Section 7 of חוק הסדרים לשעת חירום במשק המדינה, התשמ״ו–1985, מענק לבעלי הכנסות נמוכות.

(א)בסעיף זה –

”תקרת ההכנסה“ –

(1)לגבי עובד לענין החדשים אוגוסט 1985 עד אפריל 1986, ולגבי יחיד אחר לענין החדשים אוגוסט 1985 עד מרס 1986 – תקרת ההכנסה כמשמעותה בפקודת מס הכנסה, שהמס החל עליה הוא בשיעור של 20%;

(2)לגבי עובד במשרה מלאה, או מקבל קיצבה בשל משרה כאמור, לענין החדשים מאי עד יולי 1986, ולגבי יחיד אחר שאיננו בגדר עובד, לענין החדשים אפריל עד יולי 1986 – הכנסה עד לסכום של 555 שקלים חדשים לחודש;

”הכנסה שולית“ – חלק שכרו של עובד וחלק הכנסתו של יחיד אחר, העולה על תקרת ההכנסה אך אינו עולה על תשלומי הביטוח הלאומי שלו;

”עובד“ – יחיד שעבד במקום עבודה אחד ושמעבידו חייב לנכות משכרו תשלומי ביטוח לאומי, וכן מקבל קיצבה בשל פרישה מעבודה שאיננה צמודה למדד שטרם מלאו לו 65 שנים בגבר ו־60 שנים באשה;

”בסיס המענק“ –

(1)לגבי עובד –

(א)סכום שכר העבודה או הקיצבה שלו, לפי הענין, בעד כל אחד מהחדשים אוגוסט 1985 עד אפריל 1986, עד תקרת ההכנסה;

(ב)ולגבי עובד במשרה מלאה או מקבל קיצבה בשל משרה כאמור – סכום שכר העבודה או הקיצבה שלו, לפי הענין, בעד כל אחד מהחדשים מאי עד יולי 1986, עד תקרת ההכנסה;

(2)לגבי יחיד אחר –

(א)⁸⁄₁₂ מהכנסתו המשמשת בסיס לתשלומי הביטוח הלאומי שלו בשנת המס 1985, ולגבי מי שתקופת השומה המיוחדת שלו לשנת המס 1985 נסתיימה לפני 1 באוקטובר 1985 – הבסיס כאמור לשנת המס 1986, והכל עד לסכום תקרת ההכנסה;

(ב)¹⁄₁₂ מהכנסתו המשמשת בסיס לתשלומי הביטוח הלאומי שלו בשנת המס 1986, לכל אחד מהחדשים אפריל עד יולי 1986, עד לסכום תקרת ההכנסה;

”תשלומי ביטוח לאומי“ –

(1)לגבי עובד –

(א)דמי ביטוח על פי חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשכ״ח–1968;

(ב)היטל חינוך והיטל חינוך על־יסודי המשתלמים לפי סעיף 8 לחוק לימוד חובה (תיקון מס׳ 11), התשל״ח–1978;

(ג)היטל לפי סעיף 22ה לחוק ההתגוננות האזרחית, התשי״א–1951;

(2)לגבי יחיד אחר – סכום השווה ל־5.35% מבסיס המענק או שיעור תשלומי הביטוח הלאומי שאותו יחיד חייב בו, מבסיס המענק – לפי הנמוך שביניהם;

”מס“ – כמשמעותו בפקודת מס הכנסה;

”משרה מלאה“ – משרה שהמשכורת המשתלמת בשלה איננה משכורת חלקית שתקנה 5(א) לתקנות מס הכנסה ומס מעסיקים (ניכוי ממשכורת ותשלום מס מעסיקים), התש״ם–1980, חלה עליה, ואיננה שכר עבודה כמשמעותו בתקנות מס הכנסה ומס מעסיקים (ניכוי משכר עבודה ותשלום מס מעסיקים), התש״ם–1980.

(ב) (1)יחיד שהכנסתו אינה עולה על בסיס המענק, יהא זכאי לקבל מהמדינה מענק בסכום השווה לסכום תשלומי הביטוח הלאומי שלו.

(2)יחיד שהכנסתו עולה על בסיס המענק בסכום שאינו עולה על הכנסתו השולית, יהא זכאי לקבל מהמדינה מענק בסכום השווה להפרש שבין תשלומי הביטוח הלאומי שלו לבין –

(א)סכום השווה ל־70% מהכנסתו השולית – לגבי החדשים אוגוסט וספטמבר 1985;

(ב)סכום השווה ל־20% מהכנסתו השולית – לגבי החדשים אוקטובר 1985 עד אפריל 1986;

(ג)סכום השווה לסכום המענק שעל פי פסקה (1) פחות הסכום שבו עולה הכנסתו על בסיס המענק, ובלבד שהסכום שיופחת כאמור לא יעלה על 30 שקלים חדשים – לגבי החדשים מאי עד יולי 1986, אם הוא יחיד שאינו עובד במשרה מלאה, ולגבי החדשים אפריל עד יולי 1986, אם הוא יחיד אחר שאינו בגדר עובד.

(ג)המענק ישתלם לעובד בדרך הבאה:

(1)המעביד ישלם לעובד את המענק, ביחד עם השכר בעד אותו חודש, והמדינה תחזיר למעביד את הסכום ששילם כאמור;

(2)המעביד יקזז את הסכום המגיע לו לפי פסקה (1), תחילה מהניכויים במקור שניכה מעובדיו על פי פקודת מס הכנסה ולאחר מכן ממס המעסיקים שהוא חייב בו על פי חוק מס מעסיקים, התשל״ה–1975; לא ניתן לקזז כאמור את מלוא הסכום, יגיש המעביד לפקיד השומה דרישה להחזר, בטופס שקבע הנציב, ופקיד השומה יחזיר לו את הסכום האמור תוך שלושים ימים מיום קבלת הדרישה האמורה; לא החזיר פקיד השומה במועד האמור סכום שהיה עליו להחזיר, יהא חייב להחזירו בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כמשמעותם בסעיף 159א לפקודת מס הכנסה שנצברו בתקופה שמיום קבלת הדרישה להחזר עד יום התשלום.

(ד)המענק ישתלם ליחיד שאיננו בגדר עובד דרך קיזוז סכום המענק המתואם, שייעשה עם תום שנת המס או תקופת השומה המיוחדת, מהמס שהוא חייב בו לשנת המס 1985 או לשנת המס 1986, לפי הענין, ולגבי מי שתקופת השומה המיוחדת שלו לשנת המס 1985 נסתיימה לפני 1 באוקטובר 1985 – מהמס שהוא חייב בו לשנת המס 1986; לא היה ליחיד האחר מס שניתן לקזז כנגדו את סכום המענק, כולו או חלקו, יראו את הסכום שלא קוזז כמס ששולם ביתר; לענין זה, ”מענק מתואם“ –

(1)לגבי שנת המס 1985 – כל שמינית מסכום המענק כשהיא מיוחסת לחודש אחר החל בחודש אוגוסט;

(2)לגבי שנת המס 1986 – כל ¹⁄₁₂ מסכום המענק כשהוא מיוחס לחודש אחר מהחדשים אפריל עד יולי 1986;

כשכל חלק כאמור בפסקאות (1) ו־(2) מתואם לפי שיעור עליית המדד על פי האמור בסעיף 159א לפקודה, ותקופת התיאום היא מהחודש שאליו מיוחס החלק ועד תום שנת המס או תקופת השומה המיוחדת.

(ה)המענק לא ייחשב כהכנסה לכל דבר וענין.