דוניא ג'רדאת ואח' נ' שר הפנים ואח'

פסק-דין

מן החומר שהגישו המשיבים עולה כי אמה של העותרת לא חזרה ארצה עם העותרת תוך זמן סביר מאז שנקבע הנוהל המכונה "דוניה עאבד". זאת, על אף שעוד בשנת 2001 כתב משרד הפנים לפרקליטה של המשפחה באותה עת כי ילדי המשפחה (ביניהם נמנית העותרת) יוכלו לקבל רשיון ישיבה בישראל אם האם תצהיר כי השתקעה בישראל. הצהרה כזו לא ניתנה על ידי האם. יתרה מזו, בשיחה טלפונית בין אנשי משרד הפנים לפרקליט המשפחה בשנת 2001 אמר עורך הדין (שאינו מייצג כיום את העותרת) כי האם מתגוררת באזור ואינה מוכנה להצהיר מתי תשתקע עם ילדיה בישראל. בנסיבות אלה, ואף בשל השיהוי בהגשת העתירה, ברור כי אין מקום להתערב בהחלטתו של משרד הפנים שלא להעניק לעותרת אשרת שהייה בישראל.

העתירה נדחית.

ניתן היום, ז' בחשון התשס"ט (5.11.2008).