The full text of חוק תכנון ערים, כפרים ובנינים, in 79 sections.

חוק זמני זה ייקרא (חוק תכנון ערים כפרים ובנינים לשנת 1966) וייכנס לתוקפו החל מיום פרסומו בעתון הרשמי.

המלים והבטויים להלן יקבלו את הפירושים הקבועים בסמוך להם מלבד אם סמיכות הענין מורה אחרת:–

(1)”קו בנין“ המרחק הקיים בין הבנין לבין גבול המגרש עליו הוקם או עומדים להקים בנין, או בין הבנין לבין קו הכביש הסמוך למגרש;

(2)”קרקע“ כל מקרקעין או נכסי דלא־ניידי כולל בנין לפי הגדרתו בס״ק (12) של סעיף זה – ואילו במה שנוגע לענין רכישת הקרקע בהתאם לפרק 9 של חוק זה, ”קרקע“ תכלול גם נצול הקרקעות או נצול פירותיהן או זכויות השעבודים שלהן;

(3)”השימוש החורג“ (בנוגע לכל קרקע או בנין) השמוש בקרקע או בבנין למטרה שונה מהמטרה המותרת לשמוש בהם עפ״י כל תכנית בניה מאושרת או כל תקנה או צו או הודעה שנכנסו לתוקפם;

(4)”העבודות ההנדסיות“ – כוללות את מציאת, תכנון והקמת דרכים צדדיות המחוברות לדרכים הראשיות וכן תכנון והקמת דרכים עיליות ומעברים תת־קרקעיים;

(5)”בעלי הזכיונות החוקיים“ – הם האנשים המוסמכים עפ״י כל חוק להקים מסילות הברזל והחשמליות וכו׳ וכן קווי התחבורה היבשתית והימית והנמלים, הרציפים, מבדוקי האוניות, מגדלי האור או כל רשות צבורית לאספקת החשמל והגז והטורבינות, ולבינוי ”הזכיון החוקי“ יהיה אותו הפירוש;

(6)המושג ”פיתוח“ יקבל את הפירוש שנקבע לו בס״ק (4) של סעיף 34 של חוק זה – והוא כולל השבחה ופיתוח;

(7)”הקמה“ – או בנייה או עבודות בניין – ביחס לבניינים – הקמת הבניינים והכנסת שינויים בהם, הרחבתם והקמתם מחדש;

(8)”אזור“ – שטח עם גבולות גאוגרפיים או טופוגרפיים טבעיים ו/או כלול בתכנית פיתוח כלכלית משותפת או עם בעיות דומות בענייני איכלוס, יישוב, התיעוש, ההשקיה, הכוח החשמלי או עניינים אחרים דומים; כמו כן הוא כולל את האיזורים הכפריים בעלי תכנית אחידה לפתוח הכפר;

(9)”צו שמירת העצים“ – יקבל הפירוש שנקבע לו בסעיף 40 לחוק זה;

(10)”עיריה“ – כוללת מועצת העיריה, מועצת עיר הבירה או המועצה הכפרית;

(11)”הבנייה החריגה“ – בנייה חריגה מכל תכנית פיתוח שנקבעה או אושרה או כל תקנון, הוראות, צו או הודעה שנכנסו לתוקפם – או שנחשבו כאילו נכנסו לתוקפם או כל בניין שהושפע ע״י חריגה זו בהתאם לחוק זה, לרבות הבניין החורג מתנאי הרשיון שהוצא להקמתו כחוק;

(12)”בניין“ או ”מבנה“ כוללים כל מבנה בין אם הוא עשוי מאבן, בטון או מים, ברזל, עץ, או כל חומר אחר המשמש לצרכי בניה; כולל החפירות, היסודות, הקירות, התקרות, הארובות, המרפסות, הכרכובים, או כל בליטה או חלק מהבניין או כל דבר המחובר אליו או כל קיר, סכר מעפר, חומה, גדר או כל מבנה אחר התוחם או המקיף כל קרקע, ככר או באר מים;

(13)”האחריות“ – כוללת הסמכויות והחובות;

(14)”חלוקה“ – (בנוגע לכל קרקע עם בעלות משותפת למעט הבניינים המוקמים עליה) היא חלוקת הקרקע לשתי חלקות או יותר לצורך העברה, פרצלציה, מכירה, מתנה, ירושה, השכרה או לכל מטרה אחרת;

(15)”קו הבניין“ – בנוגע לכל דרך – הוא הקו שאסור לכל בית או מבנה לחרוג ממנו;

(16)”קו הדרך“ – הקו המראה את גבול הדרך משני הצדדים;

(17)”לשכה“ – היא הלשכה המרכזית לתכנון הערים והכפרים שמונתה לפי סעיף 7 לחוק זה;

(18)”הפרסומת והפרסום“ – כל מילה, אות, דגם, סימן, לוח מודעות, מודעה, אמצעי או הודעה בין אם הם מוארים או לא – למטרת פרסומת, פרסום או הכוונה, לרבות גדרות זמניים מעץ, קירות או מתקנים אחרים דומים, המשמשים או שניתן להשתמש בהם – לצורך הצגת חומר פירסום;

(19)”חקלאות“ או ”חקלאי“ כוללים הגינות, חלקות הפירות, משתלות לגדול דגנים, חלקות לגדול ושפור הצאן והבקר, כל חיה המספקת מזון, צמר, עור פרווה או המשמשת לצרכי חקלאות. כמו כן כוללים השמוש בקרקע להכנת שדות מרעה והמשתלות וכן היעור במידה ויש בו צורך לעבודות החקלאיות האחרות בקרקעות אלה;

(20)”רשות דרכים“ היא משרד העבודות הצבוריות במקומות שהם מחוץ לגבולות העיריות והמועצות הכפריות והיא כוללת את המועצות העירוניות והכפריות בתוך גבולותיהן;

(21)”דרך“ היא כל דרך, רחוב, סימטה, מעבר, דרך כרכרות או דרך להליכה או ככר או גשר – בין אם הם בשמוש או לאו, בין אם הם קיימים או נמצאים בתכנון לפי כל תכנית או תכנית פתוח.

כמו כן, היא כוללת כל המקלטים, התעלות, מעברי המים המעברים והמדרכות ואיי־התנועה והככרות והעצים והגינות, על צדי הדרך וקירות המגן והגדרות והמעקות ושלטי התעבורה;

(22)”מבצע חלוקה מחדש של התושבים והמקצועות“ – ביחס לאזור שלא תוכנן היטב ו/או לאזור בעל תכנון ישן העתקת (תושבי) איזורים אלה לאזורים מתאימים אחרים המיושבים כיום או אזורים חדשים שיתוכננו ויפותחו כאזורי מגורים או כאזורים תעשייתיים בהתאם למקרה, כולל הקמת השירותים הצבוריים ומקומות התפילה והבידור וכו׳ וכן הכנת המקומות הדרושים לאנשים ולמקצועות השונים הנמצאים או העובדים באיזור זה ושקיומם במקום מפריע לתכנון ופתוח האיזור;

(23)”ועדה מחוזית לתכנון ערים“ היא ועדת תכנון ערים המוקמת בכל מחוז בהתאם לסעיף 8 של חוק זה;

(24)”ועדה מקומית לתכנון ערים“ היא הועדה המוקמת לפי סעיף 9 של החוק וכוללת הכפרים;

(25)”ועדה משותפת לתכנון ערים“ היא ועדת תכנון ערים המוקמת לפי סעיף 10 של חוק זה;

(26)”הבעלים“ – בכל הנוגע לבנין או קרקע – הבעלים הרשומים או הבעלים הידועים או כל שותף בבעלות או המותוולי של הווקף או השוכר לפי שטר שכירות הרשום במשרד רשם הקרקעות. ואם הבעלים נעדרים או אין אפשרות לאתר אותם או את כתובתם – יחשב כבעלים האדם המקבל את דמי השכירות או הכנסות הבנין או הקרקע או שהיה מקבל את דמי השכירות או ההכנסות במידה והיתה מושכרת. הבעלים כוללים גם את המשלם מסים ותשלומים עבור הבנין או הקרקע בין אם הדבר נעשה על חשבונו הפרטי או בהיותו ב״כ או נאמן עבור אדם אחר. ובאם שלחה ועדת התכנון המחוזית בקשה בכתב לדייר והדייר לא מסר את שם וכתובת הבעלים, יחשב הדייר כבעלים;

כמו כן יחשב כבעלים מי שברשותו רשיון בניה או כל רשיון אחר שניתן במסגרת חוק זה בענין הבנין או הקרקע; ובאם בעל הרשיון לא נמצא או לא ניתן לאתרו, יכלול המונח ”בעלים“ את המהנדס והבנאי והקבלן וכל האנשים – וכן באי כוחם – שהקימו את הבנין או בצעו העבודה נשוא הרשיון או העבודה שהיה צורך להוציא רשיון עבודה וכן כל האנשים האחראים לכך; אולם אין זה כולל פועל העובד אצל האדם או האנשים הנ״ל;

(27)”מוחאפז“ כולל מושל;

(28)”מועצה“ היא מועצת התכנון העליונה המוקמת לפי סעיף 5 לחוק זה;

(29)”תכנית תכנון אזורית“ – תקבל הפירוש הקבוע לה בסעיף 15 לחוק;

(30)”תכנית תכנון מאושרת“ – כל תכנית תכנון המבוצעת או עומדים לבצעה בהתאם להוראות חוק זה או בהתאם לחוק אחר שבוטל על ידי חוק זה;

(31)”תכנית תכנון כללית“ – תקבל הפירוש הקבוע לה בסעיף 19 לחוק זה;

(32)”תכנית תכנון מפורטת“ – תקבל הפירוש הקבוע לה בסעיף 23 לחוק זה;

(33)”המנהל“ – הוא מנהל הלשכה המרכזית לתכנון הערים והכפרים;

(34)”תכנית הפתוח“ – היא תכנית הבניה או העבודות ההנדסיות המבוצעות בהתאם לתכנית תכנון;

(35)”אגרות התכנון הכלליות“ – שכ״ט משרד התכנון של הועדה המקומית עבור כל ההוצאות והתשלומים הנזכרים בסעיף קטן (2) של סעיף 52 לחוק זה;

(36)”אגרות התכנון המיוחדות“ – [צ״ל: לכיסוי] ההוצאות שנושאות בהן הועדה המחוזית או המקומית בבצוע התכנית והנזכרות בסעיפים קטנים (3), (4) של סעיף 52 לחוק זה;

(37)”הקמת דרך“ – כוללת כל עבודות העפר והישור והרצוף והצפוי באספלט או בביטון והתקנת הגשרים והמעברים וגדרות תמיכה והמדרכות והרחבת הכבישים ושפורם וכל הקשור בכך כגון התקנת מדרכות חדשות, שתילת עצים, התקנת תאורה ברחובות וספסלים בצדי הדרכים ונקוי חזיתות הבתים והגגות וכל הענינים האחרים הבאים לשפור ויפוי הערים;

(38)”מתכות“ – כל המתכות והחמרים, כולל הנפט, הנמצאים בבטן האדמה או מכל האדמה;

(39)”איזור“ – כל איזור המודגש בצבעים או בסימונים מיוחדים על גבי תכנית תכנון כדי לציין את סוג השמוש בקרקע ובבנינים באיזור זה בהתאם להוראות המיוחדות המצורפות לתכנית הפתוח;

(40)”איזור תכנון“ – כל איזור שהוגדר או הוכן או נחשב כאילו הוגדר או הוכן – בתור איזור תכנון בהתאם להוראות חיקוק קודם כלשהוא או איזור שהוגדר או הוכן לפי צו שהוצא ע״י השר ע״פ החלטת מועצת התכנון העליונה ופורסם בעתון הרשמי לפי הוראות הפרק השני לחוק זה;

(41)”איזור תכנון מחוזי“ – האזור שהשר יפרסם אותו בעתון הרשמי בתור אזור תכנון עבור אזור פתוח מחוזי;

(42)”תחום הקרקע הפנויה והמוגבלת“ – שטח של קרקע שאין לפתחו או לבנות עליו כלל, מסווג בתור שכזה ע״פ תכנית תכנון מאושרת והגובל כולו או בחלקו באזור העיר;

(43)”השר“ – ראש הממשלה לגבי עירית הבירה ושר הפנים לענינים העירוניים והכפריים לגבי עירית ירושלים ושאר העיריות.

