לאה חכמי נ' מדינת ישראל – רשות מקרקעי ישראל

פסק-דין

השופט ע' פוגלמן:

עניינה של עתירה זו בדרישת העותרת להשיב לה זכויות שהוקצו למשיבה בחלקות שהן חלק מחלקה 18 ההיסטורית בגוש 6632.

בבסיס העתירה מהלך פיצול של חלקה בת 102 דונם באזור צפון מערב תל אביב, אשר בוצעה בתקופת המנדט הבריטי בשנת 1944.

לאחר שמיעת טענות הצדדים ושקילת טיעוניהם בכתב ובעל פה, לא ראינו עילה להתערבותנו בנסיבות העניין.

ראשית, נציין כי העתירה לוקה בשיהוי כבד, הן סובייקטיבי והן אובייקטיבי, וכי די בכך – על פי אמות המידה המקובלות – כדי להביא לדחייתה על הסף.

שנית, ביסוד העתירה טענת העותרת כי יש לראות את המהלך שבוצע בשנת 1944 כ"הפקעה". דא עקא, שככל שניתן ללמוד מהכתובים, אין תשתית מספקת לטענה, שכן נראה כי מדובר בחלוקה בגדרה הועברו החלקות לידי הנציב העליון ביוזמת בעל החלקה המקורית ולבקשתו.

אכן, בנסיבות מתאימות ניתן להוכיח כי מהלך של העברה בהסכמה הוא במהותו "הפקעה", אולם בנסיבות שלפנינו – בין היתר בהינתן חלוף הזמן – לא עלה בידי העותרת להוכיח כי בשל אפיוני המהלך, יש לראותו כהפקעה. ממילא די בכך כדי לשמוט את הבסיס מתחת לעתירה כולה.

די בטעמים אלה כדי להביא לדחיית העתירה, מבלי שאנו נדרשים לטעמים נוספים שהביאה המשיבה בתגובתה המפורטת.

העתירה נדחית אפוא.

בנסיבות העניין תישא העותרת בהוצאות על הצד הנמוך, בסך 10,000 שקל.

ניתן היום, כ"ט בתשרי התשע"ח (19.10.2017).