The full text of תקנות החומרים המסוכנים (יבוא ויצוא פסולת חומרים מסוכנים), התשנ״ד–1994, in 7 sections.

בתקנות אלה –

”אמנה“ – אמנה בין־לאומית, או חלק ממנה, שעניינה הסדרת מעבר בין־גבולי של פסולת מסוכנת, ושישראל צד לה;

”השבה“ – אחת או יותר מהפעולות הרשומות בתוספת הראשונה;

”ממונה“ – מי שהשר להגנת הסביבה הסמיכו לעניין תקנות אלה, כולן או מקצתן;

”סילוק“ – אחת או יותר מהפעולות הרשומות בתוספת השניה ובלבד שאין עמן השבה;

”פסולת חומרים מסוכנים“ – חומר מכל סוג או צורה המכיל חומר מסוכן כהגדרתו בחוק, המיועד לסילוק או להשבה.

לא ייבא אדם לישראל ולא ייצא ממנה פסולת חומרים מסוכנים אלא לפי תעודת היתר מאת הממונה ובהתאם לתנאיו, ולאחר שהוכח להנחת דעתו של הממונה כי –

(1)היבוא או היצוא נעשה ממדינה שהיא צד לאמנה או למדינה כאמור, לפי העניין;

(2)ביבוא –

(א)נתקיימו כל אלה:

(1)פסולת החומרים המסוכנים מיועדת להשבה;

(2)מצוי בידי מבקש ההיתר המידע הדרוש לעניין סוג פסולת החומרים המסוכנים והרכבה;

(3)יבוא פסולת החומרים המסוכנים לישראל, העברתה, אחסונה, אחזקתה, השימוש והטיפול בה, אינו מסכן את בריאות הציבור או הסביבה בהתאם לעקרון הזהירות המונעת;

(4)יבוא פסולת החומרים המסוכנים לישראל, העברתה, אחסונה, אחזקתה, השימוש והטיפול בה, ייעשו באופן שלא יגרום לפגיעה בבריאות הציבור או באיכות הסביבה;

(ב)בבואו ליתן תעודת היתר ליבוא, לפי פסקת משנה (א) ישקול הממונה, בין השאר, את כמות פסולת החומרים המסוכנים שתיוותר או שתיווצר לאחר פעולת ההשבה שתיעשה בפסולת החומרים המסוכנים נושא ההיתר, וכן את טיבה ואת השפעתה הצפויה על בריאות הציבור ואיכות הסביבה;

(3)ביצוא – הרשות המוסמכת במדינת היעד, בהתאם לאמנה, הסכימה בכתב לקבל לתחומה את פסולת החומרים המסוכנים המיוצאת, והיצוא נעשה על פי תנאים או דרישות שקבעה, ובהתאם לאמנה.

(א) (1)היתר שניתנה עליו תעודה כאמור בתקנה 2 רשאי הממונה להתנות בתנאים.

(2)ראה הממונה כי חדלו להתקיים הדרישות והתנאים לפי תקנת משנה (א)(1), רשאי הוא לבטל בכל עת את ההיתר.

(ב)בלי לגרוע מכלליות האמור בתקנת משנה (א), בכל תעודת היתר ליבוא ייכללו תנאים אלה:

(1)ערבות בנקאית או ערובה מתאימה אחרת שיקבע הממונה להבטחת קיום תנאי תעודת ההיתר; הממונה רשאי לחלט את הערובה בתוך 10 ימים מיום שהחליט על כך, אם מקבל תעודת ההיתר הפר תנאי מתנאיה, ובלבד שנתן לו הזדמנות נאותה לטעון את טענותיו;

(2)ביטוח צד שלישי בידי מבטח הרשאי לפעול בישראל, המבטח את יבוא פסולת החומרים המסוכנים לישראל, העברתה, אחסונה, אחזקתה, השימוש והטיפול בה, מפני הסיכונים העלולים לנבוע כתוצאה מהם לצד שלישי, בגבולות האחריות שיקבע הממונה.

מי שבידו תעודת היתר לייבא או לייצא פסולת חומרים מסוכנים, כאמור בתקנות אלה, ידווח לממונה על כמות הפסולת המיובאת או המיוצאת, בהתאם לדרישת הממונה.

(א)העושה אחד מאלה, דינו – שישה חודשי מאסר או קנס כאמור בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין, התשל״ז–1977 (להלן – חוק העונשין):

(1)מייבא לישראל או מייצא ממנה פסולת חומרים מסוכנים בלא היתר או תוך הפרת תנאיו בניגוד להוראות תקנה 2;

(2)אינו מקיים תנאים שהתנה הממונה בהיתר מתוקף סמכותו לפי תקנה 3.

(ב)לא דווח אדם על כמות הפסולת המיובאת או המיוצאת בניגוד להוראות תקנה 4 – דינו קנס כאמור בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין.

(ג)עבירה לפי תקנות אלה היא מסוג של אחריות קפידה.

השר להגנת הסביבה יגיש לוועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, אחת לשנה, דין וחשבון על תעודות היתר שניתנו לפי תקנות אלה, אשר יכלול, בין השאר, דיווח על פסולת החומרים המסוכנים שיובאה או שיוצאה, סוגה, כמותה ופעולות ההשבה שבוצעו בפסולת שיובאה כאמור.

תחילתן של תקנות אלה שלושה חודשים מיום פרסומן.