Skip to main content

Law1955

Section 412ה of חוק השיפוט הצבאי, תשט״ו–1955, דיון שלא בפני הנאשם.

This section is in חלק ה׳ – הליכי שפיטה / פרק רביעי: הליכי דין מיוחדים / סימן ג׳ – הליכים בבית דין צבאי לתעבורה

412ה. דיון שלא בפני הנאשם

תיקון: תשל״ה

(א)בית הדין רשאי לדון נאשם שלא בפניו, אם הנאשם לא התייצב למשפט ובית הדין סבור כי הוזמן כדין וכי אין צידוק לאי־התייצבותו, או אם ביקש הנאשם בכתב לקיים את הדיון שלא בפניו; אולם לא יטיל בית הדין על נאשם כאמור עונש מחבוש בפועל או מאסר בפועל לתקופה של יותר משבועיים או הורדה בדרגה.

(ב)ניתן פסק דין מרשיע שלא בפני הנאשם, רשאי בית הדין לבטלו ולדון את הנאשם שנית על פי אותו כתב אישום, אם הגיש הנאשם בקשה מנומקת לכך תוך חמישה עשר יום מיום שנמסרה לו הודעה על פסק הדין; הוראה זו לא תחול אם הדיון התקיים שלא בפני הנאשם על פי בקשתו.

The whole textThe contents of the text

The text on this page is adapted from the entry ⁨חוק השיפוט הצבאי, תשט״ו–1955⁩ in the Open Law Book of Hebrew Wikisource, read on 1 November 2026, and is shared under the CC BY-SA 4.0 licence.

Keep exploring