מדינת ישראל משרד הפנים נ' מיכל אגימורה

פסק-דין

הנשיאה ד' ביניש:

רשמנו לפנינו את הודעת באת-כוח המדינה, כי המדינה תהיה מוכנה להכיר בתעודת נישואין מניגריה אם היא מאומתת, ולרשום את נישואי בני הזוג. בהיעדר תעודה מאומתת מוכנה המערערת ליתן למשיבה מעמד בישראל מכוח היותה ידועה בציבור כאשת המשיב וליתן לה מעמד של אשרה לפי ב1 למשך חצי שנה, שממועד קבלתו יחל מרוץ הזמן של ההסדר המדורג. אם יעלה בידי המשיבה לקבל תעודת המרה או גיור מוכר במהלך הזמן, וזאת תוכל, ככל הנראה, לעשות לאחר שתקבל אשרה שתעניק לה מעמד חוקי בישראל, יוכל משרד הפנים לשנות את מעמדה בהתאם.

בנסיבות העניין אנו סבורים כי דין הערעור להתקבל וכי על פי הנתונים שהיו בידי המערערת בעת שהוגשה הבקשה לרישום נישואין (התיק האישי שלטענת המערערת הינו תיקה של המשיבה) רשאית הייתה המערערת לבדוק את הנתונים לפני הרישום; עם זאת בפסק דינו של בית המשפט קמא ניתן תוקף למעשה גם לתוצאה של גיור ועניין זה לא היה חלק מהסעד שבית המשפט קמא יכול היה לפסוק. לפיכך, אנו מקבלים את ערעור המדינה ומבטלים את פסק הדין. עם זאת אנו ממליצים בפני המערערת לעשות כל שניתן – ובהקדם האפשרי – בהתאם לכלים שבידה כדי להקל על המשיב, שהוא היום יהודי מאמין, את הליך הרישום של הנישואין ולהעניק למשיבה מעמד ארעי בישראל ככל שהדבר עולה בקנה אחד עם האפשרות לאמת את טענותיהם של בני הזוג.

ניתן היום, כ"א באייר התש"ע (05.05.2010), בפני

באי-כוח הצדדים.