תוספת ראשונה in the text of חוק מס הכנסה (מיסוי בתנאי אינפלציה), התשמ״ב–1982.

1.תיקון: תשמ״ב, תשמ״ג, תשמ״ג־2, תשמ״ד־3

בחברה ובעמותה:

(1)סיכום הפריטים שלהלן כפי שהם רשומים במאזן החברה לתום שנת המס הקודמת ואינם תמורה במישרין או בעקיפין בעד נכסים שמכרה החברה או שירותים שסיפקה, בניכוי הפסדים כאמור בפסקה (2):

(א)הון מניות נפרע, לרבות מניות הטבה שהוקצו מתוך היוון רווחים או מתוך קרנות הון כאמור בפסקת משנה (ב), ובאגודה שיתופית – לרבות השתתפות החברים בהון האגודה בכל צורה שהיא;

(ב)קרנות הון שמקורן ברווחים, בפרמיות על מניות או במענקים שהעניקו במישרין או בעקיפין המדינה או המוסדות הלאומיים וסכום נוסף של 25% מהסכומים של מענקים כאמור שהוענקו בשל נכסים בלתי מוגנים בני־פחת, לאחר פרסומו של חוק מס הכנסה (מיסוי בתנאי אינפלציה) (תיקון מס׳ 3), התשמ״ד–1984 (להלן – תיקון מס׳ 3) וכן מענקים שהעניקו עד תום שנת המס 1982 למטרותיהם הציבוריות, מוסדות ציבור כמשמעותם בסעיף 9(2) לפקודה וקרנות הון שמקורן בשיערוך נכסים;

(ג)תקבולים על חשבון מניות שאינם נושאים ריבית, אשר עד המועד החוקי להגשת הדו״ח הוקצה כנגדם הון מניות נפרע או עד מועד מאוחר יותר שהתיר הנציב, אם הוכח להנחת דעתו שיש לכך סיבה מוצדקת, ובאגודה שיתופית – תקבולים כאמור אשר עד תום שנת המס הפכום להון האגודה;

(ד)אופציות שהנפיקה החברה וכן שטרי הון ואיגרות חוב הניתנים להמרה למניות בחברה שהנפיקה אותה חברה, אם הריבית השנתית עליהם אינה עולה על 30%;

(ה)שטרי הון ואיגרות חוב שהנפיקה החברה שאינם נסחרים בבורסה ואינם ניתנים להמרה למניות ונתקיימו בהם כל אלה:

(1)מועדי הפרעון של הקרן, כולה או חלקה, אינם לפני תום שנתיים מיום הנפקתן;

(2)הם אינם ניתנים לפדיון מוקדם ותנאיהם אינם ניתנים לשינוי;

(3)הריבית השנתית עליהם אינה עולה על 30%;

(ו)בשנת המס 1982 – הלוואה ללא ריבית שנתקבלה מאת בעל מניות של החברה שהוא יחיד או מאת חברה קשורה ועמדה ללא תנועה במשך כל שנת המס; ”חברה קשורה“ לענין זה – חברה שהיא או החברה שקיבלה את ההלוואה, מחזיקה לפחות 25% מזכויות ההצבעה בחברה האחרת במרבית ימות שנת המס, ובלבד ששתי החברות הגישו לפקיד השומה, לפני תחילת שנת המס או תוך 90 ימים מיום פרסומו של חוק זה, לפי המאוחר, בקשה שההלוואה תיחשב כהון עצמי לגבי החברה המקבלת וכנכס מוגן למי שנתן את ההלוואה; כן יראו כחברות קשורות קיבוץ ותאגיד קיבוצי כהגדרתו בתקנות מס הכנסה (מיסוי בתנאי אינפלציה) (הון עצמי ונכסים מוגנים בקיבוץ), התשמ״ג–1983;

