Section 8 of חוק מס עזבון, תש״ט–1949, גביית המס.

(א)המנהל רשאי לגבות את מס העזבון –

(1)ממנהל העזבון או מהמחזיק בנכסי העזבון – למעט מיורש – עד שוויים של נכסי העזבון שבידם אותה שעה;

(2)מיורש – בסכום השווה לחלקו במס העזבון אך לא יותר משווי נכסי העזבון שבידו אותה שעה; היו בידו נכסי עזבון בשווי העולה על חלקו ביתרת העזבון, יהא המנהל רשאי לגבות את עודף המס מעודף הנכסים שבידו;

לענין זה, ”נכסי עזבון שבידו אותה שעה“ – לרבות נכסים שהיו בידו והעבירם לאחר בניגוד להוראת סעיף 10.

(ב)חלקו של יורש במס העזבון יהא חלק יחסי מסך כל מס העזבון, כיחס חלקו ביתרה לסך כל חלקי היורשים ביתרה.

בסעיף זה –

”חלק ביתרה“ – חלקו של יורש ביתרה המוגדלת לפי חלקו בנכסי העזבון פחות הניכוי האישי שניתן בשלו, ולענין זה לא יובא בחשבון חלקו של יורש שהניכוי האישי שניתן בשלו עלה על חלקו ביתרה המוגדלת;

”יתרה מוגדלת“ – יתרת העזבון בתוספת סך כל הניכויים שהותרו לפי סעיף 2ג.