקדמי שלישי – תקופה של שמונה שנות מס מהיום שהחל את לימודיו לתואר האמור;

(2)לגבי חוקר – תקופת המחקר כפי שהוגדרה על ידי המוסד המחקרי או המכון למחקר תורני, ובלבד שלא תעלה על 12 שנים.

פיצוי לתורמת ביציותתיקון: תש״ע־7

(30)פיצוי ששולם לתורמת לפי סעיף 43 לחוק תרומת ביציות, התש״ע–2010.

מענק לספורטאי בעד זכייה בתחרותתיקון: תשפ״ב־4

(31)מענק ששילמו משרד התרבות והספורט, הוועד האולימפי בישראל, הוועד הפאראלימפי הישראלי או התאחדות איל״ת – התאחדות ישראלית לספורט תחרותי שאינו אולימפי, לזוכה במקום הראשון, השני או השלישי בתחרות שהתקיימה במסגרת המשחקים האולימפיים, המשחקים הפאראלימפיים או משחקי העולם, או לזוכה כאמור בתחרות לבוגרים שהתקיימה במסגרת אליפות עולם, אליפות אירופה או אליפות מוכרת, והכול בעד זכייה בתחרות כאמור; לעניין פסקה זו, ”אליפות מוכרת“ – אליפות חלופית לאליפות עולם או לאליפות אירופה, בענפי ספורט שבהם לא מתקיימת אליפות כאמור, שהוכרה על ידי משרד התרבות והספורט, בהתייעצות עם היחידה לספורט הישגי או היחידה לספורט תחרותי, לפי העניין.