Skip to main content

Law

Section 37ג of חוק תכנון ערים, כפרים ובנינים, איסור מינהלי על שימוש בכלי צמ״ה.

This section is in פרק רביעי רשויות התכנון והבנין

37ג. איסור מינהלי על שימוש בכלי צמ״ה

תיקון: 2113

(א)בסעיף זה:

”הממונה“ – מנהל יחידת הפיקוח, או סגן מנהל יחידת הפיקוח, או מי שמונה על ידי ראש המינהל האזרחי כממונה לצורך הוראות סעיף זה;

”פקח“ – פקח ביחידה המרכזית לפיקוח במינהל;

”מועד“ – מועד ממועדי ישראל כמשמעותם בסעיף 18א(א) לפקודת סדרי השלטון והמשפט, התש״ח–1948, כפי תוקפה בישראל מעת לעת.

(ב) (1)נוכח פקח כי מתבצעת לנגד עיניו עבודה או בינוי באמצעות כלי צמ״ה שביצועם הוא עבירה לפי הוראות סעיף 37ב(א) לחוק רשאי הוא לאסור על השימוש בכלי הצמ״ה באופן מיידי ולתקופה שלא תעלה על חמשה ימים בדרך של מסירת הודעת איסור שימוש למפעיל כלי הצמ״ה (להלן בסעיף זה – הודעה), וכן רשאי הוא ליטול את רישיון כלי הצמ״ה לתקופה האמורה. לענין זה לא יבואו שבתות ומועדים במניין הימים.

(2)טרם מסירת הודעה יישמע הפקח את טענות בעל כלי הצמ״ה או המפעיל ויתעדן בכתב, וכן יחתים את מפעיל כלי הצמ״ה על אישור מסירת הודעה.

(3)בהודעה שתכתב בעברית ובערבית יצויינו הפרטים הבאים:

(א)פרטי כלי הצמ״ה שנאסר השימוש בו ובכלל זה מספר הרישוי של כלי הצמ״ה.

(ב)שם מקבל ההודעה ומספר תעודת הזהות שלו.

(ג)ציון המקום, התאריך והשעה שבהם נעברה העבירה ונמסרה הודעה לגבי כלי הצמ״ה.

(ד)ציון הוראות החיקוק שבהן נקבעה העבירה.

(ה)תקופת איסור השימוש ופרטי המקום שבו יוחזק כלי הצמ״ה במהלך תקופת איסור השימוש.

(ו)כי העניין מועבר לממונה, אשר מוסמך להאריך את תקופת איסור השימוש עד ל־30 יום.

(ז)כי בעל כלי הצמ״ה זכאי להציג את טענותיו לעניין הארכת תקופת איסור השימוש בפני הממונה בתוך 72 שעות ממועד מסירת ההודעה, וכן דרכי התקשרות עם הממונה לקבלת מידע נוסף.

(ח)כי דמי האחזקה והפינוי של כלי הצמ״ה בתקופת איסור השימוש ישולמו על ידי בעל כלי הצמ״ה ביום השחרור, וכי ניתן יהיה לעכב את כלי הצמ״ה לתקופה נוספת עד שישולמו.

(ט)אם שחרורו של כלי הצמ״ה לא יתבקש בתוך 60 יום מיום ההודעה, ניתן יהיה למכור אותו בהתאם להוראות סעיף קטן (ח) להלן.

(4)סירב מפעיל כלי הצמ״ה לקבל את ההודעה, או שסירב לחתום על אישור המסירה, תצוין עובדה זו על גבי ההודעה, וניתן יהיה לראות אותו כמי שקיבל את ההודעה.

(ג)פקח רשאי להורות למפעיל כלי הצמ״ה שלגביו נמסרה הודעה להעמיד כלי הצמ״ה במגרש אחסנה.

(ד)לא ישתמש אדם בכלי צמ״ה לגביו נמסרה הודעה אלא לצורך נסיעה לשם ביצוע הפעולות האמורות בתקנת משנה (ג), ולא יעבירו מהמקום שנקבע להעמדתו.

(ה) (1)נאסר על הפעלת כלי צמ״ה בהתאם להודעה או שניטל רישיון כלי הצמ״ה בהתאם להודעה כאמור בסעיף קטן (א), תובא ההודעה בהקדם לפני הממונה.

