Section 173 of תקנות הטיס (הפעלת כלי טיס וכללי טיסה), התשמ״ב–1981, דרישות ציוד וסימון.

(א)לא יפעיל אדם בלון חפשי בלתי מאוייש אלא אם –

(1)הוא מצוייד לפחות בשני מיתקנים או מערכות לניתוק המיטען, הפועלים באורח בלתי תלוי האחד בשני;

(2)הוא מצוייד לפחות בשתי שיטות, מערכות, מיתקנים, או צירוף שלהם הפועלים באורח בלתי תלוי האחד בשני, להפסקת טיסת מעטפת הבלון;

(3)מעטפת הבלון מצויידת במיתקן מחזיר מכ״מ או בחומר המסוגל להחזיר הד למכ״מ קרקעי הפועל בטווח תדרים של בין 200 ל־2700 מג״ה.

המפעיל יגרום להפעלת המיתקנים האמורים בפיסקאות (1) ו־(2) כאשר תנאי מזג האויר גרועים יותר מאלה שנקבעו להפעלה לפי סימן זה, או כאשר תקלה או סיבה אחרת גורמת לכך שהמשך הפעלת הבלון מסכן תנועה אוירית אחרת או בני אדם או רכוש על פני הקרקע.

(ב)לא יפעיל אדם בלון חפשי בלתי מאוייש מתחת לגובה לחץ סטנדרטי של 60,000 רגל משקיעת השמש ועד זריחתה, אלא אם הבלון, חיבוריו ומיטענו, בין אם הם מופרדים במשך ההפעלה ובין אם לאו, מצויידים באורות שניתן לראותם ממרחק של לפחות 8 ק״מ והמנצנצים בתדירות של לפחות 40, אך לא יותר מ־100, ניצנוצים לדקה.

(ג)לא יפעיל אדם בלון חפשי בלתי מאוייש המצוייד באנטנה נגררת שדרוש כח של יותר מ־23 ק״ג כדי לקרעה בכל נקודה לאורכה, אלא אם לאנטנה מחוברות רצועות צבעוניות במרחקים שלא יעלו על 15 מטר והנראות למרחק של לפחות 1.5 ק״מ.

(ד)לא יפעיל אדם משקיעת השמש ועד זריחתה בלון חפשי בלתי מאוייש המצוייד במיתקן תלוי, למעט מצנח פתוח הצבוע בצבעים בולטים, שאורכו יותר מ־15 מטר, אלא אם המיתקן התלוי צבוע ברצועות צבע בולט או אם קשורות אליו רצועות צבעוניות הנראות למרחק של לפחות 1.5 ק״מ.