Section 9 of תקנות צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים) (הובלת בהמות), התשס״ו–2006, איסוף בהמות הטענתן הובלתן ופריקתן.

(החל מיום 16.4.2028):

(א)בעת איסוף בהמות לצורך הטענתן על הרכב, הובלתן ופריקתן –

(1)לא יטעין אדם בהמה ברכב, אלא אם כן תא ההובלה שבו היא הוטענה, מואר;

(2)לא ישליך אדם בהמה;

(3)לא יכה אדם בהמה ולא יחשמל אותה במאיץ חשמלי;

(4)לא ירים או יגרור אדם בהמה על ידי אחיזה בראשה, בקרניה, בזנבה, בגפיה או בפרוותה;

(5)לא ידחוף אדם בהמה ולא יגרור אותה באמצעים מכניים;

(6)לא יתלה אדם בהמה באוויר;

(7)לא יקשור אדם בהמה לצורך הובלתה באופן העלול לפגוע בגופה או בריאותה;

(8)לא יסגור אדם דלת תא הובלה באופן הפוגע בגוף הבהמה.

(א1)על אף האמור בתקנת משנה (א)(3), לא יישא אדם באחריות פלילית בשל הכאה או חשמול של בקר במהלך הטענתו על הרכב ופריקתו ממנו, אם בידו תעודת משגיח בתוקף והתקיימו כל אלה:

(1)הם היו נחוצים בנסיבות העניין;

(2)הם נעשו באופן סביר בנסיבות העניין;

(3)היה לבהמה מקום להתקדם אליו והיא אינה מתקדמת;

(4)משקל הבקר עולה על 250 ק״ג;

(5)הם התבצעו בשרירי החלק האחורי של הבהמה;

(6)אם בוצע שימוש במאיץ חשמלי – משך מכת החשמל לא עלה על שנייה אחת;

(7)הבהמה לא הוכתה ולא נעשה עליה שימוש במאיץ חשמלי יותר מפעמיים במהלך אותו אירוע.

(ב)הוראות תקנת משנה (א)(5) ו־(6) לא יחולו לענין הטענה או פריקה של בהמה באמצעים מכניים המתאימים לסוגה ובלבד שניתן לכך מראש ובכתב אישור של רופא וטרינר, שפורטו בו האמצעים המכניים, הנסיבות והנימוקים לאישור השימוש בהם.

(ג)בלי לגרוע מהוראות תקנת משנה (א), לא יעשה אדם התופס בהמה לשם הובלתה, מטעין אותה ברכב, או פורק אותה ממנו, דבר שיש אפשרות ממשית שיגרום לה עקה חמורה.