The full text of תקנות סימני סחורות, 1935, in 10 sections.

תקנות אלה תיקראנה ”תקנות סימני סחורות, 1935“.

בתקנות אלה –

”מנהל“ פירושו מנהל המכס והבלו;

”גובה המכס“ פירושו המנהל המקומי של המכס והבלו;

”פקיד מכס“ כולל את האנשים העובדים בפקידות המכס, זולת פועלים, וכל פקיד ממשלתי המשמש באותה שעה בתפקידי המכס;

”הפקודה“ פירושה פקודת סימני הסחורות, 1935.

כל הסחורות שיבואן לארץ אסור עפ״י הפקודה מחמת שהשתמשו לגביהן בסימני מסחר מזוייפים, בסימני סחורה כוזבים, או בסימנים, בשמות או בתיאורים שהנם בלתי חוקיים מטעמים אחרים, ייעצרו ע״י פקיד מכס ללא צורך במסירת הודעה תחילה, אם לאחר שבדק הפקיד את הסחורות נתגלו סימנים, תיאורים או שמות כוזבים כאלה.

(1)כל המוסר ידיעות לצורך מעצר סחורות בהתאם להוראות הפקודה חייב להגיש לגובה המכס או לפקיד הממונה על המכס של הנמל או התחנה שאליהם עתידים לייבא את הסחורה מחו״ל הודעה בכתב ובה יפרט –

(א)את מספר החבילות העומדות להתקבל, עד כמה שהדבר ידוע לו;

(ב)תיאור הסחורות לפי סימנים או פרטים אחרים שיש בהם כדי לזהות את הסחורות;

(ג)שם האניה המביאה את הסחורה, או ציון אחר או ציון מספיק של אמצעי היבוא האחרים;

(ד)פירוט האופן שבו הופר החוק ביחס לסחורות;

(ה)היום שבו עומדות הסחורות להתקבל.

(2)אותו אדם יפקיד ביד גובה המכס או ביד הפקיד האחר דלעיל סכום כסף אשר לדעת הפקיד די בו כדי לכסות כל הוצאה נוספת שיהא צורך להוציאה על הבדיקה שתהא דרושה עפ״י הודעתו.

אם משהגיעו הסחורות ונבדקו, נתברר לו לפקיד שאין נימוקים המצריכים את מעצרן, תימסרנה. אם לא נתברר לו זאת, יעצור את הסחורות בהתאם לפרוצדורה הנוהגת במעצר סחורות לאחר בדיקתן, או שידרוש ערובה ממוסר הידיעות שיחזיר למנהל ולפקידו את כל ההוצאות ודמי הנזק שהוצאו בקשר עם המעצר שנעשה לפי הידיעות שמסר ועם כל אותן הפעולות שנעשו כתוצאה מזה.

הערובה תהא –

(א)פקדון שיושלש מיד בשיעור של עשרה אחוזים משווי הסחורות, כפי שנקבע ע״י הפקיד לפי כמויות הסחורות ושווין הרשום בפקטורה, וכן

(ב)כתב התחייבות שימלאוהו בתוך ארבעה ימים מיום מתן הפקדון כדי שיעור כפל שווי הסחורות, בצירוף שני ערבים שיאושרו.

הפקדון יוחזר לאחר שימלאו את טופס כתב ההתחייבות. אין דורשים פקדון אם לפני בדיקת הסחורות נתן המודיע כתב התחייבות כדי כפל שווי הסחורות לפי ההצהרה שמסר בשבועה.

אם לא ניתן כתב התחייבות כהלכה כנדרש לעיל, לא יוסיפו לעצור את הסחורות.

ההודעה וכתב ההתחייבות הנדרשים לפי התקנות 4 ו־6 של תקנות אלה יהיו ערוכים בטפסים שבתוספת לתקנות אלה, או בטפסים אחרים, ככל אשר יורה המנהל מזמן לזמן.

הערובה שניטלה עפ״י תקנות אלה תשוחרר בזמנים הבאים, דהיינו:

(1)אם ניתנה לפני הבדיקה, ולא נעשה מעצר לאחר מכן – מיד.

(2)אם ניתנה לאחר המעצר –

(א)אם נשלמה ההחרמה מתוך שעבר הזמן או מחמת שבית המשפט פסק לבסוף להחרים את הסחורות, תשוחרר עם השלמת ההחרמה.

(ב)אם לא נשלמה ההחרמה, הרי –

(I)אם שוחררו הסחורות ע״י המנהל, ולא הוגשה תביעה משפטית לרגל ההחרמה נגד הממשלה או נגדו או נגד כל פקיד אחר, תשוחרר הערובה כתום שלושה חדשים מזמן המעצר;

(II)אם שוחררו הסחורות מחמת שנדחה המשפט שהוגש להחרמת הסחורות ולאיסורן, ולא הוגשה תביעה משפטית נגד הממשלה או נגד המנהל או נגד כל פקיד אחר לרגל המעצר, תשוחרר הערובה כתום שלושה חדשים מיום בירור התביעה;

בתנאי שלעולם לא יוחזר כתב התחייבות שניתן כערובה לפי תקנות אלה, אלא אם כן נתן הצד שנפגע מפאת מעצר הסחורות ערובה מספקת בכתב שלא הוא ולא צד אחר התובע על ידו, מכוחו או מטעמו לא יגישו כל משפט בזמן מן הזמנים נגד המנהל או נגד כל פקיד אחר על הנזקים שנגרמו ע״י מעצר.

(ג)אם בתוך המועדים דלעיל התחילו במשפט כאמור לעיל, תשוחרר הערובה לאחר גמירתו המוחלטת של המשפט, וקיום התכלית שלשמה ניתנה הערובה.

נעצרו סחורות לפי תקנות אלה –

(א)ולא הוגשה בקשה לשחרורן, בתוך ששה חדשים מיום המעצר, או

(ב)הוגשה בקשה לשחרורן, ולא קיים המבקש את אחד התנאים שהטיל המנהל עפ״י סעיף 13(1) [צ״ל: סעיף 14(1)] לפקודה בתוך תקופה של ששה חדשים מיום החלטת המנהל, מותר יהא להחרים את הסחורות העצורות בהתאם להוראות סעיף 13(1) [צ״ל: סעיף 14(1)] לפקודה.

בתפיסות שנעשו במשרד הדואר, ישתמשו בטופס ד׳ שבתוספת לתקנות אלה.