Regulations1935The binding text is the one the official gazette published, listed under the publications.
Section 2 of תקנות בריאות העם (רמת האיכות (סטנדרד) של צרכי אוכל), 1935, פירוש.
2. פירוש
תיקון: 1937, 1937-2, 1939-3, 1941, 1943, 1943-2
(1)בתקנות אלה יהיו למונחים הבאים הפירושים דלקמן:
”גבינה“ פירושה החומר שנוהגין לכנותו בשם גבינה ואין בו כל שומן, זולת שומן הבא מן החלב;
”גבינת מרגרינה“, פירושה כל חומר, בין שהוא מורכב ובין שאינו מורכב שהוכן מתוך חיקוי הגבינה, והמכיל שומן שלא נתקבל מן החלב;
”גלוקוס“ (”גלוקוזה“) או ”עסיס גלוקוס“ (”עסיס גלוקוזה“) פירושו היסודות המתקבלים מן ההידרוליסיס (הפרדת המים) או ההידרוליסיס החלקי של עמילן בריא;
”דבש“ פירושו הפרשת הצוף והנופת של צמחים הנאסף, משתנה ונאצר בחלות דבש ע״י דבורי־דבש, בלי תוספת של כל צבע, נותן טעם או חומר אחר;
”וויסקי“ פירושו משקה המתקבל ע״י זקוק מתוך בליל של גרעיני תבואות שסוכר ע״י תמיסת לתת;
”חומץ“ פירושו אחד מהמינים דלקמן, ולא מין אחר זולתם:
(א)חומץ תפוחים או חומץ מיץ תפוחים, כלומר התוצרת הנעשית ע״י תסיסה אלכוהולית וע״י תסיסות חמיצות של עסיס התפוחים שלאח״כ, או
(ב)חומץ מזוקק, כלומר, הזקוק של מיני חומץ שונים שפורטו בזה; או
(ג)חומץ פירות, כלומר, התוצרת הנעשית ע״י תסיסה אלכוהולית וע״י תסיסות חמיצות שלאחר כך של עסיס פירות, זולת תפוחים או ענבים, או
(ד)חומץ גלוקוזה, כלומר, התוצרת הנעשית ע״י תסיסות אלכוהוליות וע״י תסיסות חמיצות שלאחר כך של תמיסות עמילן, סוכר או גלוקוזה, או
(ה)חומץ הדבש, כלומר, התוצרת הנעשית ע״י תסיסה אלכוהולית וע״י תסיסות חמיצות שלאחר כך של תמיסת דבש, או
(ו)חומץ הלתת, כלומר, התוצרת הנעשית ע״י תסיסה אלכוהולית וע״י תסיסות חמיצות שלאחר כך של מזיגות לתת שעורים ושל מיני תבואה (או של מיני תבואה) שהעמילן שלהם נהפך ללתת, או
(ז)חומץ הספירט או חומץ האלכוהול, כלומר, התוצרת הנעשית ע״י התסיסה החמיצה של אלכוהול מזוג מזוקק, או
(ח)חומץ הסוכר, דהיינו היסוד שנעשה ע״י תסיסה אלכוהולית ותסיסות חומץ אחרות של תמיסות הסוכר, המיץ או מיץ המזקק, או
(ט)חומץ היין, דהיינו היסוד המתקבל מתסיסות אלכוהוליות או תסיסות החימוץ שלאחריהן של מיץ הענבים;
”חלב מיובש“ פירושו חלב, מקצתו קפוא או חלב קפוא אשר רוכז אם בצורת אבקה או בצורת מקפא ע״י סילוק המים, לרבות כל אבקה או מקפא שלא פחות משבעים אחוזים שבהם הם חלב מיובש;
”חלב מפוסטר“ פירושו חלב שהחזיקוהו למצער שלושים רגע בטמפרטורה של לא פחות ממאה ארבעים וחמש מעלות פאהרנהייט (ששים ושלוש מעלות סנטיגרד) ולא יותר ממאה וחמשים מעלות פאהרנהייט (ששים וחמש מעלות וחצי המעלה סנטיגרד), ומיד לאח״כ ציננוהו לטמפרטורה של לא יותר מחמשים מעלות פאהרנהייט (עשר מעלות סנטיגרד);
