Law1949The binding text is the one the official gazette published, listed under the publications.
Section 10 of חוק הגנת החייל (דירה), תש״ט–1949, הגדרות.
This section is in פרק ד׳: שונות
10. הגדרות
תיקון: תשי״ב
בחוק זה -
”שירות בצבא“ פירושו –
(א)שירות מלא בצבא־הגנה לישראל;
(ב)לגבי התקופה מיום י״ז בכסלו תש״ח (30 בנובמבר 1947) עד יום כ״ט בכסלו תש״ט (31 בדצמבר 1948) – כל שירות אחר ששר הבטחון הכריז עליו באכרזה שפורסמה ברשומות, כעל שירות בצבא לצורך חוק זה.
”חייל“ פירושו – אדם בשירות בצבא או אדם שהיה בשירות בצבא ושוחרר מהשירות.
”חייל נעדר“ – פירושו חייל ששר הבטחון או האדם הממונה לכך על ידיו אישר שיש לראותו כנעדר.
”דירת חייל“ כוללת את בית מגוריו ובית עסקו של החייל.
”בית מגוריו של חייל“ – פירושו בית מגורים, או אותו חלק בו, שהיה מוחזק בידי החייל סמוך לפני התגייסותו, או שקנה חזקה בו לאחר התגייסותו, וכולל בית מגורים מרוהט, ואם היתה לחייל – נוסף על החזקה בחלק מבית מגורים – זכות שימוש בכל חלק אחר בבית המגורים יחד עם אדם אחר – גם זכות שימוש זו.
”בית עסקו של חייל“ – פירושו בית עסק, או אותו חלק בו, שהיה מוחזק בידי החייל סמוך לפני התגייסותו להנהלת עסקו, מקצועו או מלאכתו, או שקנה חזקה בו למטרות האמורות לאחר התגייסותו.
”השכרת דירת חייל“ לפי סעיף 1 כוללת השכרת משנה והשכרת משנה למשנה, וכן מסירת דירה שלא בדרך שכירות לכל אדם, לרבות האדם שהשכיר את הדירה לחייל, וכוללת השכרה כאמור על ידי אחד מבני משפחתו של החייל.
The text on this page is adapted from the entry חוק הגנת החייל (דירה), תש״ט–1949 in the Open Law Book of Hebrew Wikisource, read on 1 November 2026, and is shared under the CC BY-SA 4.0 licence.