Section 203 of חוק השיפוט הצבאי, תשט״ו–1955, דיון לפני דן יחיד בבית דין צבאי מחוזי.

(א)על אף הוראות סעיפים 201 ו־202, בית דין צבאי מחוזי ידון בעבירות המפורטות להלן, בשופט צבאי־משפטי אחד:

(1)עבירה לפי סעיפים 94, 94א, 121 ו־127א;

(2)עבירה של החזקת סם מסוכן או שימוש בו לצריכה עצמית, בלא היתר, לפי סעיף 7(ג) סיפה לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל״ג–1973 (בסעיף זה – פקודת הסמים המסוכנים), ועבירה של החזקת כלים המשמשים לצריכה עצמית של סם מסוכן או להכנת סם מסוכן לצריכה עצמית, בלא היתר, לפי סעיף 10 סיפה לפקודה האמורה;

(3)עבירה לפי סעיפים 129, 130 או 133 בשל אחד מאלה:

(א)היעדרות של חייל מן השירות או מהמקום שהוא חייב כדין להימצא בו, שלא ברשות, כאמור בסעיף 94;

(ב)איבוד קשר עם היחידה, כאמור בסעיף 94א;

(ג)בריחה ממשמורת, כאמור בסעיף 121;

(ד)סירוב להיבדק לשם גילוי שימוש בסמים מסוכנים, כאמור בסעיף 127א;

(ה)החזקת סם מסוגן או שימוש בו לצריכה עצמית, בלא היתר, או החזקת כלים המשמשים לצריכה עצמית של סם מסוכן או להכנת סם מסוכן לצריכה עצמית, בלא היתר, כאמור בסעיפים 7(ג) סיפה ו־10 סיפה, לפקודת הסמים המסוכנים;

(ו)החזקת חומר משכר, מכירתו, שימוש בו או הכנסתו למחנה צבאי, בניגוד לפקודות הצבא; בפסקת משנה זו, ”חומר משכר“ – כהגדרתו בפקודות הצבא.

(ב)שופט צבאי־משפטאי שדן בעבירה לפי הוראות סעיף קטן (א) לא יטיל, בשל אותה עבירה, עונש מאסר לריצוי בפועל העולה שנה.

(ג)על אף הוראות סעיף קטן (א), בית דין צבאי מחוזי ידון בעבירה המנויה באותו סעיף קטן, במותב שיורכב לפי סעיפים 201 ו־202, באחד מאלה:

(1)נשיא בית הדין או סגנו החליט, ביוזמתו או לבקשת הנאשם או תובע צבאי, כי יש לקיים את הדיון במותב כאמור;

(2)הפרקליט הצבאי הראשי הודיע לנשיא בית הדין כי הוא סבור שיש צורך לקיים את הדיון לפני מותב כאמור.