Section 70ב of פקודת התעבורה [נוסח חדש], הסדר חניה ארצי אחיד.

(א)החניה בתשלום בדרך עירונית תהיה על פי הסדר חניה ארצי אחיד, אלא אם כן קבעה הרשות המקומית שבה מצויה אותה דרך הסדר חניה אחר.

(ב)בסעיף זה, ”הסדר חניה ארצי אחיד“ – כרטיס חניה ארצי מטעם המרכז לשלטון מקומי או כל הסדר אחר שיבוא מטעמו במקומו.

(ג)שר הפנים והשר יקבעו, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, את המחיר עבור החניה על־פי הסדר החניה הארצי האחיד.

פורסמו תקנות התעבורה (מחיר מרבי בעבור חניה לפי הסדר חניה ארצי אחיד), התש״ס–2000, לפיהן המחיר המרבי בעבור חניה על פי הסדר חניה ארצי אחיד הוא 6.30 ש״ח לשעת חניה (מעודכן לינואר 2019).

(ג1) (1)בסעיף קטן זה –

”חוק התכנית הכלכלית“ – חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2021 ו־2022), התשפ״ב–2021;

”תקופת המעבר“ – התקופה שמיום כ״ח בטבת התשפ״ב (1 בינואר 2022) עד יום תחילתן של תקנות לפי סעיף קטן (ג).

(2)בתקופת המעבר, המחיר עבור חניה על פי הסדר החניה הארצי האחיד כאמור בסעיף קטן (ג) יהיה המחיר המרבי כפי שנקבע לפי הסעיף הקטן האמור כנוסחו ערב תחילתו של חוק התכנית הכלכלית; הוראות פסקה זו יחולו גם לעניין מחיר עבור חניה שקבעה הרשות המקומית בחוק עזר, ערב תחילתו של חוק התכנית הכלכלית, אם נקבע בחוק העזר כי המחיר עבור חניה בתחומי אותה רשות מקומית הוא המחיר המרבי כאמור.

(3)בתקופת המעבר, ישתנה המחיר עבור חניה על פי הסדר החניה הארצי האחיד כאמור בפסקה (1) ב־1 בינואר של כל שנה (להלן – יום השינוי), לפי שיעור שינוי המדד החדש לעומת המדד היסודי; סכום שהשתנה כאמור יעוגל, לצורך התשלום, לסכום הקרוב שהוא מכפלה של 10 אגורות, וסכום של 5 אגורות יעוגל כלפי מטה; לעניין פסקה זו –

”המדד“ – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;

”המדד החדש“ – המדד שפורסם בחודש נובמבר שקדם ליום השינוי;

”המדד היסודי“ – המדד שפורסם בחודש נובמבר שקדם ליום השינוי הקודם, ולעניין יום השינוי הראשון שלאחר יום כ״ז בטבת התשפ״ב (31 בדצמבר 2021) – המדד שפורסם בחודש נובמבר 2020.

(4)המנהל הכללי של משרד הפנים יפרסם בהודעה ברשומות את המחיר עבור חניה על פי הסדר החניה הארצי האחיד, כפי שהשתנה לפי פסקה (3).

(ג2)קבעה רשות מקומית הסדר חניה שלפיו התעריף עבור חניה לתושב הרשות המקומית שונה מהתעריף עבור חניה למי שאינו תושב אותה רשות, לא יעלה הפער בין התעריפים כאמור על 30%; קבעה רשות מקומית הסדר חניה שלפיו כלל תושבי הרשות המקומית פטורים מתשלום בעד חניה, בזמנים ובשעות כפי שקבעה, לא יעלה התעריף עבור חניה למי שאינו תושב אותה רשות, בזמנים ובשעות כאמור, על המחיר עבור חניה על פי הסדר החניה הארצי האחיד או על התעריף עבור חניה על פי הסדר החניה שקבעה אותה רשות מקומית, לפי הנמוך; אין בהוראות סעיף קטן זה כדי לגרוע מסמכות רשות מקומית לתת פטור מתשלום עבור חניה בתחומה בהתאם להוראות לפי כל דין, ובכלל זה סעיף 77; תחילתו של סעיף קטן זה ביום כ״ב בטבת התשפ״ז (1 בינואר 2027).

(ד) (1)מועצת רשות מקומית רשאית לקבוע, ככל הנדרש ובהתאם לצורכי התנועה, תשלום מינימלי קבוע או משתנה בעבור חניה בדרך עירונית או בחלק ממנה, בתחום הרשות המקומית, אם קיימים באותה דרך או בסמוך לה מסילת ברזל מקומית או כל מערך אחר שניתנים בו שירותי תחבורה ציבורית, המספקים תחליף נוח, להנחת דעתה של המועצה, לשימוש ברכב פרטי (בסעיף זה – מערך להסעת המונים), וכן אם קיימים הסדרי חניה נוחים וזמינים למשתמשים במערך להסעת ההמונים; לענין זה, ”מסילת ברזל מקומית“ – כהגדרתה בסעיף 46 לפקודת מסילות הברזל.

(2)נוכחו השר ושר הפנים, לאחר התייעצות עם שר האוצר, כי מועצת רשות מקומית לא קבעה תשלום מינימלי כאמור בפסקה (1) אף כי הוא נחוץ, להנחת דעתם, לשם עידוד השימוש במערך להסעת המונים, ומתקיימים התנאים האמורים בפסקה (1), רשאים הם, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, לקבוע תשלום מינימלי כאמור בפסקה (1) במקום מועצת הרשות המקומית.

(3)נקבע תשלום מינימלי בדרך עירונית לפי פסקאות (1) או (2), לא יחול בה הסדר החניה הארצי האחיד או הסדר אחר שנקבע לפי סעיף 77, למעט הסדרים שנקבעו לענין חניית נכים ותושבי הדרך העירונית האמורה; נקבע תשלום מינימלי לפי פסקה (2), לא תהא מועצת הרשות המקומית רשאית לשנותו, אלא בהסכמת השרים האמורים באותה פסקה, ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת.