סאלח מריסאת ואח' נ' חסן מריסאת

פסק-דין

בערעור שבפנינו העלו המערערים טענות רבות, אך ראינו לנכון להתייחס לשתיים מתוכן, שלדעתנו הינן הטענות העיקריות.

טענה אחת מופנית נגד החלטה של בית המשפט המחוזי לאחד תובענה שהוגשה לבית משפט השלום עם תובענות שנדונו בבית המשפט המחוזי. הטענה האמורה, שאפשר שיש בה ממש מבחינה תיאורטית, מתעלמת מכך שלאחר החלטת האיחוד הגיעו בעלי הדין להסכמה להפנות את המחלוקת הכספית שביניהם להכרעה בבוררות. ברי, כי מרגע שהושגה הסכמה לפנות לבוררות ומאחר שההסכמה חלה לגבי כל התביעות, הן זו שבבית משפט השלום והן אלה שבבית המשפט המחוזי, אין עוד כל נפקות להחלטת האיחוד. בהמשך להסכם הבוררות אכן ניתן פסק בורר.

הטענה האחרת של המערערים מופנית נגד פסק הבורר שאושר על ידי בית המשפט המחוזי. אף דינה של טענה זו להידחות. המערערים לא השכילו להציג בפנינו עילות המצדיקות התערבות בפסק בורר. ההשגות על פסק הבורר ספק אם די בהן על מנת להצדיק תקיפה בערעור על פסק דין של בית משפט. בוודאי שאין בהן די כדי להביא לביטולו של פסק הבורר.

הערעור נדחה. המערערים 2-1 ישאו יחד ולחוד בשכר טרחת עורך דין לזכות המשיב בסך 30,000 ש"ח.

ניתן היום, כ"א באייר התש"ע (5.5.2010).