(א)פרסום בעיתון לעניין חוק זה הוא כל אלה –

(1)פרסום בעיתון נפוץ באזור המתפרסם בשפה הערבית, ובמקום שבו מופיע עתון מקומי בשפה הערבית לפחות אחת לשבוע – פרסום נוסף בעיתון המקומי;

(2)פרסום בעיתון נפוץ באזור המתפרסם בשפה העברית, ובמקום שבו מופיע עתון מקומי בשפה העברית לפחות אחת לשבוע – פרסום נוסף בעיתון המקומי;

(3)פרסום, בשפה העברית ובשפה הערבית, באתר אינטרנט רשמי מטעם רשויות האזור; אתר אינטרנט כאמור יהיה נגיש לכלל הציבור בלא תשלום;

(4)פרסום, בשפה העברית ובשפה הערבית, בלוח המועדות של מנהלת התיאום והקישור של הנפה בתחומה מצויה התכנית.

(ב)לא ניתן היה לפרסם בעיתון נפוץ באזור המתפרסם בשפה הערבית בהתאם לסעיף 2א(א)(1), הפרסום יעשה גם בדרכים הבאות, ואם קיימת מניעה לכך אז לפחות בשתיים מהן, ובלבד שאחת מהן תהיה בהתאם לסעיף קטן (ב)(1) –

(1)פרסום בתחום שטח התכנית, או במרחב התכנון הרלוונטי לעניין אגרות תכנון, באמצעות תליית הודעה במקום בולט בשפה העברית ובשפה הערבית;

(2)פרסום בערבית בעיתון במדינת ישראל המתפרסם בשפה הערבית;

(3)מסירת הודעה לגורמי הקישור הפלסטיני על ידי מנהלת התיאום והקישור של הנפה הרלוונטית.

(ג)פרסום לפי הוראות סעיף קטן (א)(1), (2), (4) וסעיף קטן (ב) יפנו להודעת הפרסום המופיעה באתר האינטרנט.

חוק זה יחול על כל סוגי השמוש בקרקעות ובבנינים ועל כל עבודת פתוח שתבוצע ע״י משרד ממשלתי או רשות מקומית או מוסד צבורי או פרטי או כל אדם שהוא כשקרקעות ובנינים אלה כבר כלולים באיזורי התכנון הקיימים או שיכללו באזורי התכנון לפי חוק זה.

בין יתר תפקידי השר, הבטחת קיום הענינים הבאים בכל חלקי הממלכה:–

(א)תאום תכנון כל הקרקעות בממלכה בצורה הטובה ביותר לטובת הכלל.

(ב)השמוש בתכנון כל הקרקעות צ״ל עולה בקנה אחד עם תכנית התכנון הכלכלי והממשלתי.

(ג)תכנון כל הערים והכפרים צ״ל בהתאם למדיניות הסוציאלית של הממשלה והתפתחות החברה והתקדמותה.

(ד)הפקוח על ועדות תכנון ערים המקומית והמחוזית ועל הועדות המשותפות לתכנון ערים, הכוונתן והדרכתן; וההבטחה שכל פעולותיהן והחלטותיהן תהיינה בהתאם לחוק.

(ה)להכריז על איזורי תכנון ושל הערים והכפרים, להרחיב אזורים אלה ולבטלם עפ״י המלצת מועצת התכנון העליונה.

(1)הרכב מועצת התכנון העליונה יהיה כדלקמן:–

(א)השר בתור יו״ר המועצה;

(ב)ראש עירית הבירה בתור נציג העיריות;

(ג)המנהל הכללי של משרד העבודות הצבוריות;

(ד)יו״ר המועצה הירדנית לפיתוח;

(ה)מנהל רשות ההתיישבות;

(ו)מנהל תכנון הערים והכפרים;

(ז)ראש התביעה הכללית;

(ח)יו״ר ארגון המהנדסים;

(ט)המנהל הכללי של משרד הבריאות.

(2)הקוורום החוקי למועצה זו יהיה חמישה חברים, ואם הקולות יהיו שווים – יהיה ליו״ר קול נוסף או קול עדיף.

(3)בהעדר היו״ר, יבחרו החברים אחד מהם להיות יו״ר המועצה.

מבין תפקידי מועצת התכנון העליונה:–

(א)להכריז על איזורי תכנון הערים, להרחיב אזורים אלה ולשנותם;

(ב)אשור תכניות התכנון האזוריות ותכניות התכנון הכלליות;

(ג)להוציא צו המבטל או המתקן רשיון כלשהו שהוצא עפ״י חוק זה, אם יתברר למועצה כי רשיון זה הוצא באופן בלתי חוקי וכי הוא עומד בניגוד לתכניות הפתוח והתקנות והצווים וההוראות;

(ד)להוציא צו המבטל או המתקן רשיון כלשהו לפתוח קרקע, באופן שיראה למועצה כמתאים במקרים הבאים:–

(1)הרשיון נוגע להקמת בנינים או פעולות אחרות כלשהן, בתנאי שיבוא [צ״ל: הבטול או התקון] לפני תום פעולות אלה;

(2)הרשיון נוגע לשנוי השמוש בקרקע, בתנאי שלא ישפיע הבטול או התקון השפעה מכרעת על פעולות הקמת הבנין או על פעולה אחרת כלשהי;

בתנאים שאם בוטל או תוקן רשיון כלשהו לפתוח הרקע ע״י צו שהוצא לפי סעיף זה, על השר להורות לועדת תכנון ערים שהוציאה את הרשיון – עם הגשת בקשה לשר, תוך שלושה חודשים מתאריך מסירת הצו ע״י כל בעל זכויות בקרקע זו המפרטת את ההוצאות שהוציא עקב התחלת פתוח הקרקע או את הנזקים שנגרמו לו עקב הבטול או התקון – לשלם לאדם או לאנשים הנ״ל פתויים הוגנים עבור ההוצאות והנזקים הנ״ל. אולם לא ישולמו פצויים בגין כל נזק שנוצא ע״י ירידת שווי השמוש בקרקע עקב הבטול או התקון הנ״ל;

(ה)לדון בכל ערעור שהוגש נגד החלטת הועדה המחוזית ע"פי חוק זה;

(ו)אשור הצעות התקנות והחוקים שיוכנו ע״י לשכת התכנון והנוגעות לעניני התכנון;

(ז)למנות מזכיר המועצה שיהיה אחראי עבור רשום פרטיכל והחלטות המועצה ושמירתם.

(1)תורכב לשכה בשם הלשכה המרכזית לתכנון הערים והכפרים במשרד הפנים, לענינים העירוניים והכפריים, ויהיו לה הסמכויות הבאות:–

(א)בצוע המפוי הפיזי והמפוי החברתי הדרושים לשם בצוע מטרות תכנון הערים והכפרים;

(ב)הכנת תכניות התכנון האזוריות לכל מחוזות הממלכה;

(ג)הכנת תכניות התכנון הכלליות עבור הערים שאין להן תכניות כאלה;

(ד)הגשת העזרה וההדרכה לרשויות המקומיות לתכנון ערים, לשם הכנסת שנויים בתכניות התכנון הכלליות בהתאם לצרכי פתוח העיר או שנויים מהותיים אחרים, וכן בבצוע המפוי הפיזי והחברתי הדרוש להן;

(ה)מתן ידע טכני לועדות המחוזיות המשותפות לתכנון ערים בכל הנוגע בפקוח על התכנון והפתוח;

(ו)הכנת תקנות לדוגמה הדנות בכל עניני תכנון הערים והכפרים והבנינים כדי שישמשו בסיס לחקיקת תקנות מיוחדות במסגרת אזורי התכנון השונים בממלכה.

(2) (א)בראש לשכה זו יעמוד מומחה בתכנון ערים בעל נסיון וידע רב בבעיות תכנון הערים, שייקרא להלן לצורך חוק זה ”המנהל“ והוא יועסק כיועץ טכני לעניני תכנון במשרד;

(ב)המנהל ייעץ לשר בכל הנוגע למנוי מומחי התכנון או המוסדות המייעצים ללשכה.

(1)תוקם בכל מחוז ועדה שתיקרא בשם ועדה מחוזית לתכנון הערים, הכפרים והבנינים ותורכב כדלקמן:–

(א)המוחפז או מושל המחוז, בתור יו״ר הועדה;

(ב)התובע הכללי ברבת־עמון וירושלים והתובע במרכזי המחוזות;

סמכותיו הועברו ליועץ המשפטי לאזור יהודה ושומרון.

(ג)נציג משרד העבודות הצבוריות במחוז או בנפה;

(ד)נציג הלשכה המרכזית לתכנון הערים והכפרים;

(ה)מנהל לשכת הבריאות במחוז או בנפה;

(ו)נציג ועדת התכנון המקומית, כשדנים בענינים הקשורים אליה.

(2)הקוורום החוקי בועדה זו הוא 4 חברים ואם ישתוו הקולות יהיה ליו״ר קול נוסף או קול עדיף.

(3)סמכויות הועדה המחוזית לתכנון ערים וכפרים כוללות את הענינים הבאים:

(א)אשור תכניות התכנון המפורטות;

(ב)דיון בהשגות המוגשות על תכניות התכנון האזוריות הכלליות והמפורטות, אשר באזור הועדה, ומסירת הערותיה בנדון למועצת התכנון העליונה;

(ג)הדיון בכל ערעור שיוגש אליה על החלטות הועדות המקומיות לתכנון ערים, הנמצאות באזורה. החלטתה בנדון תהיה סופית, אולם אם לא היתה בין שתי הועדות תמימות דעים תהיה לועדה המקומית הזכות להביא את המחלוקת בפני מועצת התכנון העליונה אשר החלטתה בנדון תהיה סופית;

(ד)להוציא צווים והתראות־בצוע כשהועדה המחוזית מפעילה את סמכויות הועדה המקומית עפ״י החוק.

(4)הועדה המחוזית תפעיל את כל הסמכויות והתפקידים של הועדה המקומית – בנוסף לסמכויותיה ותפקידיה – בקשר למקום תכנון אזורי והכפרים הנמצאים במחוז בו הוקמה הועדה המחוזית הנדונה.

(1) (א)רשאי השר, בהתאם להמלצת מועצת התכנון העליונה והצעת המנהל, להוציא צו, עפ״י הוראות חוק זה, הקובע כי איזור מרכז הנפה או המחוז יהיה אזור תכנון. עם מתן צו כזה תהיה מועצת העיריה של אותו איזור לועדה המקומית לתכנון ולבניה באזור התכנון הנ״ל;

(ב)השר רשאי, בהתאם להמלצת מועצת התכנון העליונה והצעת המנהל, להוציא צו, עפ״י הוראות חוק זה, הקובע כי יש לראות אזור כלשהו – מלבד אזורי מרכזי המחוזות – כאזור תכנון. אם כלל אזור זה תחום של עיריה או חלק ממנו, תהיה מועצת עיריה זו לועדה המקומית לתכנון ולבנין באיזור התכנון הנ״ל, מלבד אם קבע השר אחרת עפ״י הועדה המחוזית בנדון;

(ג)השר רשאי, עפ״י המלצת מועצת התכנון העליונה והצעת המנהל, להוציא צו, עפ״י הוראות חוק זה, הקובע כי יש לכלול בתוך איזור תכנון כלשהו איזור של מועצה כפרית או חלק מאיזור כזה. המועצה הכפרית תהיה הועדה המקומית לתכנון באיזור התכנון הנ״ל חוץ אם קבע השר אחרת עפ״י בקשה בנדון מטעם הועדה המחוזית באיזור הנ״ל;

(ד) (א)הוציא השר צו, עפ״י הוראות חוק זה, הקובע כי אין לראות במועצת העיריה ועדה מקומית לתכנון עבור איזור התכנון הנ״ל – תורכב הועדה המקומית לתכנון ולבנינים כדלקמן:–

(1)המושל המינהלי של האזור, כיו״ר הועדה;

(2)ראש העיריה;

(3)חבר שיקבע ע״י מועצת העיריה;

(4)חבר שיקבע ע״י הועדה המחוזית;

(5)נציג משרד הבריאות;

(6)מהנדס העיר (באם לעיריה יש מהנדס) או מהנדס לשכת התכנון;

(ב)הוציא השר צו, עפ״י הוראות חוק זה, הקובע כי אין לראות במועצה הכפרית ועדה מקומית לתכנון עבור איזור התכנון הנ״ל – תורכב ועדת התכנון המקומית כדלקמן:–

(1)המושל המינהלי, בתור יו״ר הועדה;

(2)ראש המועצה המקומית;

(3)חבר שיקבע ע״י המועצה המקומית;

(4)חבר שיקבע ע״י הועדה המחוזית;

(5)נציג משרד הבריאות;

(6)מהנדס המועצה המקומית (אם למועצה יש מהנדס) או מהנדס לשכת התכנון;

(ה)על אף האמור בחוק העיריות או בכל חוק אחר, יהיה הקוורום החוקי של הועדה המקומית מחצית החברים בתוספת חבר אחד, ובאם ישתוו הקולות יהיה ליו״ר קול נוסף או קול עדיף;

(ו)אחד המהנדסים של העיריה או של הלשכה יתמנה בתור מזכיר הועדה ויהיה אחראי על רישום ושמירת פרטיכל והחלטות הועדה.

(2)הועדה המקומית תנקוט בכל האמצעים הדרושים, בהתאם להוראות חוק זה, כדי להבטיח בצועו וקיום הוראותיו של חוק זה או כל תכנית מאושרת או הוראות תקנות שהוצאו, או נחשבות כאילו הוצאו, עפ״י חוק זה וכמו כן על הועדה לבצע את התפקידים הבאים:–

(א)הכנת תכניות התכנון הכלליות והמפורטות, עם אפשרות לבקש עזרה טכנית של לשכת התכנון בנדון;

(ב)אשור תכניות החלוקה בהתאם לתכניות התכנון המאושרות;

(ג)הוצאת רשיונות לפתוח ולבניה בהתאם לחוק;

(ד)הפקוח על עבודות הפתוח והקמת המבנים באיזורה ובדיקת עבודות אלה לאור תנאי הרשיונות והוראות חוק זה;

(ה)הוצאת התראות בצוע והבטחת בצוען;

(ו)ארגון הקמת המבנים והריסתם והרחבת הדרכים וסדורם וכל יתר הענינים הקבועים בהוראות חוק זה.

(3) (א)אם הועדה המקומית לאיזור תכנון, עפ״י הוראות סעיף זה, היא מועצת העיריה או המועצה הכפרית הנמצאת באותו איזור – תפעיל מועצה זו באיזור התכנון הנ״ל את כל הסמכויות המוענקות לועדה המקומית עפ״י חוק זה, והכספים או האגרות שיש לשלמם לועדה המקומית ישולמו לקופת העיריה או המועצה הכפרית וההוצאות בנדון יוצאו מקופה זו, וזאת אף אם חלק מאזור התכנון הנ״ל נמצא מחוץ לתחום העיריה או המועצה הכפרית;

(ב)אם מועצת העיריה או המועצה הכפרית אינן מהוות את הועדה המקומית לאיזור תכנון כלשהו, המורכבת עפ״י הוראות סעיף זה, רשאי השר להוציא הוראות הקובעות את הדרך בה חייבת הועדה המקומית לנהוג לשם הפעלת סמכויותיה עפ״י חוק זה; והשר רשאי – באופן מיוחד ומבלי לפגוע באופיה הכללי של הסמכות הנ״ל – להוציא הוראות הקובעות את צורת גביית הכספים והאגרות המגיעות לועדה וצורת תשלום ההוצאות המוצאות על ידה ודרך הענקת הבעלות על קרקע כלשהי שתמצא ברשותה במסגרת הפעלת הסמכויות הנ״ל.

(4)רשאי השר, עפ״י המלצת מועצת התכנון העליונה, לנקוט באמצעים הדרושים לתכנון הכפרים שבהם אין מועצה כפרית, וקביעת הסדורים להבטחת תכנון זה.

(1)רשאי השר להורות, בהתאם להצעת המנהל, על הקמת ועדה משותפת לתכנון ולבנינים עבור אזור כלשהו המורכב משני איזורים או יותר מבין איזורי התכנון המקומיים או המחוזיים. ועדה משותפת זו תורכב כדלקמן:–

(א)הועדה המקומית המשותפת תורכב מחבר אחד לפחות מבין חברי הועדה המקומית שבאותו איזור, עבור כל איזור מאיזורי התכנון, וכן אדם או חבר־בני־אדם שימונו ע״י השר מבין המומחים או בעלי הנסיון;

(ב)הועדה המחוזית המשותפת תורכב מחבר אחד לפחות מבין חברי הועדה המחוזית הנמצאת באותו איזור, עבור כל איזור מאיזורי התכנון, וכן אדם או חבר־בני־אדם שהשר רשאי למנות מבין המומחים או בעלי נסיון.

(2)לועדה המשותפת כל הסמכויות והתפקידים של הועדה המקומית ו/או המחוזית.

(3)השר ימנה את יו״ר הועדה המשותפת בכל אחד משני המקרים הנ״ל.

על אף האמור בכל חוק או בחיקוק אחר, רשאיות הועדה המקומית או המחוזית להגיש תביעות ולהופיע בפני כל בית משפט ולמנות אחד מפקידי הועדה כנציגה בהליכים משפטיים כלשהם – בין אם מנוי כזה יהיה כללי או מיוחד, לגבי כל הליכים או לגבי תביעה מסויימת – וכן למנות בתור נציגה כל אדם אחר המתמנה כחוק עפ״י החלטת הועדה הנדונה; וכל ההזמנות למשפט והצווים והמסמכים האחרים שימסרו לפקיד זה ייחשבו כאילו נמסרו לועדה המקומית או המחוזית.

כל רשויות התכנון הפועלות במסגרת חוק תכנון הערים, הכפרים והבנינים משנת 1955, בזמן שחוק זה יכנס לתוקפו, ימשיכו לפעול עד שיורכבו מחדש בהתאם להוראות חוק זה.

(1)השר רשאי לצוות, עפ״י המלצת מועצת התכנון העליונה והצעת המנהל בנדון, כי יש להתייחס לכל איזור שהוא כאל איזור תכנון; צו זה יפורסם בעתון הרשמי ויוצג במשרד ועדת התכנון המחוזית. אם האזור כולל התחום של עיריה או חלק ממנו או התחום של מועצה מקומית או חלק ממנו, יפורסם הצו גם בלשכת מועצת העיר או המועצה המקומית. הצו ייכנס לתוקפו בתום 15 יום מיום פרסומו בעתון הרשמי מלבד אם נקבע תאריך אחר.

(2)המנהל יסמן על המפה את גבולות איזור התכנון ויכלול גבולות אלה בצו, עפ״י ס״ק (1) של סעיף זה, ויש להציג את המפה יחד עם הצו.

(3)על אף האמור בחוק זה, יש לראות בכל איזור תכנון מבין האזורים הנזכרים בלוח, הנספח לחוק זה, וכן איזורי תכנון אחרים, שהוכרז עליהם לפני כן בעתון הרשמי אך לא הופיעו בלוח הנ״ל, כאל איזורי תכנון שהורכבו עפ״י צו של השר בהתאם לסעיף זה; וזאת החל מתחילת ביצועו של חוק זה.

(4)רשאי השר, עפ״י המלצת מועצת התכנון העליונה והצעת המנהל בנדון, לתקן או לבטל כל ענין מהענינים הכלולים בלוח הנ״ל. כמו כן הוא רשאי להרחיב או לתקן או לבטל כל אזור תכנון שהוכרז על־פי הפרק הזה של חוק זה.

(1)טרם הכנת תכנית תכנון כלשהי, יש להכין תכנית טופוגרפית בסיסית לאזור ותאור המצב הקיים של האיזור. הענינים שיש לכלול במפוי כזה הם כדלקמן:–

(א)תאור המקום (התנאים הטופוגרפיים והגיאולוגיים וכו׳);

(ב)האקלים (הטמפרטורה, העננים, הגשמים, הרוחות והרטיבות);

(ג)סקירת התפתחות הבניה באזור;

(ד)השמוש בקרקעות (שמוש לצרכי מגורים, מסחר, תעשיה, חקלאות וכו׳);

(ה)הבעלות על הקרקעות;

(ו)מחיר הקרקעות;

(ז)שרותים צבוריים (מים, ביוב וחשמל);

(ח)דרכי התחבורה (הדרכים, הרכבות, שדות התעופה, היקף התעבורה וכו׳);

(ט)דרכי הקשר (מברקים, טלפונים, אלחוט וכו׳);

(י)מקומות צבוריים (בתי ספר, מקומות תפילה, חנויות, בתי קולנוע, מקומות הבידור ובניני הממשלה);

(כ)התושבים (המין, היחס מבחינת הגיל, סוגי העבודה, חלוקת התושבים מבחינת ההכנסה);

(ל)האוצרות הקיימים (הטבעיים, הכלכליים, האנושיים והבהמתיים וכו׳);

(מ)ענינים אחרים שיש להם קשר בנדון.

(2)הלשכה תבצע את כל עבודות המפוי והסקירות הדרושות, אולם על ועדות התכנון האזוריות והמקומיות להגיש את כל העזרה האפשרית ע״י מסירת כל הידיעות הנדרשות מהן וכן מודדים וכל עזרה אפשרית אחרת.

