Section 94א of תקנות הטיס (נוהלי תיעוד כלי טיס וחלקיהם), התשל״ז–1977, תעודת כושר טיסה למטוס זעיר.

(א)המנהל רשאי ליתן למבקש תעודת כושר טיסה למטוס זעיר בשל כלי טיס שניתנה עליו תעודת סוג באותה קטגוריה, אם המנהל בדק ומצא כי המטוס הזעיר כשיר לפעולה בטוחה.

(ב)המנהל רשאי ליתן למבקש לגבי כלי טיס מיובא תעודת כושר טיסה למטוס זעיר ראשונה אם התקיימו כל אלה:

(1)ניתנה עליו תעודת סוג לפי תקנות 9א או 13;

(2)הרשות המוסמכת במדינה שבה כלי הטיס רשום או היה רשום לאחרונה אישרה, באמצעות תעודת כושר טיסה לייצוא או מסמך מקביל לתעודת כושר טיסה לייצוא שאישר המנהל, כי כלי הטיס תואם את תעודת הסוג והוא במצב כשיר לפעולה בטוחה;

(3)המנהל מצא כי כלי הטיס מתאים לתכן הסוג והוא במצב כשיר להפעלה בטוחה.

(ב1)המנהל רשאי ליתן תעודת כושר טיסה למטוס זעיר, אם נתקיימו בו כל אלה:

(1)בעל המטוס הזעיר הגיש למנהל את כל המסמכים הדרושים להוכחה כי המטוס הזעיר שלגביו מבוקשת התעודה עונה על הדרישות הטכניות המפורטות להלן:

(א)משקל ההמראה המרבי שלו –

(1)אינו עולה על 1,320 ליברות (600 ק״ג) אם הוא מיועד להמראה ונחיתה על פני היבשה;

(2)אינו עולה על 1,430 ליברות (650 ק״ג) אם הוא מיועד להמראה ונחיתה על פני מים;

(ב)מהירותו המרבית בטיסה אופקית עם כוח מנוע מרבי לטיסה ממושכת (Vh) בתנאים אטמוספריים סטנדרטיים בגובה פני הים, אינה עולה על 120 קשר (Cas) (138 מי״ש);

(ג)מהירות ההזדקרות שלו (Vs1) במשקל ההמראה המרבי ובמרכז הכובד הקריטי ביותר, אינה עולה על 45 קשר (Cas) (51 מי״ש);

(ד)הוא תוכנן לשאת לא יותר משני בני אדם לרבות הטייס;

(ה)הוא בעל מנוע בוכנה יחיד;

(ו)הוא בעל מדחף פסיעה קבועה או מתכוונת על פני הקרקע;

(ז)אם הוא בנוי עם תא טייס – תא הטייס שלו אינו מדוחס;

(ח)אם הוא אינו מיועד להמראה ונחיתה על פני מים – הוא בעל כן־נסע שאינו מתקפל;

(2)יצרן המטוס הזעיר הוא בעל אישור בתוקף מאת ה־FAA לייצר כלי טיס על פי התקן המוסכם;

(3)אם כלי הטיס יוצר מחוץ לישראל –

(א)הוא יוצר במדינה שיש לה הסכם כושר אווירי דו־צדדי עם ישראל או הסכם דומה אחר, או שכשירותו האווירית אושרה בידי מדינה כאמור;

(ב)בעליו הוכיח למנהל כי כלי הטיס כשיר לקבל תעודת כושר טיסה במדינת הייצור שלו;

(4)בעל המטוס הזעיר הגיש למנהל –

(א)הצהרה מאת יצרן המטוס הזעיר המאשרת כי הוא נבנה בהתאם לתקן המוסכם ואת התאמתו לדרישות כללי כושר אווירי, הכוללת את כל אלה:

(1)זיהוי כלי הטיס על פי הסוג והדגם, מספרו הסידורי, מינו, מועד ייצורו והתקן המוסכם שבהתאם אליו נבנה (להלן – התקן המוסכם המסוים);

(2)הצהרה כי כלי הטיס ממלא אחר תנאי התקן המוסכם המסוים;

(3)הצהרה כי כלי הטיס מתאים לנתוני התכנון של היצרן, על פי מערכת אבטחת האיכות של היצרן, העומדת בתקן המוסכם המסוים;

(4)הצהרה כי היצרן יעמיד לרשות כל המעוניין את המסמכים האלה, המתאימים לתקן המוסכם המסוים:

(א)הוראות ההפעלה של כלי הטיס;

(ב)נוהלי התחזוקה והביקורת של כלי הטיס;

(ג)נוהלי הדרכת הטיסה בכלי הטיס;

(5)הצהרה כי היצרן ינטר בעיות בטיחות טיסה ויתקנן באמצעות הפצת הוראות בטיחות לבעלי כלי הטיס שהוא ייצר, וקיום מערכת כשירות אווירית מתמשכת העומדת בתקן המוסכם המסוים;

(6)הצהרה כי היצרן יעניק גישה בלתי מוגבלת למיתקניו למנהל או למי שהוא הסמיך לעניין זה, לצורך בדיקה כי מתקיימים התנאים למתן תעודת כושר טיסה למטוס זעיר לפי תקנת משנה זו;

(7)הצהרה כי היצרן, בהתאם לנוהל מבחן קבלה לייצור (Production Acceptance Test Procedure) העומד בתקן המוסכם המסוים –

(א)ביצע לכלי הטיס ניסויי קרקע וטיסה;

(ב)מצא כי ביצועי כלי הטיס מספקים;

(ג)החליט כי כלי הטיס במצב המתאים להפעלה בטוחה;

(ב)הוראות יצרן באשר להפעלת כלי הטיס, לנוהלי התחזוקה והביקורת של כלי הטיס, ולהדרכת טיסה בכלי הטיס;

(5)המנהל בדק ומצא כי המטוס הזעיר כשיר להפעלה בטוחה.

(ג)המנהל רשאי לקבוע בתעודת כושר טיסה למטוס זעיר הגבלות ותנאי תפעול מיוחדים, הדרושים, לדעתו, לפעולתו הבטוחה.

(ד)בתקנה זו –

”מי״ש“ – מייל יבשתי לשעה;

”FAA“ – מינהל התעופה הפדרלי האמריקני;

”התקן המוסכם“ (Consensus Standard) – תקן של האגודה האמריקנית לבדיקות וחומרים (ASTM – American Society for Testing and Materials) שמספרו F 2245–04, לתיכון כלי טיס וביצועיו, לציוד הנדרש בו, למערכות אבטחת איכות של יצרנו, לנוהלי בדיקות קבלה למוצרים, להוראות הפעלה, לנוהלי אחזקה ופיקוח, לזיהוי ותיעוד לתיקונים ושינויים גדולים בתכן כמשמעותם בתקנה 34(א)(2), ולנהלים לשמירה על כשירות אווירית מתמשכת, כפי שעודכן מזמן לזמן, שאישר המנהל ועותק ממנו מופקד לעיון הציבור במשרד המנהל; הודעה על הפקדה כאמור תפורסם באתר האינטרנט של רשות התעופה האזרחית במשרד התחבורה והבטיחות בדרכים.