Regulations1972The binding text is the one the official gazette published, listed under the publications.
Section 1 of תקנות שירותי הכבאות (ציוד כיבוי בבתי תפילה), תשל״ב–1972, הגדרות.
1. הגדרות
בתקנות אלה –
”בית תפילה“ בית כנסת, מסגד, כנסיה וכל מקום מקורה אחר המשמש דרך קבע לתפילה או לפולחן דתי ואינו בדירת מגורים;
”ציוד כיבוי“ – ציוד, מיתקנים וחמרים המשמשים לכיבוי דליקות לפי המפורט בתוספת ולפי תקן ישראלי שאושר על ידי מכון התקנים, ובאין תקן ישראלי – לפי אישור מפקח כבאות ראשי כמשמעותו בסעיף 22 לחוק;
תפקיד ”מפקח כבאות ראשי“ לפי חוק שירותי הכבאות, תשי״ט–1959 הוחלף בתפקיד ”נציב כבאות והצלה“ לפי חוק הרשות הארצית לכבאות והצלה, התשע״ב–2012.
”רשות כבאות“ – כמשמעותה בסעיף 1 לחוק ואשר בית התפילה נמצא בתחומה.
”רשות הכבאות“ לפי חוק שירותי הכבאות, תשי״ט–1959 הוחלפה בידי ”הרשות הארצית לכבאות והצלה“ לפי חוק הרשות הארצית לכבאות והצלה, התשע״ב–2012.
The text on this page is adapted from the entry תקנות שירותי הכבאות (ציוד כיבוי בבתי תפילה), תשל״ב–1972 in the Open Law Book of Hebrew Wikisource, read on 1 November 2026, and is shared under the CC BY-SA 4.0 licence.