”חלב משומר“ פירושו חלב או חלב נטול שמנת (רזה) שרוכז ע״י שסילקו הימנו חלק ממימיו, בין בתוספת סוכר ובין בלא תוספת סוכר, אך אין הוא כולל את המיצרך שנוהגין לכנותו ”חלב מיובש“ או ”אבקת חלב“;
”חלב נטול שמנת“ פירושו חלב נטול שמנת שהוציאו את שמנתו ביד או במכונה;
”חמאה“ פירושה החומר שנוהגים לכנותו בשם חמאה, הנעשה רק משמנת או חלב או משניהם כאחד בין בתוספת מלח ובין ללא תוספת מלח;
”לחם“ פירושו המיצרך המתקבל ע״י אפית קמח בלתי מעורב בחמרים אחרים פרט למים, מלח ושמרים;
”מרגרינה“ פירושה כל מיצרך מזון הדומה לחמאה אך אינו חמאה אמתית כמוגדר בתקנות אלה;
”סוכר“ פירושו היסוד המכונה בכימיה ”סוקרוזה“ או ”סכרוסה“ לרבות קנה הסוכר וסלק הסוכר;
”סמנה“ פירושו אותו שומן החמאה שנוהגים לכנותו בישראל בשם ”סמנה“;
”פירות משומרים“ פירושם כל פרי בריא או חומר־פרי ששומר אם בדרך ייבוש או בדרך טבילה בעסיס הפרי או במים או במיץ או בדרך ייבוש בגאז של דו־חומצן הגפרית;
”פקטין“ פירושו חומר מקריש המצוי בפירות;
”קמח“ פירושו קמח חטה או קמח של דגנים אחרים;
”קפה“ פירושו זרעי ”הקפה ערביקה“ או ”קפה ליבריקה“ [במקור: ”קפה לויבריקה“] או ”קפה רובוסטה“;
”קפה טחון“ פירושו קלי זרעי הקפה ערביקה או קפה ליבריקה [צ״ל: או ”קפה רובוסטה“] שכתשוהו או טחנוהו או שהכינוהו בדרך אחרת כדי לעשותו ראוי להכנת משקה או לנזיד;
”ריבה“ פירושה יסוד המתקבל מהרתחת איזה מין פרי או פירות בסוכר לרבות שימורי פירות ומרמלאדה;
”שומן מאכל“ פירושו כל שומן המיועד למאכל אדם ושאינו חמאה, מרגרינה או סמנה, והמונח כולל כל שמנים ושומנים מוקשים ותחליף של סמנה;
”שמן הראוי לאכילה“ (”שמן מאכל“) פירושו כל שמן שנוהגין להכיר בו כצורך – אוכל בריא להנאה, לרבות שמן זית ושמן שומשומין (סירג׳);
”שמן זית“ פירושו השמן המתקבל מן הפרי הבשל הטוב של עץ הזית הגדל בידי אדם;
”שמן שומשומין“ פירושו השמן המתקבל מזרעי צמח השומשום;
”שמנה“ (”שמנת“) פירושה אותו חלק מן החלב שבו נעשה רובו של שומן החלב מרוכז, אם מפאת שהייה ואם ע״י פעולת הפרדה מיכאנית.
(2)כל מקום בתקנות אלה שבו מוזכר איזה צורך אוכל מסויים, דינו כאילו כולל צורך אוכל אחר שבעצם הוא מזדהה עם אותו צורך אוכל שהוזכר ואפשר להשתמש בו לאותה מטרה.
(3)כל תקנה מן התקנות האלה בענין סימון צרכי אוכל מסויימים בפתקאות הריהו באה להוסיף על התקנות הכלליות לבריאות העם (סימון צרכי אוכל בפתקאות), ולא לגרוע מהן.
(4)המונח ”אחוזים למאה“ שבתקנות אלה פירושו מכסת האחוזים לפי המשקל, אלא אם פורש ההיפך.
The text on this page is adapted from the entry תקנות בריאות העם (רמת האיכות (סטנדרד) של צרכי אוכל), 1935 in the Open Law Book of Hebrew Wikisource, read on 1 November 2026, and is shared under the CC BY-SA 4.0 licence.