Skip to main content

Law1990

Section 62ג of חוק הרשות השניה לטלויזיה ורדיו, התש״ן–1990, הוצאה שנתית למימון הפקה ורכישה של תכניות וסרטים ישראליים.

This section is in פרק ד׳: שידורי טלויזיה / סימן ג׳1: מימון הפקה ורכישה של תכניות וסרטים ישראליים

62ג. הוצאה שנתית למימון הפקה ורכישה של תכניות וסרטים ישראליים

תיקון: תשס״ג־2, תש״ע־2, תשע״א, תשע״א־2, תשע״ג, תשע״ג־2, תשע״ה, תשע״ח

(א)החל ביום ו׳ בחשון התשס״ד (1 בנובמבר 2003) וכל עוד קיימים בעלי זיכיון לשידור טלוויזיה יחולו עליהם הוראות אלה:

(1)בעלי הזכיונות בכל ערוץ יוציאו, בכל שנה, הוצאה למימון הפקה ורכישה של התכניות המשודרות בערוץ, באותה שנה, הכוללת את ההוצאה באותה שנה לתפעול השוטף של חברת החדשות, או לרכישה של שידורי חדשות אם אושרה לפי סעיף 63א1 וכן הוצאה לשם הפקת סרטים ישראליים; מרכיבי ההוצאה כאמור בסעיף זה יהיו כמפורט בתוספת השניה, וסכומה לא יפחת מהסכום הקבוע בה;

(2)על בעלי הזכיונות יחולו ההוראות הקבועות בתוספת השניה ולא יחולו הוראות סעיף 59(ב) והתוספת הראשונה; שאר הוראות החוק, וכן הכללים, יחולו עליהם ככל שאינם סותרים את הוראות התוספת השניה;

(2א) (א)על אף האמור בפסקה (2), ההוצאה שעל בעלי הזיכיונות בערוץ 2 להוציא למימון הפקה ורכישה של תכניות המשודרות בערוץ בתקופה שמיום י׳ בטבת התשע״ה (1 בינואר 2015) עד יום י״ג בתמוז התשע״ה (30 ביוני 2015), לפי הוראות הכללים והוראות הזיכיון החלות לגביהם, תופחת בסכום השווה להפרש שבין מחצית ההוצאה השנתית המזערית של בעל זיכיון כמשמעותה בסעיף 2(א) לתוספת השנייה לבין מחצית ההוצאה השנתית המזערית של בעל רישיון כמשמעותה בסעיף 2א לתוספת האמורה;

(ב)אין בהוראות פסקת משנה (א) כדי לגרוע מההוצאה לתפעול השוטף של חברת החדשות, מההוצאה לשם הפקת תכניות סוגה עילית או מההוצאה לשם הפקת סרטים ישראליים שעל בעלי הזיכיונות בערוץ 2 להוציא לפי הוראות הכללים והוראות הזיכיון החלות לגביהם;

(ג)ההפחתה האמורה בפסקה זו תחולק בין בעלי הזיכיונות בערוץ 2 בהתאם לחלוקת יחידות השידור ביניהם בתקופה האמורה בפסקת משנה (א);

(3)בלי לגרוע מהוראות פסקאות (1) ו־(2) –

(א)בעל זיכיון לשידורי טלוויזיה רשאי לדחות את הביצוע של מחויבויות במכרז שעניינן מימון, הפקה ורכישה של תכניות סוגה עילית, שהן מעבר למחויבויות האמורות לפי התוספת השנייה, שלא קוימו עד לתיקון מס׳ 37, לתקופה של שש שנים שתחילתן ביום כניסתו לתוקף של רישיון לשידורי טלוויזיה שיינתן לו, ויהיה עליו לקיימן כבעל רישיון לשידורי טלוויזיה, נוסף על כלל ההתחייבויות והתנאים שיחולו עליו לפי חוק זה, כללי המועצה ותנאי הרישיון;

(ב)בעל זיכיון לשידורי טלוויזיה רשאי לדחות את הביצוע של עד עשרים ושבעה אחוזים ממחויבויותיו במכרז שעניינן מימון, הפקה ורכישה של תכניות סוגה עילית, שהן מעבר למחויבויות האמורות לפי התוספת השנייה, ביחס לכל שנה בשנים 2013 עד 2015, לתקופה של שש שנים שתחילתן ביום כניסתו לתוקף של רישיון לשידורי טלוויזיה שיינתן לו;

ובלבד שמסר למועצה, עם הגשת תכנית העבודה השנתית לאישורה, הודעה על כוונתו לדחות את הביצוע כאמור בפסקאות משנה (א) או (ב) והפקיד כתבי התחייבויות כפי שתורה עליהן המועצה ובמועד שתורה, להבטחת קיומן של המחויבויות האמורות.

(א1) (1)בעל רישיון לשידורי טלוויזיה יוציא, בכל שנה, הוצאה למימון הפקה ורכישה של התכניות המשודרות בערוץ שבו הוא משדר, באותה שנה, הכוללת את ההוצאה באותה שנה לתפעול השוטף של חברת החדשות, או לרכישה של שידורי חדשות אם אושרה לפי סעיף 63א1 וכן הוצאה לשם הפקת סרטים ישראליים; מרכיבי ההוצאה כאמור בסעיף זה יהיו כמפורט בתוספת השנייה, וסכומה לא יפחת מהסכום הקבוע בה.

(2)על בעל רישיון לשידורי טלוויזיה יחולו ההוראות הקבועות בתוספת השנייה.

(א2)(בוטל).

(ב)המועצה, באישור הועדה, רשאית לשנות את התוספת השניה.

The whole textThe contents of the text

The text on this page is adapted from the entry ⁨חוק הרשות השניה לטלויזיה ורדיו, התש״ן–1990⁩ in the Open Law Book of Hebrew Wikisource, read on 1 November 2026, and is shared under the CC BY-SA 4.0 licence.

Keep exploring