Skip to main content

Ordinance

Section 61ט of פקודת התעבורה [נוסח חדש], סמכויות פיקוח ואכיפה בנתיבי תחבורה ציבורית.

This section is in פרק שישי2: אכיפת עבירות או הפרות בנתיבי תחבורה ציבורית בידי מפקחים

61ט. סמכויות פיקוח ואכיפה בנתיבי תחבורה ציבורית

תיקון: תשפ״ג, תשפ״ד־3

(א)לשם אכיפת עבירות או הפרות כאמור בסעיף 61ז, רשאי מפקח –

(1)אם התעורר חשד לביצוע עבירה או הפרה כאמור – להורות לנוהג ברכב לעצור את רכבו;

(2)לדרוש מכל אדם למסור לו את שמו ומענו ולהציג לפניו תעודת זהות או תעודה רשמית אחרת המזהה אותו;

(3)אם התעורר חשד לביצוע עבירה או הפרה כאמור – להיכנס לרכב מסוג כמפורט להלן, כשהוא נייח:

(א)רכב ציבורי;

(ב)רכב מסחרי;

(ג)אוטובוס שאינו רכב ציבורי;

(ד)רכב פרטי שמספר המושבים בו עולה על שמונה מלבד הנהג;

(4)למסור הודעת תשלום קנס כאמור בסעיף 228 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ״ב–1982, אם נוכח כי אדם עבר עבירה מהעבירות כאמור בסעיף 61ז;

(5)להמציא הודעה על החלטה להטיל קנס כמשמעותה בסעיף 4 לחוק הפרות תעבורה מינהליות, והכול בהתאם להוראות לפי החוק האמור.

(ב)מפקח לא יעשה שימוש בסמכויות הנתונות לו לפי סעיף זה אלא בעת מילוי תפקידו ובהתקיים כל אלה:

(1)הוא עונד באופן גלוי תג המזהה אותו ואת תפקידו;

(2)בעת ביצוע סמכויותיו לפי סעיף זה, הוא לובש מדי מפקח בצבע ובצורה שהורה השר לעניין זה, ובלבד שהמדים כאמור אינם נחזים להיות מדי משטרה;

(3)יש בידו תעודה החתומה בידי השר, המעידה על תפקידו ועל סמכויותיו, שאותה יציג לפי דרישה.

The whole textThe contents of the text

The text on this page is adapted from the entry ⁨פקודת התעבורה [נוסח חדש]⁩ in the Open Law Book of Hebrew Wikisource, read on 1 November 2026, and is shared under the CC BY-SA 4.0 licence.

Keep exploring