Skip to main content

Regulations1987

Section 23 of תקנות השיפוט הצבאי (בתי סוהר צבאיים), התשמ״ז–1987, שחרור.

This section is in פרק ד׳: קבלת כלואים ושחרורם / סימן ב׳: נהלי שחרור והפחתת עונש

23. שחרור

(א)אסיר או חבוש ישוחרר ביום האחרון לתקופת מאסרו או מחבושו.

(ב)עציר ישוחרר ביום שפקע תקפה של פקודת המעצר, אם לא נתקבלה בבית הסוהר, לפני כן, פקודת מעצר אחרת נגדו או מסמך המעיד כי פקודת המעצר שלפיה הוא כלוא הוארכה לתקופה נוספת, או פסק דין או פסק שניתן נגד העציר והמורה על כליאתו, או כל מסמך אחר המורה על החזקתו הנוספת במשמורת הצבא.

(ג)בוטלה פקודת המעצר שלפיה עצור עציר, תישלח מיד הודעה על כך למפקד והעציר ישוחרר מיד עם קבלת ההודעה.

(ד)היה היום שבו יש לשחרר כלוא יהודי לפי תקנות משנה (א) עד (ג) אחד מימי המנוחה הקבועים בסעיף 18א(א) לפקודת סדרי השלטון והמשפט, התש״ח–1948 (להלן – הפקודה), או ביום שבתון על פי חוק, ישוחרר ביום שלפניו, ואם גם הוא יום מנוחה או שבתון כאמור – ביום שלפניו.

(ה)היה היום שבו יש לשחרר כלוא שאינו יהודי, לפי תקנות משנה (א) עד (ג), אחד מימי המנוחה הקבועים בסעיף 18א(א) לפקודה או יום שבתון או יום חגו שנקבע על פי סעיף 18א(א) לפקודה, ישוחרר ביום שלפניו, ואם גם הוא יום מהימים האמורים – ביום שלפניו.

(ו)כלוא ישוחרר בשעות שקבע לכך המפקד אך לא יאוחר מצהרי יום שחרורו.

The whole textThe contents of the text

The text on this page is adapted from the entry ⁨תקנות השיפוט הצבאי (בתי סוהר צבאיים), התשמ״ז–1987⁩ in the Open Law Book of Hebrew Wikisource, read on 1 November 2026, and is shared under the CC BY-SA 4.0 licence.

Keep exploring