(2)בעל כלי הצמ״ה זכאי לטעון טענותיו לעניין איסור השימוש והאפשרות להארכתו בפני הממונה תוך 72 שעות מיום מתן הודעה בדרך שיקבע הממונה; לענין זה, לא יבואו שבתות ומועדים במניין השעות.

(3)השתכנע הממונה כי בוצעה עבירה לפי סעיף 37ב(א) באמצעות כלי הצמ״ה על ידי המפעיל רשאי הוא להאריך את איסור השימוש לתקופה שלא תעלה על 30 ימים מיום מסירת ההודעה.

(4)החלטה על הארכת איסור שימוש תתקבל בתוך חמישה ימים מיום מתן ההודעה; לענין זה לא יבואו שבתות ומועדים במניין השעות.

(5)על אף האמור בפסקה (3) הממונה יימנע מהארכת איסור השימוש וכן יבטל את איסור השימוש שנקבע בהודעה באופן מידי אם מצא כי:

(א)לא בוצעה עבירה לפי סעיף 37ב(א) באמצעות כלי הצמ״ה, על ידי המפעיל.

(ב)בעל כלי הצמ״ה הראה כי השימוש בכלי הצמ״ה שבגינו ניתנה ההודעה, נעשה שלא בידיעתו והוא נקט בכל האמצעים הנאותים לקיום הוראות חוק זה.

(ג)מתקיימות נסיבות מיוחדות המצדיקות השבת כלי הצמ״ה לבעליו; החלטה לפי פסקה זו תתקבל בהתייעצות עם היועץ המשפטי.

(ו)לא החליט הממונה על הארכת איסור השימוש בהתאם להוראות סעיף קטן (ה)(4) או החליט לבטל את ההודעה כאמור בסעיף קטן (ה)(5), ישוחרר כלי הצמ״ה לבעליו.

(ז)הוצאות בשל העמדת כלי הצמ״ה במגרש האחסנה בתקופת איסור השימוש, ישולמו על ידי בעל כלי הצמ״ה אלא אם איסור השימוש בוטל בהתאם להוראות סעיף קטן (ה)(5)(א) ו־(ב), וניתן לעכב את כלי הצמ״ה עד שישולמו.

(ח) (1)הסתיימה תקופת איסור השימוש, או שהממונה הורה על ביטול איסור השימוש בהתאם להוראות סעיף קטן (ה)(5)(ג), ולא שולמו ההוצאות בשל העמדת כלי הצמ״ה במגרש האחסנה כמפורט בסעיף קטן (ז) בתוך 60 ימים ממועד מסירת ההודעה, רשאי הממונה למכור את כלי הצמ״ה במחיר הקרוב למחיר השוק, במידת הסביר בנסיבות הענין. דבר כוונת מכירת כלי הצמ״ה יפורסם בעיתון.

(2)לא עלה בידי הממונה למכור את כלי הצמ״ה תוך זמן סביר, יהיה הוא רשאי להורות על חילוט כלי הצמ״ה.

(3)נמכר כלי צמ״ה לפי סעיף זה, ייזקפו דמי המכירה על חשבון הוצאות התפיסה והאחזקה והוצאות המכירה, ויתרת דמי המכירה, (להלן: ”היתרה“) תועבר לידי מי שהיה בעל כלי הצמ״ה עובר למכירתו או לידי מי שהחזיק בכלי הצמ״ה כדין בעת מסירת ההודעה (להלן: ”הבעלים הקודם“).

(4)חלפו שישה חודשים מיום מכירת כלי הצמ״ה, ולא עלה בידי הממונה להעביר לידי הבעלים הקודם את היתרה, והבעלים הקודם לא ביקש לקבל את היתרה, הממונה יהיה רשאי להורות על חילוט היתרה.

(ט)אין במתן הודעת איסור שימוש כדי לגרוע מכל סמכות אחרת הנתונה לרשויות האזור מכוח כל דין או תחיקת ביטחון.

The whole textThe contents of the text

The text on this page is adapted from the entry ⁨חוק תכנון ערים, כפרים ובנינים⁩ in the Open Law Book of Hebrew Wikisource, read on 1 November 2026, and is shared under the CC BY-SA 4.0 licence.

Keep exploring