Skip to main content

Rules2015

Section 17 of כללי לשכת עורכי הדין (סדרי הדין בבתי הדין המשמעתיים), התשע״ה–2015, מינוי עורך דין לנקבל.

This section is in פרק שלישי: הדיון בבית דין משמעתי מחוזי / סימן ב׳: הוראות כלליות

17. מינוי עורך דין לנקבל

(א)בית הדין רשאי, לאחר ששמע את עמדות הצדדים, אם מצא שניהול הדיון מצדיק כי הנקבל יהיה מיוצג ושאין לנקבל יכולת להעמיד לעצמו ייצוג, למנות לנקבל עורך דין שייצגו בדיון; ואולם לא ימנה בית הדין עורך דין שהוא חבר ועד מרכזי, חבר ועד מחוזי, חבר ועדת האתיקה הארצית, חבר ועדת אתיקה מחוזית, פרקליט ועדת אתיקה, עוזר פרקליט ועדת אתיקה, או חבר בית דין משמעתי של הלשכה; שכרו של עורך הדין שימונה ייקבע בידי בית הדין והלשכה תשלמו.

(ב)התנגד הנקבל למינוי עורך דין כאמור, ימנה בית הדין עורך דין שייצגו בדיון כאמור בסעיף קטן (א) רק אם מצא שניהול הדיון מחייב זאת, בשל חומרת העבירה שבה הואשם הנקבל או אם קיים חשש שהוא חולה נפש או לקוי בכושרו השכלי.

(ג)הוראות סעיפים קטנים (א) ו־(ב) יחולו אף בערעור בבית הדין המשמעתי הארצי, בין אם מי שהיה הנקבל בדיון בבית הדין המשמעתי המחוזי הוא המערער ובין אם הוא המשיב בערעור.

The whole textThe contents of the text

The text on this page is adapted from the entry ⁨כללי לשכת עורכי הדין (סדרי הדין בבתי הדין המשמעתיים), התשע״ה–2015⁩ in the Open Law Book of Hebrew Wikisource, read on 1 November 2026, and is shared under the CC BY-SA 4.0 licence.

Keep exploring