The full text of תקנות ההסגר (תעודות חיסון וחיסון נגד מחלת האבעבועות והחולירע), תשכ״ב–1962, in 11 sections.

בתקנות אלה:

”נוסע“ – אדם המגיע לישראל בדרך היבשה, הים או האויר;

”אזור נגוע“ – מקום שארגון הבריאות העולמי הכריז עליו כנגוע במחלת האבעבועות או החולירע, ביום או תוך השבוע הראשון בו יצא ממנו הנוסע;

”שמירה“, ”פיקוח“ ו”רשות ההסגר“ – כמשמעותם בתקנה 2 לתקנות ההסגר;

”תעודת חיסון בין־לאומית“ – תעודת הרכבת חיסון נגד מחלת האבעבועות או החולירע שניתנה לנוסע בהתאם לדוגמה המתפרסמת על ידי ארגון הבריאות העולמי בתקנות הבריאות הבינלאומית משנת 1969.

נוסע שיידרש לכך על ידי רשות ההסגר חייב להראות לה תעודת חיסון בין־לאומית נגד אבעבועות אלא אם הוכיח, להנחת דעתה, כי הוא חוסן על ידי התקף של המחלה האמורה.

נוסע שאין בידו תעודה כאמור, תינתן לו הרכבת חיסון חינם על ידי רשות ההסגר; סירב לקבלה, רשאית רשות ההסגר להעמידו תחת פיקוח בתנאים שתקבע ולתקופה שלא תעלה על ארבעה־עשר יום, החל מיום עזבו את הארץ בה שהה או התעכב לאחרונה לפני הגיעו לישראל.

על אף האמור בתקנות אלה רשאי המנהל הכללי של משרד הבריאות לפטור נוסעים מארצות מסויימות מהוראות התקנות 2 ו־3 כל אימת שימצא, להנחת דעתו, כי לא צפויה מכך סכנה לבריאות הציבור.

(א)רשאית רשות ההסגר להעמיד תחת פיקוח נוסע אף על פי שיצא ידי חובתו לפי התקנות 2 ו־3 אם שהה באזור נגוע באבעבועות תוך 14 ימים האחרונים לפני הגיעו לישראל.

(ב)נוסע מאזור נגוע כאמור שאין בידו להראות תעודת חיסון והמסרב לקבל הרכבת חיסון, רשאית רשות ההסגר לצוות עליו שמירה בתנאים שתקבע.

(ג)תקופת הפיקוח או השמירה לצורך תקנה זו לא תעלה על 14 ימים, שתחילתה מיום בו עזב הנוסע את האזור הנגוע.

לצורך הוראות חלק זה תעודת חיסון בין־לאומית תקפה משך שלוש שנים, שתחילתן מיום השמיני למתן ההרכבה הראשונה שנקלטה, או במקרה הרכבה חוזרת, מיום ההרכבה החוזרת אם נתמלאו בה תנאים אלה:

(1)מלאו אותה על כל פרטיה ולא נעשו בה תיקונים או מחיקות;

(2)אושרה בחותמת שלטונות הבריאות בארץ נתינתה.

(א)נוסע בגיל שנה ומעלה המגיע לישראל מאזור נגוע במחלת החולירע, חייב להראות לרשות ההסגר, על פי דרישתה, תעודת חיסון בין־לאומית נגד המחלה האמורה.

(ב)על אף האמור בתקנת משנה (א), רשאית רשות ההסגר להעמיד את הנוסע תחת פיקוח לתקופה שלא תעלה על חמישה ימים מיום עזבו את האזור הנגוע בתנאים שתקבע.

נוסע שאין בידו תעודה כאמור, רשאית רשות ההסגר לצוות עליו שמירה לתקופה שלא תעלה על חמישה ימים מיום עזבו את האזור הנגוע ובתנאים שתקבע.

לצורך הוראות חלק זה תקפה תעודת חיסון בין־לאומית, במשך ששה חדשים שתחילתם מיום הששי למתן הזריקה הראשונה או במקרה של זריקה חוזרת, תוך ששה חדשים מן הזריקה הראשונה – משך ששה חדשים מיום בו ניתנה הזריקה החוזרת, אם נתמלאו בה תנאים אלה:

(1)מלאו אותה על כל פרטיה ולא נעשו בה תיקונים או מחיקות;

(2)אושרה בחותמת שלטונות הבריאות בארץ נתינתה.

תקנות אלה אינן באות לגרוע מכוחן של הוראות כל דין אחר אלא להוסיף עליהן, ובלבד שאם הוראה בתקנות אלה סותרת הוראה בתקנות אחרות, ההוראה שבתקנות אלה עדיפה.

לתקנות אלה ייקרא ”תקנות ההסגר (תעודות חיסון וחיסון נגד מחלת האבעבועות והחולירע), תשכ״ב–1962“.