Order2010The binding text is the one the official gazette published, listed under the publications.
Section 23 of צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (שירותי נמל), התש״ע–2010, הזכות לתקבול.
This section is in פרק ג׳: מחירי שירותים לכלי שיט
23. הזכות לתקבול
תיקון: תשע״ז, תשפ״ב
(א)דמי מעגן ודמי עיתוק אנייה ישולמו לספק הנותן שירותים אלה.
(ב)דמי מינגש ישולמו לספק בעל זכויות השימוש ברציף שאליו רתוקה האנייה.
(ג)דמי עגינה ישולמו לספק בעל זכויות השימוש ברציף שבו ניתנים לכלי השיט שירותי עגינה (להלן – ספק הרציף); ספק הרציף ישלם 10% מדמי העגינה למנהל התעבורה הימית; לא שולמו דמי העגינה בפועל, יבוא מנהל התעבורה הימית בנעליו של ספק הרציף כאמור, לעניין זכאותו ל־10% מדמי העגינה.
(ד)דמי סילוק אשפה ודמי סילוק מי שיפוליים ישולמו לספק הנותן שירות כאמור.
(ה)על אף האמור בסעיף קטן (ב), דמי המינגש בשל אניות השוהות ליד הרציפים אשר מופעלים, ערב יום התחילה, על ידי חברת תשתיות נפט ואנרגיה בע״מ וחברת גדות לכימיקלים אחסון ושינוע שותפות מוגבלת ועל ידי מפעילי מסוף הכימיקלים הצפוני, בנמל חיפה ורציף 30 ורציף הכימיקלים המיועד לייצוא כימיקלים על ידי בעל זיכיון או בעל זיכיון משנה לפי חוק זיכיון ים המלח, התשכ״א–1961, בנמל אשדוד, ישולמו לחברת הפיתוח והנכסים או למי שהיא מינתה מטעמה לגבות את דמי המינגש.
The text on this page is adapted from the entry צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (שירותי נמל), התש״ע–2010 in the Open Law Book of Hebrew Wikisource, read on 1 November 2026, and is shared under the CC BY-SA 4.0 licence.