Law1955The binding text is the one the official gazette published, listed under the publications.
Section 6 of חוק השיפוט הצבאי, תשט״ו–1955, תחולת החוק על מי שחדל מהיות חייל.
This section is in חלק א׳ – עקרונות כלליים / פרק שני: תחולת החוק
6. תחולת החוק על מי שחדל מהיות חייל
תיקון: תשל״ח־2, תשנ״ג, תשנ״ח־2
(א)אדם שעבר עבירה בהיותו חייל ולאחר ביצוע העבירה חדל, לחלוטין או לשעה, מהיות חייל, יחול עליו חוק זה בכל ענין הנוגע לאותה עבירה.
(ב)לא הוגש כתב אישום לבית דין צבאי על עבירה כאמור, תוך מאה ושמונים יום מהיום שבו חדל להיות חייל כאמור, והיא אינה עבירה לפי סעיף 43, 92, 98 או 99, יחדל חוק זה לחול עליו לגבי אותה עבירה.
(ג)על אף האמור בסעיף קטן (ב) תפקע התחולה האמורה בסעיף קטן (א) לגבי עבירה מן העבירות המנויות להלן אם לא הוגש כתב אישום עליה לבית דין צבאי תוך שנה מהיום שאדם שעבר אותה חדל, לחלוטין או לשעה, מהיות חייל:
(1)עבירה צבאית שענשה מאסר שנתיים ומעלה;
(2)עבירה שאינה צבאית שהיא פשע וכן עבירה על סעיף 304 לחוק העונשין, התשל״ז–1977, או עבירה על סעיף 64 לפקודת התעבורה.
(ד)על אף ההגבלות האמורות בסעיפים קטנים (ב) ו־(ג), כאשר בוצעה עבירה בידי חיילים שותפים לדבר, שהינם צדדים לעבירה, כאמור בסימן ב׳ לפרק ה׳ לחוק העונשין, התשל״ז–1977, כל זמן שחוק זה חל על אחד מהם הוא יחול על כולם.
(ה)אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מדיני ההתיישנות לפי חוק זה או לפי חוק סדר הדין הפלילי, תשכ״ה–1965.
The text on this page is adapted from the entry חוק השיפוט הצבאי, תשט״ו–1955 in the Open Law Book of Hebrew Wikisource, read on 1 November 2026, and is shared under the CC BY-SA 4.0 licence.