(ז)הלוואה מהמדינה, מרשות מקומית או מהמוסדות הלאומיים, שניתנה לתקופה של יותר מ־20 שנים בריבית שנתית ששיעורה נמוך מ־30% (להלן – הלוואת מדינה) לשימושו של מקבל ההלוואה, ובלבד שהלוואה כאמור שניתנה על מנת לתיתה לאדם מסויים או לסוג מסויים של בני־אדם או למטרה מסויימת, הכל בהתאם להוראות המלווה, יראוה כהון עצמי רק בידיו של מי שקיבל אותה לשימושו, בהתאם להוראות כאמור;

(ח)רווחים ועודפים, מענקים שהעניקו המדינה או המוסדות הלאומיים וסכום נוסף של 25% מסכומים של מענקים כאמור שהוענקו בשל נכסים בלתי מוגנים בני־פחת לאחר פרסומו של תיקון מס׳ 3, מענקים שהעניקו עד תום שנת המס 1982, למטרותיהם הציבוריות, מוסדות ציבור כמשמעותם בסעיף 9(2) לפקודה שטרם הפכו להון ודמי השתתפות של אדם אחר במימון מחקר כאמור בסעיף 20א לפקודה;

(ט)עתודה להשוואת מסים, ואם סכום מס נרשם מראש לחובה (להלן – מס נדחה) בניכוי אותו סכום; עתודה כאמור יכול שתהיה בסכום חיובי ויכול שתהיה בסכום שלילי;

(י)עודף סכום העתודה לפיצויים על סכום היעודה לפיצויים, לרבות הרווחים שנצברו על היעודה; העודף כאמור יכול שיהיה בסכום חיובי ויכול שיהיה בסכום שלילי;

(יא)יתרת הפרשות בשל חובות עסקיים אבודים שלא הותרה בניכוי לענין קביעת ההכנסה החייבת, וכן יתרות הוצאות כאמור בסעיף 18(א) ו־(ה) לפקודה ובשל הפרשי שער לתושב חוץ כאמור בסעיף 17(1) לפקודה, שלא הותרו בניכוי לענין קביעת ההכנסה החייבת;

(יב)דיבידנד המוצע לחלוקה.

(2)הפסדים כפי שהם רשומים במאזן החברה לתום שנת המס הקודמת, ובאגודה שיתופית – גם סכומים שהוחזרו לחברים כפי שהם רשומים במאזן לתום שנת המס הקודמת ולא הופחתו מההון, הקרנות והעודפים.

2.תיקון: תשמ״ד־3

בקיבוץ ובמושב שיתופי וכו׳:

כפי שיקבע שר האוצר בתקנות.

3.תיקון: תשמ״ג־2, תשמ״ד־3

בשותפות:

(1)סך כל יתרות החשבונות האישיים לזכות השותפים על פי מאזן השותפות לתום שנת המס הקודמת בניכוי ערך ממוצע שנתי של משיכות השותפים, יתרה שלילית וכן יתרה לחובת פקיד השומה שלא נרשמה לחובת חשבונות השותפים בתום שנת המס הקודמת ייראו כהון עצמי שלילי; לענין זה, תשלומים על חשבון מס הכנסה של שותפים, לרבות ריבית וקנסות, ולמעט סכום שנוכה במקור מדיבידנד שקיבלה השותפות ומס שנגרע לפי סעיף 1(20)(ה), כשהם נרשמו בספרי השותפות, יהיו בגדר משיכות השותפים.

(2)מענקים שהעניקו המדינה או המוסדות הלאומיים והלוואות מדינה על פי מאזן השותפות לתום שנת המס הקודמת.