(1)תכניות התכנון האזוריות, יחד עם ההוראות המיוחדות הקשורות בהן, יוכנו על־ידי הלשכה כשיש צורך בכך. תכנית כזו תהיה מבוססת על דו״ח המדידות עם המפות והאביזרים האחרים הדרושים לשם הבלטת הקוים העיקריים של תכנית פתוח האזור הנדון ואת שלבי בצועה. תכניות אלה יהוו הבסיס עליו יושתתו התכניות המקומיות הכלליות ועליהם לכלול את הענינים הבאים:–

(א)מקומות הערים והכפרים החדשים;

(ב)הרחבת או הגבלת הגבול של הערים והכפרים הקיימים;

(ג)התעשיה – כולל בתי־החרושת, בתי המלאכה, המחסנים והגרז׳ים לאיחסון המכוניות;

(ד)המסחר והמינהל הכוללים המשרדים הצבוריים והפרטיים ומקומות חניית המכוניות והגרז׳ים בתוך חלקת הקרקע;

(ה)מקומות המגורים הכוללים הוראות הנוגעות לשטחי חלקות הקרקעות והצפיפות והרוחים בין הבנינים והאוורור והתאורה ומקום הבנינים על הקרקע ביחס לארבע הרוחות;

(ו)המבנים הצבוריים הכוללים השווקים והחנויות ובתי־הספר ומקומות התפילה ואולמות האסיפות הצבוריים והתיאטרונים ובתי־הקולנוע ומקומות הטיול ביחס למספר התושבים שיש להגיש להם את השירותים;

(ז)המבנים והמוסדות האחרים כולל הפקוח על:–

(1)השטח והגבהים והמרחקים;

(2)קווי הבנין והמרחקים בין הבנינים ושטחי הקומות;

(3)מטרת השמוש של מבנים;

(4)צורות וצבעי וסוגי חמרי הבנין שהשתמשו בהם בבנינים ובגדרות;

(5)מספר הבנינים שאפשר להקים;

(6)העבודות שיש צורך לקבל עבורן רשיונות;

(7)מספר הדירות בכל בנין;

(8)מספר החדרים בדירות או בבנין;

(9)התקנת טנקים או בארות לאיסוף מי הגשמים במבנים;

(10)המקלטים נגד התקפות אויר;

(11)מקומות מיוחדים לאחסון מכוניות;

(ח)הככרות הצבוריות והפרטיות כולל יפוי האזור והקרקעות החקלאיות ושדות הירק ומקומות היעור ומקומות הטיול ומקומות שמורות הטבע ושטחי הקרקע והאחו ובתי הקברות והמחצבות;

(ט)שמירת המקומות, המערות, הבנינים והמתקנים ומוצגים ארכיאולוגיים והשאריות הישנות, דברים שיש להם ערך ארכיאולוגי או היסטורי או הנדסי;

(י)דרכי התחבורה כולל הדרכים היבשתיות ומסילות הברזל ודרכי התחבורה הימית והאווירית והתחנות הצבוריות למכוניות;

(כ)הדרכים, כולל:

(1)הקרקעות השמורות, והצבת זכויות המעבר הצבוריות;

(2)סגירת והפנית הדרכים הקיימות ובטול ושנוי זכויות המעבר הצבוריות והפרטיות;

(3)הקמת דרכים חדשות והכנסת שנויים בדרכים הקיימות;

(4)סימון הדרכים והצגתן וישורן והקמתן ודרכי הגישה אליהן והיציאה מהן (כולל הגבלת הגישה והיציאה), מצב הדרך וממדיה הכלליים בין אם המדובר בדרך חדשה או בדרך ישנה;

(5)העבודות הנוגעות להקמת דרך כלשהי בהכנסת שפורים בה כגון הקמת מדרכות גשרים ומעברים ומעברי מי הגשמים והגדור והמחסומים והמקלטים והתאורה המלאכותית והחקלאות והשמירה על העשבים והנטיעות והעצים הנמצאים על דרך זו או בקרבתה;

(6)דרכי הקשר הכוללים את המברקים, הטלפון והאלחוט;

(7)שרותים צבוריים הכוללים שרותי המים והחשמל וקווי מעברי המים והביוב, הכוח והתאורה.

על המנהל, לאחר הוצאת הצו הקובע כי אזור מסויים הוא אזור תכנון ולאחר התייעצות עם ועדות התכנון המחוזית והמקומית ותוך תקופה שאינה עולה על שנתיים מתאריך הצו הנ״ל, להגיש לועדת התכנון המחוזית הנוגעת בדבר את תכניות התכנון האזוריות שיופקדו, יחד עם ההוראות המיוחדות שלהן, בלשכת ועדת התכנון המחוזית ואפשר יהיה לעיין בו ללא תשלום ע״י הכלל וע״י כל המעונין בכך. ויש לפרסם את ענין הפקדת תכניות התכנון הנ״ל בעתון כהגדרתו בסעיף 2א לחוק ותפורסם מודעה זו למשך חודשיים בלשכת ועדת התכנון המחוזית ובכל לשכות ועדות התכנון המקומיות.

(1)כל אדם, גוף או מוסד צבורי או פרטי שיש להם נגיעה בדבר, זכאי להגיש התנגדות על תכנית התכנון האזורית המופנית אל יו״ר הועדה המחוזית לתכנון ערים תוך חודשיים מתאריך הפקדת תכנית התכנון האזורי הנ״ל או תוך תקופה אחרת שהוזכרה בהודעת ההפקדה. ויש לבסס את ההתנגדות במידת האפשר במפות מפורטות ובמסמכים.

(2)ועדת תכנון הערים במחוז תדון בכל התנגדות שתוגש אליה ויש לה הזכות להזמין ביזמתה את מי שתמצא לנכון מבין מגישי ההתנגדויות כדי לשמוע את טענותיו, ואחר־כך תגיש הועדה את המלצותיה בענין התנגדויות אלה למועצת התכנון העליונה.

(1)מועצת התכנון העליונה תדון בהמלצות ועדת תכנון הערים המחוזית ויש לה הסמכות לאשר את התכנית עם או בלי תיקון ולתת לה תוקף והחלטתה בנדון היא סופית.

(2)אם תאשר מועצת התכנון העליונה את תכנית התכנון האזורית ותתן לה תוקף, תפורסם הודעה בנדון בעתון כהגדרתו בסעיף 2א לחוק ותוצג מודעה זו בלשכות הועדה המחוזית לתכנון והועדות המקומיות לתכנון ותחשב התכנית כברת־תוקף מהתאריך שייקבע באשור הנ״ל, אולם אם לא נקבע תאריך למועד בצוע התכנית תכנס התכנית לתוקפה לאחר תום 15 יום מיום פרסומו בעתון הרשמי.

(3)אם מועצת התכנון העליונה תחליט, לאחר הדיון בהתנגדויות שהוגשו לועדה המחוזית לתכנון, להכניס שנויים בתכנית התכנון האזורית היא רשאית לחדש את הפקדת התכנית למשך חודש אחד לקבלת התנגדויות ולפרסם זאת בעתון כהגדרתו בסעיף 2א לחוק ותבוצע הפקדה זו בלשכות הועדה המחוזית לתכנון והועדות המקומיות לתכנון, ויחולו עליה כל ההוראות הקבועות בסעיף 17 דלעיל בענין הגשת ההתנגדויות והדיון בהן ע״י הועדה המחוזית לתכנון שצריכה להגיש את המלצותיה בענין ההתנגדויות המוגשות אליה.

(4)מועצת התכנון העליונה תדון בהמלצות הועדה המחוזית לתכנון ויש לה הסמכות לאשר את התכנית ולתת לה תוקף עם או בלי תקון והחלטתה בנדון סופית. ויש לפרסם את החלטת המועצה בעתון, כהגדרתו בסעיף 2א לחוק, ותוצג ההחלטה בלשכות הועדה המחוזית לתכנון והועדות המקומיות לתכנון והשלטונות המקומיים, ותחשב התכנית כבעלת־תוקף בזמן שיקבע ע״י השר אולם אם לא יקבע השר תאריך להכנס התכנית לתוקפה, תכנס התכנית לתוקפה כעבור 15 יום מיום פרסום המודעה בעתון הרשמי.

(5)על הועדה המחוזית לתכנון ערים להעביר את החלטת מועצת התכנון העליונה אל מיגיש ההתנגדויות על תכנית התכנון האזורית.

(1)יוכנו תכניות התכנון הכלליות עבור ערי הממלכה בצורה שיכללו הוראות וסקירת המפוי וכל המצבים האחרים שיבליטו באופן כולל את צורות השמוש בקרקעות באיזור תכנית התכנון הכללית ואת דרך התפתחות המצב הכלכלי והחברתי ושלבי בצוע עבודות הפתוח השונות.

(2)תכנית התכנון הכללית צריכה לדון בענינים הבאים:–

(א)סימון מקומות הדרכים והקמת דרכים חדשות וזיפות הדרכים הקיימות באותו איזור והחלפת כיוונן והרחבתן וסגירתן וקביעת רוחבן וקביעת הקרקעות השמורות להן וזכויות המעבר הצבוריות והקמת הדרכים ושפורן והרחבתן והכניסה אליהן והיציאה מהן והגבלתן וקביעת מהות הדרכים וממדיהן הכלליים;

(ב)מעברי הנקוז כולל המעברים הכללים והביוב ומתקני הנקוי;

(ג)תכנית המים;

(ד)קביעת האזורים או המקומות או הבנינים בהם מותרות או אסורות עבודות או מקצועות מסויימים ואשר נשמרות כולן למגורים או לחקלאות או לייעור או למטרות אחרות;

(ה)העמדת תנאים ומגבלות בענין שטח הקרקע עליו מותר לבנות והרחבה והמרחקים שיש להעמיד בין הבנינים, וכן גובה וסוג המבנים שמותר להקימם בכל אחד מהאזורים או באיזור מסויים;

(ו)קביעת הקרקעות המיועדות לככרות הצבוריות והפרטיות והאזורים הטבעיים שיש לשמרם או המיועדים למטרות צבוריות אחרות ויפוי האזור, וכן הקרקעות החקלאיות ואזורי היעור ומקומות הטיולים והככרות והאחו ובתי הקברות והמחצבות;

(ז)שמירת קרקע לצורך שדות התעופה והמבנים והנמלים ותחנות הרכבת ותחנות האוטובוסים והגרז׳ים לאחסון המכוניות ומקומות לחניית המכוניות והמבנים הצבוריים ובתי הספר ובתי החולים או לכל שרותים צבוריים אחרים;

(ח)המבנים והמתקנים האחרים כולל הפקוח על:–

(1)השטח והגבהים והמרחקים;

(2)קווי הבנין והמרחקים בין הבנינים ושטחי הקומות;

(3)מטרת ומהות השמוש של הבנין;

(4)צורות וצבעים וסוגי חמרי הבנין שהשתמשו בהם בבנינים ובגדרות;

(5)מספר הבנינים שאפשר להקים;

(6)העבודות שיש צורך לקבל עבורן רשיונות;

(7)מספר הדירות בכל בנין;

(8)מספר החדרים שצ״ל בדירה או בבנין;

(9)התקנת מרזבים או בארות לאיסוף מי הגשמים במבנים;

