Law1995The binding text is the one the official gazette published, listed under the publications.
Section 368 of חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ״ה–1995, הסכם תשלומים.
This section is in פרק ט״ו: דמי ביטוח / סימן ד׳: פיגורים
368. הסכם תשלומים
[184]
(א)המוסד רשאי לערוך עם מעביד או מבוטח או עם באי כוחם הסכם בכתב, לפי טופס שנקבע, בדבר תשלום לשיעורים של חוב דמי ביטוח, כולו או מקצתו; נערך הסכם כאמור – יראו לגבי הזכות לגמלה שנוצרה לאחר שנערך ההסכם ובכפוף לסעיף 312(ב) ולתנאי ההסכם, כאילו שולמו דמי הביטוח שלגביהם נערך ההסכם, כל עוד החייב בתשלומם מקיים את הוראות ההסכם.
(ב)כל תשלום שישולם לפי הסכם כאמור ישא ריבית בשיעור שנקבע בצו לפי חוק הריבית (שינוי שיעורים), התשל״ג–1972, ממועד ההסכם ועד מועד התשלום.
פורסם צו הריבית (שינוי שיעורים), תשס״ב–2002 (ק״ת תשס״ב, 1168), הקובע כי שיעור הריבית השנתי יהיה שיעור הריבית שמפרסם החשב הכללי במשרד האוצר, מזמן לזמן, בתוספת שתי נקודות האחוז.
(ג)לא פרע אדם במועד שני תשלומים, בין רצופים ובין שאינם רצופים, על פי ההסכם שנערך עמו, רשאי המוסד לבטל את ההסכם; בוטל ההסכם, רואים כאילו לא נערך ההסכם, והוראות סעיף 364 יחולו על דמי הביטוח שבפיגור.
The text on this page is adapted from the entry חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ״ה–1995 in the Open Law Book of Hebrew Wikisource, read on 1 November 2026, and is shared under the CC BY-SA 4.0 licence.