4.תיקון: תשמ״ג־2, תשמ״ד־3

ביחיד:

(1)יתרת החשבון לזכותו של בעל העסק על פי מאזן העסק לתום שנת המס הקודמת, בניכוי ערך ממוצע שנתי של משיכות אישיות, יתרה שלילית וכן יתרה לחובת פקיד השומה שלא נרשמה לחובת חשבונות בעל העסק בתום שנת המס הקודמת שייראו כהון עצמי שלילי; לענין זה, כל תשלום על חשבון מס הכנסה, לרבות ריבית וקנסות ולמעט סכום שנוכה במקור מדיבידנד שקיבל בעל העסק ומס שנגרע לפי סעיף 1(20)(ה) כשהוא נרשם בספרי העסק, יהיה בגדר משיכה אישית.

(2)מענקים שהעניקו המדינה או המוסדות הלאומיים והלוואות מדינה על פי מאזן העסק לתום שנת המס הקודמת.

5.תיקון: תשמ״ג־2, תשמ״ד־3

לענין שותפות ויחיד:

לענין סעיפים 3 ו־4 –

”משיכות“ – לרבות יתרות מזומנים בספר הקופה בסכום העולה על 10,000 שקלים במשך תקופה רצופה שאיננה קצרה מ־5 ימים, ויובאו בחשבון לענין זה היתרות הגבוהות ביותר שבכל אחד מחדשי השנה;

”ערך ממוצע שנתי של משיכות“ – סך כל היתרות בשנת המס, לחובת בעל העסק או השותפים, הגבוהות ביותר בכל אחד מחדשי השנה, מחולק במספר החדשים שבתקופת הדו״ח לאותה שנה, למעט יתרות שהיו בתחילת שנת המס והובאו בחשבון לקביעת ההון העצמי ולמעט השינויים שחלו ביתרות בתוך שנת המס, והובאו בחשבון לענין הגדלת ההון העצמי או הקטנתו, ולמעט זיכויים בחשבון בעל העסק או חשבונות השותפים, לפי הענין, שמקורם בריווח השנתי שנוצר במהלך שנת המס.

6.תיקון: תשמ״ג־2

במפעל קבע של חבר־בני־אדם תושב חוץ:

סך כל יתרות החשבון לזכותו של חבר־בני־אדם תושב חוץ, על פי מאזן מפעל הקבע לתום שנת המס הקודמת; יתרה בחובה תיחשב כהון עצמי שלילי.

1.

בתחילת כל שנת מס יופחתו מההון העצמי הסכומים המפורטים להלן שנכללו בו:

(1)כל סכום שמקורו בהשתתפותו של אדם אחר במימון מחקר כאמור בסעיף 20א לפקודה, למעט מענק שנתנה המדינה, כל עוד לא נרשם כהוצאה והופחת מההון;

(2)כל סכום או עודף אינפלציוני שנצבר לפני היום הקובע אך לא לפני שנת המס 1977, בניכוי המס ששולם בשלו, שנתקבל ממכירת נכס הון שהמוכר שכר אותו מחדש.

2.תיקון: תשמ״ג־2, תשמ״ד־3

בתחילת כל שנת מס ייווספו להון העצמי או ייגרעו ממנו, לפי הענין, סכומים כמפורט להלן, הכל כפי שנרשם בפנקסי העסק או הדו״חות של הנישום על פי סעיף 131 לפקודה:

(1)ייווסף הסכום שבו עולה ערכם של ניירות ערך סחירים בלתי מוגנים שבשנת המס לא היו לנכס מוגן לפי מחירי הבורסה בתום שנת המס הקודמת, על הערך שלהם כפי שהוא רשום במאזן העסק באותו מועד; תוצאה שלילית תיגרע מההון העצמי ואולם בשנת המס 1982 לא יחול סייג זה לגבי מי שיש לו תקופת שומה מיוחדת או שהוא מוסד כספי או מבטח או שההכנסה ממימוש ניירות ערך היתה בידיו הכנסה לפי סעיף 2(1) לפקודה אילולא הוראות סעיף 20 לחוק זה;