(10)המקלטים נגד התקפות אויר;

(11)מקומות מיוחדים לאחסון מכוניות;

(12)הגזוזטראות והמרפסות והמעקות החיצוניות והגדרות;

(ט)התעשיה הכוללת בתי־חרושת, בתי־מלאכה והמחסנים והגרז׳ים לאחסון ותיקון המכוניות ובתי המלאכה של המסגרות והנגרות והריצוף וכדומה;

(י)המסחר והמינהל הכוללים המשרדים הצבוריים והפרטיים ומקומות חניית המכוניות בתוך חלקת הקרקע;

(כ)מקומות המגורים הכוללים התקנות, הצווים וההוראות הנוגעות לשטח הקרקע ומקום הבנין על הקרקע והצפיפות והרווחים בין הבנינים ואוורור והתאורה ומקום הבנינים על הקרקע ביחס לארבע הרוחות;

(ל)המבנים הצבוריים הכוללים השווקים והחנויות ובתי־הספר ומקומות התפילה ואולמות האסיפות הצבוריים והתיאטרונים ובתי השעשועים ובתי הקולנוע ומקומות הטיול – כל אלה ביחס למספר התושבים שיש להגיש להם את כל השירותים;

(מ)שמירת המקומות, המערות והבנינים והשאריות הישנים דברים שיש להם ערך היסטורי או ארכיאולוגי או הנדסי;

(נ)הטלת חיוב על בעל קרקע או מבנה להעניק לבעל קרקע או בנין סמוכים או לשלטון מקומי זכות מעבר למעברי המים והביוב וצנורות המים או מעברי הגשמים והדרכים התלויות או המעברים התת־קרקעיים;

(ס)העררים המוגשים ע״י האנשים הנזוקים עקב סרוב הועדה המקומית להעניק את הסכמתה או את המלצתה בנדון ענין כלשהו הדרוש הסכמתה או המלצתה לפי חוק זה;

(ע)אשור החברות או המוסדות או הארגונים שמבצעים תכנית או תכניות ליישוב ואשור התנאים לפיהם יש לבצע את תכניות היישוב הנ״ל;

(פ)שמירת קרקע לצורך בתי קברות והפקוח על בתי הקברות וסגירת בתי הקברות הקיימים;

(צ)רשום הקרקעות השמורות עבור הדרכים או הככרות הצבוריים למטרה אחרת, בשם הממשלה או בשם מועצת העיריה או מועצה מקומית או מוסד מקומי אחר;

(ק)הריסת השכונות הישנות והצפיפות או הסותרות את צרכי התכנון, ותכנון שכונות אלה מחדש וקביעת דרך הקמתן, סדורן ושפורן והעמדת תנאים מיוחדים כדי למנוע הוצאת רשיונות בניה באזורים אלה.

תכנית התכנון הכללית תופקד, יחד עם ההוראות המיוחדות הקשורות בה, עפ״י החלטה של הועדה המחוזית לתכנון בהתאם להמלצת ועדה מקומית לתכנון ערים. הודעת ההפקדה תפורסם בעתון כהגדרתו בסעיף 2א לחוק ותוצג הודעה זו למשך חודשיים, מזמן הפרסום בעתון הרשמי, בלשכת הועדה המקומית לתכנון ערים ויש להודיע במידת האפשר לבעלי הקרקעות הכלולות בתכנית על דבר ההפקדה.

(1)כל אדם או גוף או מוסד רשמי או פרטי שיש להם ענין בכך, רשאים להגיש הצעותיהם או התנגדויותיהם בנוגע לתכנית התכנון הכללית כשהן מופנות ליו״ר ועדת התכנון המקומית תוך חודשיים מתאריך פרסום דבר ההפקדה בעתון הרשמי או תוך תקופה אחרת שהוזכרה בהודעת ההפקדה ויש לבסס במידת האפשר את ההתנגדויות או ההצעות המוגשות במפות מפורטות ובמסמכים.

(2)ועדת התכנון המקומית תדון בכל התנגדות שתוגש אליה ותגיש את המלצותיה בנדון אל ועדת התכנון המחוזית.

(3)ועדת התכנון המחוזית תדון בהתנגדויות שיוגשו עם המלצות ועדת התכנון המקומית בנדון ויש לה הזכות להזמין ביזמתה את מי שתמצא לנכון מבין מגישי ההתנגדויות לשם שמיעת טענותיו. אחר־כך תשלח את ההתנגדויות או ההצעות בצרוף התסקיר שלה אל מועצת התכנון העליונה. מועצת התכנון תדון בכל התנגדות לחוד והמתנגד יקבל, באמצעות הועדה המקומית תשובה בענין התנגדותו הכוללת דחיית ההתנגדויות או ההצעות או הכנסת תיקון בתכנית התכנון הכללית עקב הגשת ההתנגדות או ההצעה.

(4)למועצת התכנון העליונה הזכות לאשר ביזמתה את תכנית התכנון הכללית ולתת לה תוקף עם או בלי תקון והיא רשאית, במקרה של תקון, לפרסם שנית את התכנית לחודש ימים לשם קבלת התנגדויות והחלטתה בנדון היא סופית ותפורסם בעתון כהגדרתו בסעיף 2א לחוק ותוצג בלשכות הועדות המחוזיות והמקומיות ותחשב התכנית כבעלת תוקף כעבור 15 יום מתאריך פרסום המודעה בעתון הרשמי.

(1)מועצת התכנון העליונה מוסמכת לאשר באופן זמני את תכניות התכנון הכלליות, כולן או בחלקן, אם יראה לה הדבר כמתאים ובמקרה זה תחשב תכנית התכנון הנ״ל, כולה או כל חלק ממנה שאושר בצורה זו, כתכנית תכנון כללית שהוכנה ונכנסה לתוקפה בהתאם לס״ק (4) של סעיף 21 של חוק זה ותפורסם הודעה בדבר האשור הזמני בעתון הרשמי ותחשב כבעלת תוקף עם הפרסום.

(2)תוך שנה מתאריך האשור הזמני של תכנית התכנון הכללית, יש להפקיד תכנית זו בהתאם להוראות סעיף 20 של חוק זה ויחולו עליה על התהליכים הקבועים בסעיף 21 לחוק בכל הנוגע להגשת ההתנגדויות וההצעות והדיון בהן עד להכנס התכנית לתוקפה.

(1)לאחר אשור תכניות התכנון הכלליות עבור הערים, יש להכין תכנית תכנון מפורטת לחלקים השונים של תכניות התכנון הכללית.

(2)לגבי הערים הקטנות והכפרים יש להכין תכנית תכנון כללית ומפורטת.

(3) (א)הועדה המקומית רשאית להכין, בכל זמן שהוא, תכנית תכנון מפורטת עבור קרקע הנמצאת באזור התכנון שלה או להסכים לכל תכנית מוצעת ע״י כל בעלי קרקע או זו או חלק מהם עם או בלי תקון לתכנית. אך אין לבצע תכנית זו אלא לאחר קבלת הסכמת הועדה המחוזית שתהיה רשאית לסרב לאשר את התכנית כל עוד לא יוכנסו בה שנויים ויחולו לגביה התנאים שתמצא לנכון;

(ב)באם יתגלעו חלוקי־דעת בין הועדה המקומית והועדה המחוזית בקשר לכל תכנית מפורטת שהוגשה בהתאם לס״ק הקודם, תועבר התכנית למועצת התכנון העליונה שהחלטתה בנדון תהיה סופית.

(4)תכנית התכנון המפורטת כוללת, במידת הצורך, סקר על המפוי כל המפות וחומר מפורט אחר שיש בהם צורך.

(5)ניתן לכלול בתכנית התכנון המפורטת את כל הפרטים הכלולים בס״ק (2) של סעיף 19 לחוק זה, כמו כן עליה להכיל באופן מיוחד את הפרטים הבאים:–

(א)קביעת מקומות החנויות והשווקים ובתי־הספר ומקומות התפילה ואולמות האסיפות ובתי הקולנוע ומקומות הטיול;

(ב)קביעת מקומות הרחובות וחניית המכוניות ותחנות הרכבת והאוטובוסים והמכוניות הצבוריות והפרטיות והשרותים הצבוריים והפרטיים;

(ג)קביעת מקומות הבנינים וקווי הבנין והמרחקים בין הבנינים והצורה והגבול התחתון לשטח הקרקע ואורך החזית של הקרקע והגרז׳ים בתוך החלקה ומקומות הבנינים בעלי תפקידים מיוחדים;

(ד)קביעת המקומות שיש עליהם פקוח ומגבלות מבחינת הבנין כגון: הנדסת הבנין, הצורה החיצונית לבנינים וסוגי החומרים המשמשים להקמתם;

(ה)קביעת האזורים שאין לבנותם ולפתחם באופן תמידי;

(ו)קביעת מקומות הקרקע העומדת להפקעה, כגון:–

(1)איזו קרקע קבועה בתכנית לצורך השמוש של הממשלה או השלטון המקומי או הצרכים הצבוריים;

(2)איזו קרקע כלולה באזור הקבוע לשקום בתכנית התכנון, או איזור קרקע סמוכה לאיזור זה, או איזה איזור שיש לבצע או חלוקה מחדש;

(3)איזור קרקע נוספת עומדת להפקעה, לדעת הועדה המקומית לתכנון ערים, לשם הבטחת השמוש בה לצרכים הקבועים בתכנית.

(6)ניתן לכלול בתכנית התכנון המפורטת איזור כלשהו, שלדעת הועדה המקומית לתכנון ובאשור הועדה המחוזית לתכנון, הזקוק כולו לתכנון או לתכנון מחדש, לצרכים הבאים:–

(א)מפוי מחדש עפ״י יסודות חדשים עקב היות האזור ישן או בעל תכנון גרוע;

(ב)לצורך שנוי מקומות המגורים והתעשיות;

(ג)לצורך בצוע מטרה כלשהי הכלולה בתכנית.

(7)אין לכלול בתכנית התכנון קרקע להפקעה אם לדעת הוועדות המקומית והמחוזית לתכנון אין לבצע הפקעה זו תוך 7 שנים מיום אשור תכנית זו.

(8)אם כעבור 7 שנים לא הפקיעה הועדה המקומית לתכנון ערים חלקת קרקע המיועדת להפקעה, רשאי בעל הקרקע לפנות בכתב לועדה המקומית לתכנון ערים ולבקש להחזיר לו את הקרקע. ובאם כעבור 6 חדשים מתאריך הפניה לא החזירה הועדה המקומית את הקרקע לבעליה, תבוטל המגבלה שהוטלה על הקרקע בתור מיועדת להפקעה.

(1)ינקטו אותם הצעדים הקבועים בסעיף 20 לחוק זה בענין הפקדת התכנית לשם הגשת התנגדויות.

(2)כל בעלי הזכויות בקרקעות או בבנינים או הנכסים האחרים הכלולים בתכנית כלשהי, בהתאם לסעיף 23 לחוק זה, בתור בעלי הנכסים או באופן אחר – זכאים להגיש את התנגדויותיהם לתכנית ללשכת הועדה המקומית תוך חודשיים מתאריך פרסום המודעה בעתון כהגדרתו בסעיף 2א לחוק בדבר הפקדת התכנית הנ״ל או תוך התקופה הקבועה שנקבעה במקרה מיוחד ע״י הועדה המחוזית.

