Skip to main content

Ordinance

Section 37 of פקודת מס הכנסה [נוסח חדש], זיכוי בעד בן־זוג.

This section is in חלק ג׳: חישוב ההכנסה לענין מס / פרק שלישי: ניכויים, זיכויים וקיצבאות ילדים

37. זיכוי בעד בן־זוג

תיקון: תשכ״ה, תשל״ג, תשל״ד־2, תשל״ה־2, תשנ״ב־6, תשס״ה־6, תשס״ו, תשפ״ב

בחישוב המס של יחיד מוטב תושב ישראל, שהוכיח להנחת דעתו של פקיד השומה כי בשנת המס שכלכלת בן זוגו היתה עליו, תובא בחשבון נקודת זיכוי אחת; לענין סעיף זה, ”יחיד מוטב“ – יחיד שהוא או שבן זוגו הגיע לגיל פרישה, או שהוא או שבן זוגו, עיוור או נכה כמשמעותם בסעיף 9(5)(א) או (א1).

The whole textThe contents of the text

The text on this page is adapted from the entry ⁨פקודת מס הכנסה [נוסח חדש]⁩ in the Open Law Book of Hebrew Wikisource, read on 1 November 2026, and is shared under the CC BY-SA 4.0 licence.

Keep exploring