(2)ייגרע הסכום שבו עולה ערכם של נכסים בלתי מוגנים בני פחת כפי שהוא רשום במאזן העסק לתום שנת המס הקודמת על יתרת המחיר המקורי של כלל הנכסים הבלתי מוגנים בני־פחת, הניתנת להפחתה באותו מועד, לענין קביעת הכנסתו החייבת; תוצאה שלילית תיווסף להון העצמי;

(2א)ייגרע המחיר המקורי של נכסים בלתי מוגנים בני־פחת ושל נכסים מוגנים ששכר או השכיר הנישום ואינם רשומים בפנקסי העסק, אם הותרו לניכוי בשלהם הוצאות ריבית או פחת;

(2ב)תיווסף העלות של נכסים בלתי מוגנים בני־פחת ושל נכסים מוגנים ששכר הנישום, הרשומים בספרי העסק, אם לא הותרו לניכוי בשלהם הוצאות ריבית או פחת;

(2ג)ייגרע כל סכום שהוסף להון העצמי כשההוספה היא לערכו של נכס בלתי מוגן שאיננו בר־פחת והסכום שהוסף אינו הכנסה פטורה ולא נכלל כהכנסה לענין קביעת ההכנסה החייבת עד תום שנת המס הקודמת, ובלבד שהוראה זו לא תחול על סכום כאמור שנקבע לגביו בפרק ג׳ לחוק זה כי יופחת מההון העצמי ועל התוספת שלפי סעיפים 2(1) או 2(3) לסייגים אלה;

(2ד)ייגרע מההון העצמי כל סכום שהיווה גריעה מההון העצמי על פי סעיף 1(20)(א) או (ב) או סעיף 20(ד1) בשנות מס קודמות ולא נרשם כנכס בפנקסי העסק עד תום שנת המס הקודמת; הוראה זו לא תחול על סכומים ששולמו כמילווה שלום הגליל;

(2ה)ייגרע מההון העצמי ההפרש שבין הסכום שהוצא, כמשמעותו בסעיף 1(20)(ח), לפני היום הקובע, להשקעה בנכסים מוגנים המפורטים בסעיף 1(20)(א) ו־(ב) לבין הסכום הרשום במאזן העסק לתום שנת המס 1981 ולא נרשם עד תום שנת המס הקודמת כנכס בפנקסי העסק;

(3)ייגרע סכום שנרשם כהכנסה בפנקסי העסק, למעט סכום שהוסף לערכו של נכס מוגן או שהוא הכנסה פטורה, ולא נכלל כהכנסה לענין קביעת ההכנסה החייבת ולמעט סכום ריווח ההון ממכירת נכס בלתי מוגן שלא התחייב במס בשל הוראות סעיף 96 לפקודה עד תום שנת המס הקודמת כתוצאה משיטת הדיווח או מכל סיבה אחרת, ובלבד שהוראה זו לא תחול על הכנסה כאמור שנקבע לגביה בפרק ג׳ לחוק זה כי תופחת מההון העצמי; לענין זה, ”הכנסה בפנקסי העסק“ – לרבות כל סכום שנרשם כהכנסה למרות שאינו הכנסה לפי סעיף 1 לפקודה;

(3א)בחבר־בני־אדם יופחת ההפרש שבין סכום המס המתחייב על פי שומותיו, החל משומתו לשנת המס 1980 עד לשומתו לשנת המס הקודמת, לבין סכום ההפרשות למסים שנרשמו בפנקסי העסק כהוצאה והופחתו מההון העצמי בשנים האמורות, ויחולו לגבי ההפרש האמור הוראות פסקאות משנה (א) עד (ד) שלהלן ואילו הפרש שלילי הנובע משומות לשנות המס החל בשנת המס 1982 ייווסף להון העצמי:

(א)ייווסף לו אותו חלק מההפרשה למס שנרשמה בפנקסי העסק, שהגדיל את העתודה להשוואת מסים או שהקטין את סכום המס הנדחה;

(ב)ייגרע ממנו אותו סכום שהקטין את ההפרשה למס שנרשמה בפנקסי העסק, שהקטין את העתודה להשוואת מסים או שהגדיל את סכום המס הנדחה;