(3)הועדה המקומית תשלח את כל ההתנגדויות אל הועדה המחוזית בצרוף תסקיר בנדון, והועדה המחוזית תדון בכל התנגדות לחוד ותודיע למתנגד באמצעות הועדה המקומית את תשובתה להתנגדותו שתכלול דחיית ההתנגדות או הכנסת שנוי בתכנית עקב הגשת ההתנגדות. הועדה המחוזית רשאית במקרה זה לדרוש הפקדת התכנית לתקופה של חודש אחד.

(4)הועדה המחוזית רשאית, כעבור התקופה הקבועה להגשת ההתנגדות על התכנית המפורטת להחליט לתת תוקף לתכנית.

(5)באם תחליט הועדה המחוזית לתת תוקף לתכנית בהתאם לסעיף קטן (4) של סעיף זה, תפורסם הודעה על כך בעתון כהגדרתו בסעיף 2א לחוק ובלשכת העיריה אם התכנית כוללת אזור עיריה או בלשכת המועצה המקומית אם התכנית כוללת אזור מועצה מקומית או במקום שבו נהוג לתלות את המודעות הצבוריות אם התכנית אינה כוללת אזור עיריה או אזור מועצה מקומית. ויש להפקיד העתקים מהתכנית ומהמפות שאושרו ע״י הועדה המחוזית בלשכת הועדה המקומית שם ניתן לכל המעונין לעיין בהם.

(6)התכנית תכנס לתוקפה בתאריך שיקבע ע״י הועדה המחוזית. אולם אם לא קבעה הועדה המחוזית תאריך להכנס התכנית לתוקפה, תכנית התכנית לתוקפה כעבור 15 יום מתאריך פרסום המודעה בעתון הרשמי על הפקדתה בלשכת הועדה המקומית.

(1)ועדת התכנון המחוזית תבקש מהמנהל, עפ״י המלצת הועדה המקומית, לבדוק מחדש תכנית פתוח כללית מאושרת כדי להכניס בה התקונים או התוספות הדרושים פעם אחת לפחות בכל עשר שנים. המנהל יעשה את המפוי הדרוש ויגיש תסקיר לועדת התכנון המחוזית בענין השנויים או ההוספות שיש להכניסם לתכנית.

(2)באם השתכנעה הועדה המחוזית כי יש צורך להכין תכנית תכנון מפורטת באמצעות ועדה מקומית עבור קרקע כלשהי הנמצאת באזור התכנון, היא רשאית לבקש מהועדה המקומית להכין תכנית זו ולהגישה אליה ולעשות את כל הדרוש לבצוע תכנית זו לאחר שהתכנית תקבל את אשור הועדה המחוזית.

(3)אם חל פיגור בהגשת התכנית ע״י הועדה המקומית לאחר שנתבקשה לעשות כן, לפי סעיף זה, תוך הזמן שנקבע ע״י הועדה המחוזית, רשאית הועדה המחוזית, בהסכמת השר, להכין את התכנית המפורטת באמצעות לשכת תכנון הערים ותכנית כזו תחשב כתכנית מפורטת שהוכנה ע״י הועדה המקומית לצורך המטרות הקבועות בחוק זה.

(4)הועדה המחוזית תשלח העתקים מהתכנית שהוכנה עפ״י סעיף זה, לועדה המקומית לשם הגשת הערותיה תוך 15 יום מיום קבלתה העתקי התכנית ואח״כ תועבר התכנית עם הערות הועדה המקומית למועצת התכנון העליונה שיש לה הסמכות לאשר או לדחות את התכנית או לתקן אותה או לקבוע עבורה את התנאים שייראו לה כמתאימים.

(5)אותם ההליכים הקבועים בסעיף 14 לחוק זה, יחולו בקשר להפקדה לאשור ולבצוע התכנית.

עם הכנסת תקון כלשהו בתכנית תכנון כלשהי, יש לבצע את אותם ההליכים הנהוגים בקשר עם הפרסום הדיון בהתנגדויות ובמתן תוקף לתכנית – בשוניים המחוייבים, לאחר אשור תכניות התכנון הכללית והמפורטות.

(א) (1)לכל תכנית תכנון יש לצרף הוראות ותנאים שיחשבו כחלק בלתי נפרד מתכנית התכנון והם צריכים להתאים להוראות ולתקנות לדוגמא המאושרות;

(2)ההוראות והתנאים כוללים כל ענין שנחשב כחיוני לשם הגשמת מטרות תכנית התכנון ועניני תכנון הערים, ובעיקר הענינים הבאים:–

(1)המינהל וההליכים בפקוח על התכנון;

(2)דרוג השמושים בקרקעות ודרוג סוגי האזורים לשמוש בקרקע;

(3)הרחובות וקווי הבנין;

(4)גובה הבנינים;

(5)מספר הקומות ושטח הקומה ביחס לשטח הקרקע;

(6)השטחים מסביב לבנינים והתאורה הטבעית;

(7)חניית המכוניות ביחס לשטח הבנין ומהות השמוש בו;

(8)צפיפות התושבים והחלוקה או ההפרדה.

(ב)הקמת הבנינים כולל:–

(1)המינהל וההליכים בפקוח על הבנין;

(2)צרכי השטחים הפנימיים והתאורה והאוורור;

(3)החוזק והעמידה בפני תנאי האקלים והרטיבות;

(4)המעברים והמתקנים התברואתיים והבארות לאיסוף מי הגשמים;

(5)סדור הקרקעות ועבודות יפוי וזריעה;

(6)העמידה בפני האש;

(7)הגזוזטראות והמרפסות והמעקות החיצוניות.

(ג)העבודות במקום הבנין, כולל:–

(1)שמירת חיי האנשים במשך עבודות הבניה;

(2)שמירת חיי הפועלים במשך עבודות הבניה;

(3)שמירת הרחובות והמדרכות;

(4)פנוי ההריסות.

(א)בסעיף זה –

”עץ בוגר“ – עץ שגובהו 2 מטרים לפחות מעל פני הקרקע וקוטר גזעו, הנמדד בגובה 130 סנטימטרים מעל פני הקרקע, הוא 10 סנטימטרים לפחות;

”תכנית“ – תכנית או חלק מתכנית שניתן להוציא מכוחה היתרים, לרבות תכנית דרך, למעט תכנית שלא ניתן לקבוע במדויק היכן תמומש בפועל או תכנית שעניינה ביטול, שינוי או התליית תכנית שאינם מחייבים שינוי של תשריט התכנית המקורית.

(ב)בתשריט תכנית יסומנו העצים הבוגרים המצויים בתחומה באופן שיקבע ראש המינהל האזרחי בהמלצת מועצת התכנון העליונה.

(ג)היו בתחום תכנית עצים בוגרים, לא יאשר מוסד התכנון את התכנית, אלא לאחר שבחן את הצורך בשמירה עליהם במסגרת מכלול השיקולים התכנוניים; ראש המינהל האזרחי, לאחר היוועצות בקצין מטה לענייני חקלאות במינהל האזרחי, יקבע סוגי תכניות שלגביהן יידרש מוסד התכנון להתייעץ בקצין מטה לחקלאות במינהל האזרחי, טרם קבלת החלטתו הסופית לפי סעיף זה.

(ד)אין בסעיף זה כדי לגרוע מסמכותו של מוסד תכנון להתנות מתן היתר בתנאים הנוגעים לנטיעת עצים לפי כל דין.

(1)על אף האמור בכל חוק או חיקוק אחר, אף אדם אינו רשאי לחלק קרקע או לרשום אצל רשם הקרקעות חלוקתה של קרקע, הכלולה באיזור תכנון, לחלקות ששטח כל אחת מהן הוא פחות מ־10 דונמים אלא על פי תכנית חלוקה מאושרת ע״י הועדה המקומית וכל חלוקת קרקע הנמצאת באיזור תכנון וכל רישום שיבוצע לגביה בניגוד להוראות סעיף זה יחשב כבטל בין אם קיימת תכנית תכנון מאושרת ובין אם לאו כל עוד האזור נחשב כאיזור תכנון וכל ההחלטות הניתנות ע״י הועדה המוסמכת בנדון נחשבות להחלטיות ואין לערער עליהן בכל צורה שהיא.

(2)כל תכנית חלוקה של קרקע הנמצאת באיזור תכנון צ״ל מתאימה לתכנית התכנון המפורטת והמאושרת ללא אפשרות ערעור של אותו האיזור.

(3)יש לסמן על תכנית חלוקה את גבולות הקרקע שעבורה הוכנה התכנית וכן הדרכים המאושרת בתכנית התכנון המפורטת לאיזור שבו נמצאת הקרקע והדרכים המוצעות וקווי הגבהים השווים וכל הענינים האחרים שתדרוש הועדה המקומית לתכנון ערים כדי להבטיח שתכנית החלוקה תתאים לתכנית התכנון המפורטת והמאושרת כולל כל הענינים הנזכרים בס״ק (5) של סעיף 23 לחוק זה.

(4)הבעלים של קרקע הנמצאת באיזור הכלול בתכנית תכנון מאושרת רשאי, ויהיה חייב אם בקשה זאת ממנו הועדה המקומית בכתב, להגיש לועדה, תוך הזמן הקבוע בהודעה בכתב, תכנית חלוקה לקרקע הנ״ל לשם אשור. ובמקרה של סרוב הבעלים לבצע את בקשת הועדה המקומית תוך הזמן הקבוע בהודעה, הועדה תהיה רשאית לבקש ממי שתמצא לנכון, להכין תכנית החלוקה הדרושה על חשבונם של הבעלים ותגבה את כל האגרות וההוצאות במקרה זה באותה הצורה בה גובים את מסי העיריה.

(5)יש לקבל את הסכמת הועדה המקומית לכל חלוקה מהחלוקות, המסומנות בתכנית החלוקה, והנמצאת על דרך מאושרת או מוצעת.

(6)על אף האמור בכל חוק אחר, אין לחלק קרקע בנויה או פנויה בצורה הסותרת את הוראות תכנון האזור שבו היא נמצאת.

(1)כל תכניות החלוקה יוגשו לועדה המקומית לתכנון ערים לשם אשור.

(2)אשרה הועדה המקומית תכנית חלוקה, תכין הודעה על הדף הראשון החתומה ע״י היו״ר והמאשרת כי החלוקה היא בהתאם לתכנית התכנון המפורטת המאושרת שחלה על האזור בו נמצאת הקרקע הכלולה בתכנית החלוקה וכי הועדה המקומית הסכימה לחלוקה. אח״כ ירשום רשם הקרקעות, עפ״י בקשת הבעלים של הקרקע, את החלוקה המאושרת בספרי האחוזה.

(1)הועדה המקומית לתכנון ערים רשאית לתקן או להפסיק לפעול לפי תכנית חלוקה או לבטל תכנית זו וזאת לאחר שתשלח הודעה לבעל הקרקע הכלולה בתכנית החלוקה בה היא מודיעה על כוונתה לתקן או להפסיק לפעול לפי תכנית החלוקה הנ״ל או לבטל אותה ולאחר שתדון בכל התנגדות שתוגש ע״י הבעלים תוך חודש ימים מתאריך קבלתו ההודעה.

