Section 8 of חוק למימון מבצע שלום הגליל, התשמ״ב–1982, ניכוי במקור ומועד תשלום במתנה ובחליפין.

(א)סוחר בניירות ערך, לרבות בנק ישראל, קרן להשקעות משותפות וכל אדם אחר, המעבירים למוכר ניירות ערך שמכירתם חייבת בהיטל על פי פרק זה, את התמורה בעד מכירתם, בין במישרין ובין בעקיפין, וכן קונה המשלם את התמורה במישרין למוכר, ינכה את ההיטל מהתמורה כשהוא מעביר או משלם כאמור ויעבירו לפקיד השומה לא יאוחר מתום יום העסקים השלישי שלאחר היום שבו נעשה הניכוי כאמור, או במועד אחר שנקבע בתקנות; לענין זה, ”יום עסקים“ – יום שאינו יום מנוחה כמשמעותו בסעיף 18א לפקודת סדרי השלטון והמשפט, התש״ח–1948, ואינו יום העצמאות.

(ב)החייב בהיטל בשל מכירה שהיא מתנה או חליפין, בין שהיא נעשית באמצעות סוחר מוסמך ובין שלא באמצעותו, וכן מי שחייב בהיטל בשל מכירה הנעשית דרך העברת ניירות הערך מחשבונו אצל סוחר בניירות ערך לחשבונו של אדם אחר אצל סוחר בניירות ערך, יעביר את ההיטל לסוחר בניירות ערך, על מנת שיעבירו לפקיד השומה, כך:

(1)כשהמכירה היא לא באמצעות סוחר בניירות ערך – תוך שבעה ימים מיום המכירה או במועד אחר שיקבע שר האוצר;

(2)כשהמכירה היא באמצעות סוחר בניירות ערך – עם מתן ההוראה לביצועה.

(ג)סוחר בניירות ערך לא יבצע מכירה שחל עליה סעיף קטן (ב)(2), אלא לאחר שקיבל את סכום ההיטל לשם תשלומו לפקיד השומה; בוצעה מכירה כאמור ללא גביית ההיטל כאמור, יהיה הסוחר בניירות ערך חייב בהיטל, ללא זכות לנכותו לענין קביעת הכנסתו החייבת במס הכנסה.

(ד)סוחר בניירות ערך יעביר לפקיד השומה את ההיטל שקיבל על פי סעיף קטן (ב) מהחייב בו, או את ההיטל שהוא חייב בו לפי סעיף קטן (ג), לא יאוחר מתום יום העסקים השלישי שלאחר היום שבו קיבלו או יום ביצוע המכירה, לפי הענין.