(ג)ייווסף לו סכום המס החל על דיבידנד שחולק ונכלל בהפרשה למס בפנקסי העסק;

(ד)ייווסף לו סכום מס שנוסף לשומה לפי סעיף 145(א)(1) לפקודה מכוח שומה שנעשתה בשנת המס 1980 או לאחריה והמתייחסת לשנות המס שעד שנת 1979; סכומי מס שהופחתו בשומה כאמור, ייגרעו מההפרש האמור;

(ה)(נמחקה);

(3ב)ייווסף להון העצמי הפרש שלילי כמשמעותו בפסקה (3א) ובכפוף לפסקאות (א) עד (ד) שבה, הנובע משומה לשנת המס 1981, בגובה סכום המס שהנישום הופטר מתשלומו בשל הניכוי על פי חוק מס הכנסה (ניכויים מיוחדים בשל אינפלציה) (הוראת שעה ותיקוני חוק), התשמ״ב–1982, ובלבד שההפרש האמור עולה על סכום המס שהנישום הופטר מתשלומו כאמור;

(3ג)לענין פסקאות (3א) ו־(3ב) –

”שומה“ – שומה לפי סעיף 145(א)(1) לפקודה או שומה או צו לשנים האמורות, שביום הגשת הדו״ח לשנת המס שלגביה מוגש הדו״ח לא היו ניתנים עוד להשגה או לערעור;

”הפרשה למס“ – הפרשה למס הכנסה ולמס שבח, למעט ריבית וקנסות בשל חוב מס;

(4)לענין קביעת ההון העצמי החל משנת המס 1983, יחולו הוראות שלהלן בקשר לפעולות שנעשו לאחר היום הקובע:

(א)ייגרע סכום ההוצאות שלא נרשם כהוצאה בפנקסי העסק עד תום שנת המס הקודמת והותר בניכוי לענין קביעת ההכנסה החייבת למעט הוצאות פחת והוצאות שנזקפו בפנקסי העסק לערכם של נכסים מוגנים או לערכם של נכסים בלתי מוגנים בני־פחת; הוראה זו לא תחול על הניכויים על פי חוק זה ועל הוצאות לרכישת ביטוחי חיים בידי מבטח שחלה עליהן הוראת סעיף 12(1)(א);

(ב)ייווסף סכום שנרשם בפנקסים כהוצאה, אך לא הוצא בפועל ולא הותר בניכוי לענין קביעת ההכנסה החייבת עד תום שנת המס הקודמת, למעט כל אחד מאלה: הוצאות ריבית שקוזז כנגדה סכום מוסף, הוצאות פחת, ניכוי או הפחתה של סכום המתייחס לנכס מוגן, והוצאות שהוראות סעיף 1(1)(י) ו־(יא) לחלק הון עצמי מתייחסות אליהן;

(ג)ייווסף סכום ההכנסות שחוייבו במס ולא נרשמו בפנקסי העסק כהכנסה עד תום שנת המס הקודמת למעט הכנסות המתחייבות במס מכוח חוק זה;

(ד)ייווסף סכום שסעיף 2(4)(ב) לסייגים אלה אינו דן בו, שנרשם בפנקסי העסק כהוצאה או נזקף לערכו של נכס מוגן ולא הותר בניכוי לענין קביעת ההכנסה החייבת עד תום שנת המס הקודמת לפי הוראות סעיף 18(ד) לפקודה פחות הסכום המותר בניכוי לפי סעיף 21 לחוק זה.

3.

מי שהתחיל את עסקו בתוך שנת המס יראו את ההון העצמי שלו לתום שנת המס הקודמת כאילו הוא אפס ויחולו לגביו ההוראות המתייחסות לתוספת להון העצמי ולגריעה מההון העצמי.

