Section 6 of פקודת האריסים (הגנה), צו נישול ינתן רק במקרים ידועים.

(1)שום בית משפט או שופט או פקיד הוצאה לפועל לא יוציא פסק דין ולא יתן צו לנישול אריס חוקי שהחזיק ועבד משק לא פחות משנה אחת אלא בהתאם להוראות הבאות:–

(א)אם שלם האריס בהגיע מועד התשלום, או תוך זמן נאות כפי שתחליט מועצה, את כל דמי האריסות המגיעים ממנו על חשבון המשק, לא יוצא פסק דין או צו לנישול האריס,

1.אלא אם כן מסר בעל הקרקע הודעת עזיבה בהתאם להוראות סעיף 3,

2.ואלא אם כן הוברר לבית המשפט או לשופט או לפקיד ההוצאה לפועל –

(א)שניתן לו לאריס שטח־מחיה המאושר מטעם שר המשפטים, או

(ב)שהוכח לשר המשפטים שיש לו לאריס קרקע אחרת די הצורך להפיק ממנה את מחיתו הרגילה בעבודה שהוא רגיל אצלה,

3.ואלא אם כן הובאו לפני מועצה השאלות אם זכאי האריס החוקי לפצויים בשל הפרעה ובשל השבחות שעשה במשק, ואלא אם כן, לכשהובאו השאלות האלה לפני מועצה, החליטה המועצה על השאלות האלה וסכום הפצויים שהעריכה המועצה הושלש בידי נוטריון צבורי,

4.ואלא אם כן, מקום שעיבד אריס את משק בעליו לא פחות מחמש שנים רצופות קודם לתאריך שבו נסתיים מועד הודעת העזיבה, העריכה מועצה, נוסף על סכום פצויים שנגבה עפ״י הפסקא הקודמת, עוד סכום השוה לדמי האריסות של המשק בעד שנה אחת בממוצע, והסכום הושלש בידי נוטריון צבורי,

5.ואלא אם כן, מקום שחובת תשלום פצויים חלה עפ״י הוראות סעיף 17, העריכה המועצה סכום פצויים זה והושלש בידי נוטריון צבורי;

(ב)אם לא שלם האריס את כל דמי האריסות המגיעים ממנו בעד המשק תוך זמן נאות כפי החלטת מועצה, לא יוצא פסק דין או צו לנישול האריס,

(i)אלא אם כן הובאה לפני מועצה השאלה אם האריס החוקי זכאי לפצויים בעד השבחות שעשה במשק ואלא אם כן, לכשהובאה שאלה כזאת בפני מועצה והמועצה העריכה סכום פצויים בשל השבחות, הושלש הסכום בידי נוטריון צבורי,

(ii)ואלא אם כן, מקום שחלה חובת תשלום פצויים עפ״י הוראות סעיף 17, העריכה המועצה סכום פצויים זה והושלש בידי נוטריון צבורי,

(iii)ואלא אם כן מסר בעל הקרקע הודעת עזיבה בהתאם להוראות סעיף 3:

בתנאי ששום דבר האמור בזה לא יהא דינו כאילו בא לפגוע בהוראה בדבר נישול הכלולה בסעיף 4.

(2)בהתחשב עם הוראות סעיף 12, הרי אם ניתן פסק־דין או צו של נישול ישולם לאריס החוקי שניתן נגדו פסק־הדין או הצו כל סכום שהושלש בידי נוטריון צבורי בהתאם להוראות סעיף־קטן (1), בתנאי שנתברר לנוטריון הצבורי כי מילא האריס אחרי תנאי פסק־הדין או הצו, ואילו אם לא ניתן פסק־דין או צו כזה יושב הסכום לידי המשליש.

(3)אם ניתן פסק דין או צו לנישול אריס, חובה לשלם דמי אריסות בעד התקופה שבין התאריך בו נגמר מועד הודעת העזיבה ובין תאריך הנישול, בשיעור שהיה נוהג קודם לגמר האריסות, כאילו נמשכה האריסות עד לתאריך הנישול.