(2)אם הועדה המקומית לתכנון תקנה תכנית לתכנון או הפסיקה לפעול לפיה או ביטלה אותה בהתאם לס״ק (1) לסעיף זה, עליה לשלוח לרשם הקרקעות מכתב בנדון החתום ע״י יו״ר הועדה ועל רשם הקרקעות לעשות הפעולות הדרושות לרישום ההגבלות המשתמעות מכך בתוך ספרי האחוזה עם קבלתו מכתב זה.

(3)אם תמצא חלקת קרקע או חלקות קרקע בעלות צורה בלתי סבירה כך שאינן מתאימות להקמת בנין מתאים או ששטחן הוא פחות מהמינימום המאושר, תהיה הועדה המקומית זכאית להתייחס לחלקות הקרקע הנ״ל כבלתי ראויות לבניה ולפעול, בעצמה או ביחד עם הבעלים והבעלים של החלקות הסמוכות, להכנת תכנית חלוקה לכל הקרקעות הנ״ל בהתאם לתכנית התכנון המפורטת המאושרת ואח״כ יהיה על הקרקעות, עפ״י בקשת הועדה המקומית החתומה ע״י היו״ר או בקשת הבעל או בעלי הקרקע, לרשום את החלוקה בספרי האחוזה ולבטל את הרישומים הקודמים, באם ימצאו כאלה, ויערך סדור בין בעלי הקרקעות עפ״י החלוקה הנ״ל.

(1)הועדה המקומית רשאית, מזמן לזמן, להחליט, בהסכמת הועדה המחוזית, לתכנון מחדש איזור שלא תוכנן בהתאם לתכנית תכנון מאושרת החל עליה או לתכנן מחדש איזור שתוכנן למעשה בהתאם לתקון שהוכנס באיזור התכנון הנ״ל או בהתאם לכל תכנית תכנון שבאה במקומה, ואם החליטה הועדה המקומית כנ״ל, היא חייבת להכין תכנית תכנון לאזור הנ״ל הקובע – בין היתר – קביעת חלקות קרקע, להלן: ”החלקות החדשות“, לכל בעלי הקרקעות באזור הנ״ל לבד או ביחד, להלן: ”הקרקעות הראשונות“, שלפי צורתן או מקומן או שטחן תהיינה בהתאם לתכנית המאושרת הנ״ל או לתקון שהוכנס בה או לתכנית המאושרת האחרת שבאה במקומה – הכל לפי הענין. והחלקות החדשות האלה צ״ל קרובות עד כמה שאפשר לחלקות הראשונות של הבעלים לפני קיצוץ כל חלק מהן בתנאי שלא יעלה יחס קיצוץ השטח על 30% משטחן עבור מטרה כלשהי הקבועה בחוקי החלוקה וההפקעה וצ״ל שס״ה שטחן יהיה קרוב עד כמה שאפשר לס״ה שטח החלקות הראשונות השייכות לבעלים שנקבעה להם החלקות החדשות ע״פ שם הבעל או הבעלים של החלקות הראשונות ויש לרשום את החלקות החדשות בשמו או בשמם בספרי האחוזה בנוסף לקיצוץ השטח הנ״ל כדי שאפשר יהיה לתכנן את האזור מחדש.

(2)ההליכים הכלולים בסעיף 24 לחוק זה יחולו גם לגבי מסירת ההתנגדויות והדיון באשור התכנית והיכנסה לתוקף.

(1)לאחר שתכנית מתכניות התכנון נכנסה לתוקפה, רשאית הועדה המקומית, מזמן לזמן, והיא חייבת לעשות זאת ע״פ בקשת הועדה המחוזית, להכין רשימה של המבנים הנמצאים באזור התכנית הנ״ל והם בעלי שמוש שלא כדין (הוקמו שלא כדין) או נחשבים כאלה עקב בצוע התכנית וכן לקבוע, ע״פ הוראות סעיף זה ובהסכמת הועדה המחוזית, את הגבול העליון לתקופה (להלן: הגבול העליון לשמוש שלא כדין) שבה מותר יהיה להמשיך ולהשתמש בבנינים אלה או להשאיר בנינים אלה בתנאי שלא תעלה תקופה זו על 10 שנים.

(2)עם הכנת הרשימה הנ״ל, ע״פ ס״ק (1) לסעיף זה, תקבע הועדה המקומית את הגבול העליון לתקופת השמוש כדין לכל בנין מהבנינים הכלולים ברשימה תוך התחשבות בכל התנאים כולל:–

(א)התקופה שבה יתכן והבנין ימשיך לעמוד בשים לב לתקופת קיומו ולמצבו;

(ב)התקופה שאפשר לנצל את הבנין מבחינה כלכלית וקבלת הכנסה ממנו;

(ג)מידת השמוש שלא כדין ומהותו.

(3)אם הועדה המקומית קבעה, באשור הועדה המחוזית וע״פ הסמכות המוקנית לה לפי ס״ק (2) של סעיף זה, את סוף תקופת קיום הבנין שהוקם שלא כדין מבין הבנינים הכלולים ברשימה תחול על הרשימה הנ״ל כל ההוראות הנהוגות לגבי תכניות התכנון המפורטות בכל הנוגע לפרסום ולדיון בהתנגדויות ועד שתקבל תוקף כאילו היתה תכנית מפורטת. ויש להזכיר בכל מודעה שתפורסם כי ועדת התכנון המחוזית קבעה את הגבול העליון לתקופת השמוש שלא כדין לגבי הבנינים הכלולים ברשימה הנ״ל ונוסף על כך על הועדה המקומית להודיע בכתב לכל בעל רכוש המוזכר ברשימה הנ״ל את הפרטים הקשורים ברכושו.

(4)לאחר עבור הגבול העליון לתקופת השמוש שלא כדין לגבי בנין מבין הבנינים שנקבעו ע״פ הוראות סעיף זה, השמוש שלא כדין יבוטל ויוכנסו שנויים בבנין שמשתמשים בו שמוש שלא כדין כך שהמצב יתוקן או שהבנין יהרס, הכל לפי הצורך; ואין לשלם פצוי לבעל הבנין מחמת הפסקת השמוש בו או שנויו או הריסתו לפי הצורך.

(5)על אף האמור בס״ק (4) של סעיף זה, רשאית הועדה המקומית, אם תראה את הדבר כחיוני ולאחר קבלת רשות לכך מהועדה המחוזית, לבקש בכתב מבעל הרכוש לפני שחלף הגבול העליון לתקופת השמוש שלא כדין לבניין הנ״ל בהתאם לס״ק זה – להפסיק את השמוש שלא כדין בבנין הנ״ל או לשנות את הבנין או להרסו בהתאם לצורך ואם ביצע הבעל את הדרוש ע״פ בקשה זו הוא יהא רשאי לקבל פצוי אולם יש לקחת בחשבון את המצב הקיים בזמן הערכת הפצוי כלומר שהבנין שהוקם שלא כדין היה ממילא צורך לשנותו או להרסו ללא פצוי בתקופה שלא תעבור את הגבול העליון לתקופה שבה ניתנה רשות לשמוש שלא כחוק.

אסור לבעלי המקצועות ולבעלי המלאכה לעבוד במקצועם או במלאכתם מחוץ למקומות שנקבעו לשם כך בהתאם לתכניות ולהוראות התכנון המאושרות.

(1)אין להתחיל בעבודה – בתוך אזורי התכנון המוכרזים – הדורשת קבלת רשיון ואין לתכנן או לפתח קרקע או להשתמש בה שמוש הדורש קבלת רשיון, אלא לאחר שיתקבל רשיון עבור העבודה או התכנון או הפתוח או השמוש, ואין להוציא רשיון כזה אלא כשהוא כפוף להוראות חוק זה ולתקנות שהותקנו על פי חוק זה וכן תכנית התכנון הכללית והמפורטת או לתכנית חלוקה וכל הצווים וההוראות המהוות חלק בלתי נפרד מהן.

(2)פתוח קרקע או הקמת בנין בתוך איזור שהוכרז כאיזור תכנון אך עדיין לא אושרה תכנית הפתוח, צריכים להיות כפופים לפקוח זמני בענין התכנון והבניה ויש להבטיח ע״י פקוח זה כי הפתוח או הקמת הבנין לא יסתרו לדעת ועדת התכנון המחוזית, את הוראות ומטרות תכנית התכנון שעובדים על הכנתה או תכנית תכנון שתוכן בעתיד.

(3)פתוח קרקע או הקמת בנין בתוך איזור שהוכרז כאיזור תכנון אך לא הוכן עבורו תכנית פתוח, צריכים להיות כפופים לפקוח זמני בכל הנוגע לתכנון ולבניה והועדה המקומית רשאית להחליט, בהסכמת הועדה המחוזית, לסרב להוציא רשיון כלשהו לעבודות פתוח באיזור לתקופה שלא תעלה על שנה בה יכינו שלטונות התכנון את תכנית התכנון לאיזור.

(4)הבטוי ”פיתוח“ בחוק זה, כולל:–

(א)הקמת בנין או הכנסת שנויים בו או הרחבתו או תקונו או הריסתו;

(ב)השמוש בבנין ובקרקע למטרה שונה מהמטרות המאושרות (עפ״י קביעה מפורשת או מאחר והבנין או הקרקע נמצאים באיזור מיוחד) ע״י תכנית פתוח מאושרת הכולל את הבנין או הקרקע או ע״י רשיון שהוצא לגבי הבנין או הקרקע הנ״ל וכולל (הבטוי) כמו כן שנוי השמוש הקבוע לבנין או לקרקע;

(ג)התקנת תיעול וביוב וחפירת בורות;

(ד)החפירות המלוי וההעמסה;

(ה)הקמת הדרכים והגדרות או כל עבודה הנדסית ועבודת המכרות או כל עבודות אחרות המבוצעות בבטן האדמה או מעליה;

(ו)כל המתקנים והעבודות הנוגעים לצורה החיצונית של הבנינים כולל סיוד וצבע;

(ז)התקנת אמבטיה או בית־שמוש או קערה או צנורות ביוב להם בבנין קיים;

(ח)התקנת מעליות חשמליות בבנינים קיימים;

(ט)האוורור המיכני והחימום;

(י)השמוש בכל קרקע או דרך או כל חלק חיצוני של בנין לצורך פרסום;

אולם הבטוי ”פתוח“ אינו כולל את הדברים הבאים:–

(א)עבודות השמירה והשפורים ללא בניה המבוצעים בתוך הבנין;

(ב)בצוע עבודות ע״י השלטונות לצורך שמירת או שיפור דרך אם עבודות אלה נעשות בגבולות אותה דרך;

(ג)בצוע עבודות ע״י השלטונות המקומיים או הממשלתיים לצורך הפקוח או תקון או חידוש מעברים או התקנת צנורות או כבלים תת קרקעיים או מתקנים אחרים כולל המעבר בתוך רחוב או קרקע לצורך זה;

(ד)השמוש בקרקע למטרה חקלאית באיזורים המיועדים לכך.

(א)על אף האמור בסעיף 34 לחוק, רשאית ועדה מקומית לאחר קבלת אישור ועדה מחוזית להעניק רשיון על פי תכנית שהופקדה אף אם אינו בהתאם לתכנית בת תוקף, אם נתקיימו שניים אלה:

(1)התכנית שבתוקף אושרה לפני היום הקובע.

