Skip to main content

Regulations2012

Section 33 of תקנות המשטרה (סדרי דין בדיון משמעתי), התשע״ב–2012, עיון בחומר החקירה.

This section is in פרק ב׳: בית דין למשמעת / סימן א׳: האישום

33. עיון בחומר החקירה

תיקון: תשע״ו

(א)הוגש כתב אישום, רשאים הנאשם וסניגורו, וכן אדם שהסניגור הסמיכו לכך, או בהסכמת התובע – אדם שהנאשם הסמיכו לכך, לעיין בכל זמן סביר בחומר החקירה וכן ברשימת כל החומר הנוגע לאישום שאספה או שרשמה הרשות החוקרת, המצוי בידי התובע ולהעתיקו.

(ב)נאשם רשאי לבקש מבית הדין למשמעת להורות לתובע להתיר לו לעיין בחומר, שלטענתו הוא חומר חקירה אשר לא הועמד לעיונו.

(ג)בקשה לפי תקנת משנה (ב) תידון לפני שופט אחד ובמידת האפשר תובא לפני שופט שאינו דן באישום.

(ד)בעת הדיון בבקשה יעמיד התובע את החומר שבמחלוקת לעיונו של בית הדין למשמעת בלבד.

(ה)על החלטת בית הדין למשמעת לפי תקנה זו ניתן לערור לפני בית הדין לערעורים שידון בערר בשופט אחד; הערר יוגש בתוך 30 ימים מיום שניתנה החלטת בית הדין למשמעת, ואולם בית הדין למשמעת רשאי להאריך את המועד להגשת הערר מטעמים שיירשמו.

The whole textThe contents of the text

The text on this page is adapted from the entry ⁨תקנות המשטרה (סדרי דין בדיון משמעתי), התשע״ב–2012⁩ in the Open Law Book of Hebrew Wikisource, read on 1 November 2026, and is shared under the CC BY-SA 4.0 licence.

Keep exploring