Skip to main content

Regulations1925

Section 72 of תקנות סימני האמצאה, 1925, סימני אמצאה היוצאים מכלל ההגנה עפ״י חוק זכות יוצרים, 1911.

This section is in סימני אמצאה היוצאים מכלל ההגנה הנתונה עפ״י חוק זכות יוצרים, 1911

72. סימני אמצאה היוצאים מכלל ההגנה עפ״י חוק זכות יוצרים, 1911

תיקון: תש״ח, ס״ח תשי״ג

רואין סימן אמצאה כמודל או דוגמא להכפלה עפ״י פרוצס [תהליך] תעשיתי בגדר סעיף 22 מחוק זכות יוצרים, 1911, שהוטל על ישראל בדבר המלך במועצה מיום 21 במרץ 1924, במקרים הבאים:–

(א)כשסימן האמצאה מועתק או מכוון להיות מועתק ביותר מחמשים דברי תוצרת יחידים, חוץ אם דברי תוצרת אלה מהוים כולם יחד מערכה אחת יחידה, כמוגדר בתקנה 5;

(ב)כשעומדים ליחד את סימן האמצאה –

(i)לוילונות ניר מודפס;

(ii)שטיחים, מחצלאות או שעוניות הנמכרים או מתיצרים לפי האורך או לפי החתיכה;

(iii)מנופקטורה [תוצרת טקסטיל] או טכסטיל המתיצר או נמכר לפי האורך או לפי החתיכה;

(iv)רקמה שאינה מלאכת יד.

The whole textThe contents of the text

The text on this page is adapted from the entry ⁨תקנות סימני האמצאה, 1925⁩ in the Open Law Book of Hebrew Wikisource, read on 1 November 2026, and is shared under the CC BY-SA 4.0 licence.

Keep exploring