Section 5 of צו בדבר הסדרת הסמכויות בנקודות מעבר (הוראת שעה) (יהודה ושומרון) (מס׳ 1665), התשע״א–2010, סמכויות מפקחי מעברים.

(א)לשם שמירה על הסדר הציבורי ופעילותה התקינה של נקודת המעבר ולשם אכיפת הוראות הצווים שבתוספת השנייה ותחיקת המשנה מכוחם, בנקודת מעבר או בשטח הסמוך לה, רשאי מפקח מעברים –

(1)לדרוש מכל אדם למסור לו את שמו ומענו ולהציג בפניו תעודה רשמית המזהה אותו וכן כל מסמך הנוגע לזיהוי הטובין;

(2)לדרוש מכל אדם הנוגע בדבר למסור כל ידיעה ומסמך הנוגעים במישרין למעבר בנקודת המעבר או לטובין אותם מבוקש להעביר בנקודת המעבר;

(3)לערוך בדיקות או מדידות או ליטול דוגמאות לשם בדיקה וכן להורות על מסירת דוגמאות לבדיקת מעבדה או על שמירתן לתקופה שיורה, או לנהוג בהן בדרך אחרת לשם בדיקת עמידת הטובין בהוראות שנקבעו לפי כל דין ותחיקת הביטחון;

(4)לערוך חיפוש על גופו של אדם, בכלי תחבורה, במטען, או בטובין אחרים בעת כניסה לנקודת המעבר;

(5)למנוע מעבר אדם, טובין, כלי רכב או ציוד נלווה אחר במעבר, אשר קיים יסוד סביר לחשד כי מעברם בנקודת המעבר מנוגד להוראות הצווים שבתוספת השנייה, לאחר שנתן לאותו אדם להשמיע טענותיו לעניין זה;

על החלטה בדבר מניעת מעבר, ניתן יהיה להגיש ערר, בתוך 7 ימים, בפני מי שיוסמך על ידי לשם כך;

(6)להרחיק מנקודת מעבר, לאחר התראה אשר ניתנה בשפה המובנת לאדם ואשר לא היה בה כדי להביא לשינוי בהתנהגותו, תוך שימוש בכוח סביר שאין בו כדי לגרום חבלה, כל אדם המסרב להישמע לכללי ההתנהגות, כל עוד הוא מסרב להישמע לכללי ההתנהגות;

(7)להרחיק מנקודת המעבר, לפרק זמן שלא יעלה על שלוש שעות, לאחר התראה אשר ניתנה בשפה המובנת לאדם ואשר לא היה בה כדי להביא לשינוי בהתנהגותו, כל אדם שהתנהגותו מהווה הפרעה לסדר הציבורי או לפעולתה התקינה של נקודת המעבר או שסירב לדרישות מפקח מעברים בהתאם לסמכויות המוקנות בצו זה;

סירב אדם להתרחק מהמקום, רשאי מפקח להשתמש לצורך הרחקתו בכח סביר.

(ב)לעניין פסקאות (1), (2) ו־(4) לסעיף קטן (א), יהיו גם למאבטח הסמכויות המוקנות למפקח מעברים.

(ג)התעורר יסוד סביר לחשד לביצוע עבירה, רשאי מפקח מעברים –

(1)לתפוס טובין, מסמך או חפץ שיש יסוד סביר לחשד כי נעברה בהם עבירה או שעומדים לעבור בהם עבירה או כי שימשו כאמצעי לביצוע עבירה או שעשויים לשמש כראייה בהליך משפטי בשל עבירה, ולתת הוראות למי שהטובין נתפסו ממנו או למי שטוען לבלעות בהם להוביל את הטובין למקום שיורה או לעשות בהם כל פעולה אחרת;

בעליהם של טובין, מסמכים או חפצים שנתפסו לפי סעיף זה (להלן – ”הטובין“), או מי שהחזיק טובין בעת תפיסתם, יהיה חייב בתשלום הוצאות תפיסת ואחזקת הטובין;

(2)ליטול היתר מאדם, בהתקיים חשד סביר לכך שאותו אדם הפר הוראות כל דין או תחיקת בטחון, לרבות הוראות בדבר יבוא, יצוא או תקינה, תוך שישמו בהיתר שניתן לפיהם;

נטל מפקח המעברים היתר כאמור בסעיף קטן (ג), יתן לאדם ממנו נלקח ההיתר אישור על נטילת ההיתר וזימון להופיע בתוך שלושים ימים, במועד שיקבע, בפני הרשות המוסמכת או מי שהוסמך על ידה לשם כך, לצורך החלטה בדבר המשך תוקפו של ההיתר.

(ד)היה למפקח יסוד סביר לחשד לביצוע עבירה כאמור בסעיף 6, והיה חשש שיימלט או שזהותו אינה ידועה, רשאי מפקח המעברים לעכבו, עד לבואו של שוטר. על עיכוב בהתאם להוראות סעיף זה, יחולו הוראות סימן ב׳ בפרק ג׳ לצו בדבר הוראות בטחון.

(ה)בהפעלת סמכויותיו לפי סעיף זה, יפעיל מפקח המעברים את סמכויותיו, בהתייעצות עם הגורם המקצועי הנוגע בדבר ובהתאם להנחייתו, כמפורט בהנחיות הרשות המוסמכת. הרשות המוסמכת רשאית לפטור סוגי מפקחים מחובת התייעצות.

(ו)מפקח או מאבטח לא יעשה שימוש בסמכויות הנתונות לו לפי צו זה, אלא בהתקיים כל אלה:

(1)הוא בעת מילוי תפקידו;

(2)הוא לובש מדי מפקח או מאבטח, ובלבד שלא יהיה בהם כדי להטעות כנחזים להיות מדי משטרה או צבא, והוא עונד באופן גלוי תג המזהה אותו ואת תפקידו;

(3)יש בידו תעודה המעידה על תפקידו ועל סמכויותיו, שאותה יציג על פי דרישה.