Regulations2011The binding text is the one the official gazette published, listed under the publications.
Section 1 of תקנות רישוי שירותי התעופה (הפחתה של סכום עיצום כספי ופריסת תשלומים), התשע״א–2011, הפחתת סכומי העיצום הכספי.
1. הפחתת סכומי העיצום הכספי
(א)המנהל רשאי להפחית למפר את סכום העיצום הכספי, אם התקיימה אחת או יותר מהנסיבות שלהלן, עד השיעורים המנויים לצדן:
(1)המפר לא הפר כל הוראה מהוראות החוק או לפיו בחמש השנים שקדמו להפרה – עד 25 אחוזים; לא הפר את אותה ההוראה בחמש השנים שקדמו להפרה – עד 10 אחוזים;
(2)המפר, עוד בטרם גילתה רשות התעופה האזרחית, שהוקמה לפי חוק רשות התעופה האזרחית, התשס״ה–2005, את ההפרה, הפסיק את ההפרה מיוזמתו ודיווח על ההפרה ועל הפסקתה למנהל – עד 25 אחוזים;
(3)המפר הוא יחיד והמנהל שוכנע כי ההפרה נגרמה בשל נסיבות אישיות המצדיקות הפחתה של העיצום הכספי, או שהתקיימו נסיבות אישיות קשות המצדיקות שלא למצות את הדין עם המפר – עד 25 אחוזים; המנהל יגיש אחת לשנה ליועץ המשפטי לממשלה או למי שהוא יורה דין וחשבון על השימוש בסמכות לפי פסקה זו והטעמים שבשלהם ניתנה ההפחתה מכוח פסקה זו.
(ב)התקיימו לגבי מפר כמה נסיבות כאמור בתקנת משנה (א), רשאי המנהל להפחית למפר מסכום העיצום הכספי את השיעורים המנויים לצד אותן נסיבות במצטבר, ובלבד שסכום ההפחתות המצטבר לא יעלה על 50 אחוזים מסכום העיצום הכספי.
(ג)הוראות תקנת משנה (א)(1) לא יחולו על בעל רישיון או היתר הפעלה שטרם מלאו שנתיים מהיום שבו קיבל לראשונה רישיון או היתר הפעלה, לפי העניין.
The text on this page is adapted from the entry תקנות רישוי שירותי התעופה (הפחתה של סכום עיצום כספי ופריסת תשלומים), התשע״א–2011 in the Open Law Book of Hebrew Wikisource, read on 1 November 2026, and is shared under the CC BY-SA 4.0 licence.