OrdinanceThe binding text is the one the official gazette published, listed under the publications.
Section 14 of פקודת התעבורה [נוסח חדש], זכאות לקבלת רשיון להפעלת מונית.
This section is in פרק שני: רישוי ורישום / סימן ג׳: רשיון להפעלת מונית
14. זכאות לקבלת רשיון להפעלת מונית
תיקון: תשל״א, תשמ״ו, תשנ״א־2, תשנ״ב־2, תשנ״ה־6, תשנ״ח, תשע״ט־3, ק״ת תשפ״ב
זכאי לקבל רשיון להפעלת מונית מי שנתקיימו בו כל אלה:
(1)הוא תושב ישראל;
(2)לא הורשע בעבירה שלדעת ועדת המוניות, מפאת חומרתה או נסיבותיה, יש בה כדי למנוע מתן רשיון להפעלת מונית או שחלפה לגבי ההרשעה תקופת ההתיישנות לפי חוק המידע הפלילי ותקנת השבים, התשע״ט–2019, ואם הוא תאגיד הרשום בישראל – בעלי השליטה בתאגיד או מנהליו לא הורשעו בעבירה כאמור; לענין זה, ”שליטה“ – כהגדרתה בחוק ניירות ערך, התשכ״ח–1968;
(3)לדעת ועדת המוניות אין בהפעלת מונית על ידו כדי לפגוע בבטחון המדינה; החלטה שלא לאשר לאדם לקבל רשיון בשל האמור בפסקה זו, לא תתקבל אלא על פי פניה של משטרת ישראל;
(4)שילם אגרה בעד מתן רשיון להפעלת מונית לפי סעיף 14ה(א).
The text on this page is adapted from the entry פקודת התעבורה [נוסח חדש] in the Open Law Book of Hebrew Wikisource, read on 1 November 2026, and is shared under the CC BY-SA 4.0 licence.