Section 9 of תקנות בתי המשפט השבטיים, 1937, הפרוצידורה תהיה לפי מנהג המקום.

(1)הפרוצדורה בבית משפט שבטי תהא נוהגת לפי מנהג המקום ובית המשפט או כל חבר מחבריו רשאי להעביר לקצין המחוז כל נקודה שתתעורר בקשר עם הפרוצידורה והוא יחליט עליה.

(2)בכל משא ומתן בפני בית משפט שבטי, אם אחד הצדדים או אחד העדים מציע לתת עדות בשבועה או בהן צדק בצורה הנחשבת בין בני שבטו כמחייבת ואינה מתנגדת לצדק או ליושר, או אם הוא מקבל עליו התחייבות על פי שבועה או הן צדק של הצד השני במשפט או של עד במשפט, רשאי בית המשפט לצוות שאותה שבועה או אותו הן צדק יהיו נמסרים, ורשאי למלא את ידו של כל אדם ע״י צו בכתב להשביע באותה צורה ובאותו מקום שידרשו הצדדים.

העדות שניתנה בצורה זו תחשב הוכחה כנגד האדם שקבל עליו התחייבות.

רשאי הצד במשפט או העד לסרב להשבע או למסור הן צדק כפי שהוצע לו אך במקרה זה ירשום בית המשפט את סירובו בצירוף כל סבה שתנתן על ידו, ויסיק מתוך הסירוב כל מסקנה שהוא חושב לנכון.

(3)בכל משפט פלילי רשאי בית המשפט השבטי, בהחליטו אם להטיל עונש על עבירה או בהחליטו על מהות העונש, להתחשב בכל פיצוי שניתן או הוסכם שינתן על ידי העבריין לצדדים הנפגעים.

(4)אסור לעורך דין להופיע בשמו של כל צד בפני בית המשפט השבטי.