Regulations1978The binding text is the one the official gazette published, listed under the publications.
Section 30 of תקנות בתי הסוהר, תשל״ח–1978, מניעת ביקורים.
This section is in חלק ראשון – אסירים / פרק ה׳: ביקורים ומכתבים
30. מניעת ביקורים
תיקון: תשמ״ז־2, תשנ״ט, תשס״ז, תשס״ט
(א)אדם שהיה אסיר פלילי לא יבקר אסיר בבית סוהר אלא באישור הנציב, מנהל בית הסוהר או סגנו.
(א1)תקנת משנה (א) תחול גם על מי שריצה מאסר בעבודות שירות.
(ב)מנהל בית הסוהר רשאי לאסור, בהחלטה מנומקת ובכתב, את כניסתו של מבקר לבית הסוהר, להגבילה בתנאים או להפסיק ביקור או פגישה עם אסיר, אם יש לו יסוד סביר לחשוד שביקורו של אותו אדם יגרום לפגיעה בבטחון המדינה, בבטחון הציבור או בסדר הטוב והמשמעת של בית הסוהר.
(ג)הנציב רשאי להורות על מניעת ביקורים אצל אסיר, לתקופה שלא תעלה על שלושה חודשים, אם יש לו יסוד סביר לחשוד כי האסיר עלול לנצל ביקורים לשם פעילות, שמטרתה פגיעה בבטחון המדינה או בביטחון הציבור.
(ד)שוכנע הנציב כי עדיין קיימת עילה למניעת ביקורים כאמור בתקנת משנה (ג), רשאי הוא לחזור ולהורות על מניעת הביקורים לתקופות נוספות כאמור.
(ה)הוראות תקנות משנה (ג) ו־(ד) לא יחולו על ביקור עורך דין כאמור בתקנות 28 עד 29א.
(ו)על אף האמור בתקנה 95, רשאי הנציב לאצול את סמכותו לפי תקנה זו רק לסגנו.
The text on this page is adapted from the entry תקנות בתי הסוהר, תשל״ח–1978 in the Open Law Book of Hebrew Wikisource, read on 1 November 2026, and is shared under the CC BY-SA 4.0 licence.