Regulations1959The binding text is the one the official gazette published, listed under the publications.
Section 7 of תקנות מחלות בעלי חיים (מחלת הפה והטלפיים), תש״ך–1959, הוראות שיחולו בשטח נגוע.
7. הוראות שיחולו בשטח נגוע
תיקון: תשכ״ב, תשמ״ו
הוכרז שטח כשטח נגוע על פי סעיף 17 לפקודה יחולו עליו נוסף להוראות סעיף 18 לפקודה גם הוראות אלה:
(1)לא יעביר אדם, לא ירשה ולא יסייע להעברת בהמה, גופה, נבלה, מספוא, ריפוד, זבל, משטח נגוע, אליו או בתחומו, אלא על פי אישור בכתב מאת רופא וטרינרי;
(2)לא ירעה אדם בהמות בשטח הנגוע אלא על פי אישור בכתב מאת רופא וטרינרי;
(3)לא יוציא אדם, לא יגרום ולא יסייע להוצאת גופה מחוץ לתחום עיריה, מועצה מקומית, מועצה כפרית, כפר, מושב שיתופי, מושבה, מושב עובדים, מאהל, קיבוץ, קבוצה או כל שטח מיושב אחר אלא על פי היתר בכתב מאת רופא וטרינרי;
(4)מנהל השירותים הוטרינריים רשאי להורות לגבי שטח מסויים על דרכי הטיפול והעברת החלב ממנו;
(5)מנהל השירותים הוטרינריים, רופא וטרינרי או מפקח על בהמות רשאי להורות את בעליה של בהמה בשטח נגוע לבודד את הבהמה משאר הבהמות שבתוך השטח או להעבירה מן השטח אל מקום אחר, תוך מועד שנקבע;
(6)רופא וטרינרי ממשלתי רשאי להורות את המחזיק בכל דבר שבא במגע או החשוד שבא במגע עם בהמה נגועה במחלה או חשודה כנגועה במחלה על האמצעים והטיפולים שיש לבצע בו כדי שתימנע העברת המחלה באמצעותו לרבות השמדתו.
The text on this page is adapted from the entry תקנות מחלות בעלי חיים (מחלת הפה והטלפיים), תש״ך–1959 in the Open Law Book of Hebrew Wikisource, read on 1 November 2026, and is shared under the CC BY-SA 4.0 licence.