4.תיקון: תשמ״ג־2

הסייגים לקביעת ההון העצמי שבסעיפים 1 עד 3 יחולו רק בהעדר הוראה מפורשת אחרת בחוק זה לגבי אותו מקרה.

תיקון: תשמ״ג־2, תשמ״ד־3

סיכום הפריטים שלהלן כפי שהם רשומים במאזן העסק לתום שנת המס הקודמת:

(1)מילוות חובה, פקדונות על פי תכניות חסכון שהם מילוות מועדפים, פקדונות בקופת גמל שאינם יעודה לפיצויים, פקדונות במטבע חוץ שהפרשי השער עליהם פטורים ממס וכן ניירות ערך נסחרים בבורסה שהוראות סעיף 20(ג) ו־(ד) לחוק זה חלות עליהם;

(2)ניירות ערך שאינם נסחרים בבורסה והשקעה באגודה שיתופית ובשותפות, למעט איגרות חוב ושטרי הון שאינם נסחרים בבורסה כשהם בידי מוסד כספי או מבטח ואינם הון עצמי בידי המנפיק;

(3)כלי שיט, כלי טיס – למעט מטוס ריסוס – וכלי רכב, למעט כלי רכב אצל נישום זכאי העוסק בהשכרת כלי רכב שהוראות סעיף 13(1) לחוק זה חלות עליהם, והכל כשאינם בידי מי שההכנסה ממכירתם היא הכנסה לפי סעיף 2(1) לפקודה;

(4)מקרקעין, למעט –

(א)השקעה בנטיעות, בחממות, בבארות, במאגרי מים, בצינורות תת־קרקעיים ובסככות – בחקלאות;

(ב)הוצאות בניה בבנינים שהם מלאי עסקי ואינן הוצאות כמפורט להלן:

(1)הוצאות בניה בבנינים שהיו לנכס מוגן בתחילת שנת המס;

(2)הוצאות בניה בבנינים שחל עליהם חוק לעידוד השכרת דירות, פרט לאותו חלק מסכום ההוצאות האמורות שהושקע בחלק הבנין שחלה לגביו הטבה לפי סעיף 3 לחוק האמור;

(5)מוניטין, דמי מפתח, דמי פינוי והוצאות דחויות שאינן מותרות בניכוי;

(6)הוצאות למחקר כאמור בסעיף 20א לפקודה שנתקיימה לגביהן אחת משתי אלה;

(1)ניכויין לא הותר על פי סעיף 20א(א)(3) לפקודה;

(2)ניכויין הותר לפני היום הקובע;

(7)כל סכום שהוצא לפני היום הקובע, הותר בניכוי ונרשם בפנקסי העסק כנכס, ואינו כלול בתוספת זו, או שלא הופחת מההון העצמי מכוח הסייגים לקביעת ההון העצמי;

(8)סכומים שהוצאו על חשבון רכישתם של נכסים מוגנים;

(9)הלוואה שניתנה לחברה מאת בעלי מניותיה או מאת חברה קשורה כמשמעותה בסעיף 1(1)(ו) לחלק הון עצמי שבתוספת הראשונה והיא הון עצמי בידי החברה המקבלת;

(10)כל נכס אחר שהריווח ממכירתו או ממימושו או ההכנסה ממנו, פטורים ממס על פי כל דין, בין משום שהפטור מתייחס לסוג הנכס ובין משום שהוא מתייחס לבעל הנכס וכן זהב, אבנים יקרות, חפצי אמנות ופוליסות לביטוח חיים – שהם נכסי הון וכן מס ששילם ביתר נישום שהוא חבר־בני־אדם שאינו חייב במס לפי סעיף 2(1) לפקודה בשל ריבית, כשהיתר הוא ביחס למס המגיע על פי שומה לפי סעיף 145(א)(1) לפקודה או על פי שומה או צו, שביום הגשת הדו״ח לשנת המס שלגביה מוגש הדו״ח לא היו ניתנים עוד להשגה או לערעור, לפי הענין.