(2)לא הוגשה התנגדות לתכנית שהופקדה עד תום תקופת ההפקדה, או שבמתן הרשיון אין כדי להשפיע על החלטת הועדה לקבל התנגדות שהוגשה.

(ב)הועדה המחוזית רשאית ליתן אישור כאמור לרשיון או למקום ובתנאים שתקבע.

(ג)לענין הפרקים השישי, השביעי והשמיני, יראו את יום מתן הרשיון לפי סעיף זה כיום תחילת תכנית לגבי המקרקעין לגביהם חל הרשיון.

(א)ראש המינהל האזרחי, לאחר היוועצות במועצת התכנון העליונה, ייקבע בתקנות, פטור מהיתר להקמתם של סוגי בניינים, לביצועם של סוגי עבודות ולסוגי שימושים שיקבע, ובלבד שמתקיימים בהם כל אלה לפי העניין:

(1)הם פשוטים מבחינה הנדסית;

(2)אין בהם כדי ליצור סיכון, הפרעה, מטרד או מפגע סביבתי של ממש;

(3)השפעתם על חזות הבניין, על הסביבה ועל אופיין ומאפייניהן מעטה;

(4)הם לא פוגעים בשלד הבניין וביציבותו או במערכת הבניין ובתפקודיו.

(ב)קבע ראש המינהל האזרחי פטור כאמור בסעיף קטן (א), רשאי הוא לקבוע הוראות לעניין עבודות ושימושים הפטורים מהיתר, לרבות סייגים ותנאים לתחולת הפטור, ובכלל זה הוראות בעניינים אלה:

(1)חובת מסירת הודעה לוועדה המקומית על הקמת הבניינים, או על ביצוע העבודות או השימושים הפטורים מהיתר, אופן מסירתה, פרטיה והמועדים למסירתה;

(2)מפרטים ותנאים שיבטיחו כי הקמת הבניינים, ביצוע העבודות או השימושים, הפטורים מהיתר, ייעשו באופן מקצועי ובטיחותי ותוך השתלמות בסביבה.

(ג)לא ייקבע פטור מהיתר לעבודות התקנה לראשונה של מיתקני אכסון ואגירה של גז, נפט, דלק או חומרים מסוכנים אחרים.

(ד)אין בהוראות סעיף זה כדי לאפשר הקמת בניין, ביצוע עבודה או שימוש שלא בהתאם לתכנית, להנחיות מרחביות או להוראות לפי חוק זה.

(ה)הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו בשטח שנסגר בצו של המפקד הצבאי מכוח סעיף 318 לצו בדבר הוראות ביטחון [נוסח משולב] (יהודה והשומרון) (מס׳ 1651), התש״ע–2009.

(א)ועדה מקומית רשאית לקבוע הנחיות מרחביות למרחב התכנון שלה בעניינים המפורטים בסעיף קטן (ב) ובלבד שאין בהן סתירה להוראות תכנית או להוראות לפי חוק זה.

(ב)הנחיות מרחביות יכול שיתייחסו לחזותו ולמראהו החיצוני של בניין, למפלסי הכניסה לבניין, להשתלבות הבניין בסביבתו, לחיבור תשתיות ולעניינים נוספים כפי שייקבע ראש המינהל האזרחי לאחר היוועצות במועצת התכנון העליונה.

(ג)הנחיות מרחביות יכול שייקבעו לכל מרחב התכנון או לחלק ממנו, לסוגי מגרשים או למגרש מסוים, לסוגי בניינים או לבניין מסוים.

(ד)ועדה מקומית רשאית לקבוע במסגרת ההנחיות המרחביות כי בשל מאפייניהם המיוחדים של מגרשים מסוימים או של סוגי מגרשים ובכלל זה מיקומם, צורתם, גודלם או ייעודם, ייקבעו לגבי כל מגרש כאמור הנחיות מרחביות פרטניות.

(ה)לא תקבע ועדה מקומית הנחיה מרחבית הכוללת חובת אישור, תיאום או התייעצות.

(ו)הנחיות מרחביות שקבעה ועדה מקומית יפורסמו באתר האינטרנט שלה והודעה על קביעתן תפורסם בעיתון רשמי באופן שבו מתפרסמת תוכנית מתאר. הנחיות מרחביות כאמור ייכנסו לתוקף בתום שלושים ימים ממועד הפרסום האחרון בעיתון או במועד מאוחר יותר שקבעה הוועדה המקומית.

(ז)הרואה את עצמו נפגע על ידי הנחיות מרחביות שקבעה ועדה מקומית, רשאי לערור לוועדה המחוזית בתוך שלושים ימים מיום פרסומן.

(ח)על בקשה לקבלת רישיון לפי סעיף 34(1) לחוק יחולו ההנחיות המרחביות שבתוקף במועד הגשת הבקשה.

(ט)הועדה המקומית לא תהיה רשאית לתת הנחיות או לקבוע תנאים למתן היתר בעניינים המפורטים בסעיף קטן (ב), אלא אם נקבעו בהנחיות המרחביות ובהתאם לקבוע בהן.

(א)כל אדם המעונין בתכנון או פיתוח קרקע או לעשות כל עבודת בנין שלשם ביצועה יש צורך לקבל רשיון, עליו להגיש בקשה לקבלת רשיון לועדת התכנון המקומית או ועדת התכנון המוסמכת בהתאם לתקנות והצוים והתנאים שנקבעו ע״פ חוק זה.

(ב)בקשה כאמור תהיה ערוכה בידי מהנדס, ואולם בקשה לגבי מבנה פשוט יכול שתהיה ערוכה גם על ידי הנדסאי שקיבל היתר לכך מהמנהל.

לענין סעיף קטן זה:

”הנדסאי“ – מי שסיים לימודיו במוסד שהמנהל הכיר בו וקיבל תואר של הנדסאי בניין או הנדסאי אדריכלות.

”מבנה פשוט“ – אחד מאלה:

1.מבנה בעל שלד לא טרומי המורכב מקירות, או מקירות ועמודים, ומתקרות שטוחות עם קורות או בלעדיהן, כאשר המרחק בין העמודים או בין הקורות, וכשאין עמודים או קורות בין הקירות, אינו עולה על ששה מטר, ואשר גובה המפלס של רצפת קומתו העליונה מעל המפלס העליון של הרצפה שעל פני הקרקע אינו עולה על אחד עשר וחצי מטר, לרבות מקלט למבנה כאמור, בהתאם לתקנות ההתגוננות האזרחית (מפרטים לבניית מקלטים), התשל״א–1971, למעט מבנה מבטון דרוך, ומבנה מרחבי מכל סוג שהוא.

2.מבנה מקורה בעל קומה אחת, שגובהו עד 5 מטר מעל פני הקרקע ומפתחו אינו עולה על 12 מטר, להוציא מבנה שפועלים עליו כוחות דינמיים, ולמעט מבנה מבטון דרוך, מבנה בעל שלד מבטון טרום ומבנה מרחבי מכל סוג.

3.קיר תומך בגובה עד 2 מטר מעל המפלס הנמוך של פני הקרקע, הדרוש להקמת מבנה כאמור בפיסקאות (1) או (2) בתחום המגרש שבו מוקם המבנה.

4.מעביר מים ומעבר להולכי רגל הקשורים למבנה כאמור בפסקאות (1) או (2).

(1)כל אדם שנגרם לו נזק כתוצאה ממתן רשיון לאחר או סירוב הועדה המקומית להוציא רשיון פיתוח או תכנון קרקע או בצוע עבודת בנין או השגת אשור הדרוש ע״פ צו או תקנות או הוראות או תנאים שהותקנו ע״פ חוק זה או שמתן הסכמה כרוך בתנאים מסויימים, ואם לדעת המבקש, או כל אדם אחר שנגרם לו נזק, יש בהחלטת הועדה פגיעה בזכויותיו – הוא יהא רשאי לבקש מהועדה המקומית להעביר את הדיון בבקשתו לועדת התכנון המחוזית וזאת תוך חודש ימים מיום קבלת הודעת הסירוב. הבקשה תועבר לועדה המחוזית בצרוף החומר שהיה בפני הועדה המקומית. החלטת הועדה המחוזית בענין תהיה סופית ואין לערער עליה בכל צורה שהיא כל עוד באה החלטה זו לתמוך בהחלטת הועדה המקומית; אולם אם היתה החלטת הועדה המחוזית בנדון שונה, תהיה הועדה המקומית זכאית להעביר את הסכסוך למועצת התכנון העליונה תוך חודש ימים מיום קבלתה החלטת הועדה המחוזית והחלטת המועצה בנדון תהיה סופית.

(2)יו״ר הועדה המקומית או שלושה מבין חבריה החולקים על החלטת הועדה המקומית בקשר לכל בקשה לקבלת רשיון – רשאים לבקש מהועדה המקומית להעביר את הבקשה הנ״ל לדיון בפני הועדה המחוזית וזאת תוך 14 יום מתאריך החלטת הועדה המקומית בנדון, והחלטת הועדה המחוזית בענין קבלת הבקשה שהועברה אליה או דחייתה היא סופית.

(3)אם הוגשה בקשה לועדת התכנון המחוזית, הכלולה בסמכויותיה, כדי לקבל רשיון לפתוח או תכנון קרקע או בצוע עבודת בנין או השגת אשור הדרוש ע״פ צו או תקנות או הוראות או תנאים שהותקנו ע״פ חוק זה, והועדה סירבה להעניק את הרשיון או את האשור הדרושים או שכרכה זאת בתנאים מסויימים שלדעת המבקש, או כל אדם אחר שנגרם לו נזק, יש בהחלטת הועדה פגיעה בזכויותיו – הוא יהא רשאי לבקש מהועדה המחוזית, תוך חודש ימים מתאריך קבלתו את הודעת סירובה, להעביר את בקשתו למועצת התכנון העליונה. הבקשה תועבר למועצה בצרוף החומר הדרוש ותהיה החלטתה בנדון סופית ללא אפשרות של ערעור כלשהו.

(א)אם חלקת הקרקע היא בעלת צורה לא מתאימה או בעלת שיפוע גדול או הושפעה או ניזוקה כתוצאה מתכנית פיתוח או תכנון מחדש, רשאית הועדה המקומית לתכנון ולבנין להקל כל מגבלה המוטלת על הקרקע בתנאי שלא תעלה הקלה זו על:–

(1)5% – להוציא קו הבנין שנקבע ע״פ תכנית כלשהי או עפ״י תקנות או צווים או הוראות שהוצאו או נחשבים כאילו הוצאו, עפ״י החוק הזה;

(2)10% עם הסכמת הועדה המחוזית.

(ב)ועדת תכנון מיוחדת רשאית להקל מגבלה המוטלת על קרקע שלא מאחת העילות המנויות בסעיף קטן (א) רישה, לצורך אחת מאלה:

(1)תוספת שטח של עד 5% משטח המגרש או 5% מהשטח הכולל המותר לבנייה במגרש, הנמוך מביניהם, הנדרשים בשל ביצוע התאמות נגישות, לרבות בניית מעלית;

(2)ברשיון הניתן מכוחה של תכנית תכנון שהופקדה לפני יום ו׳ מר חשון התשע״ג (30.10.2014) – תוספת שטח המתחייבת לצורך התאמות נגישות הנדרשות לפי הוראות סעיף 7ו לצו.